במותו ציווה להם את החיים. אשתו של רומן פותחת את הלב



הסיפור המרגש עד דמעות של רומן קרוטוב שביום שישי לפני שבועיים, התנגש עם רכבו בעץ ברובע ו'. הוא פונה במצב אנוש לבית החולים קפלן עם פגיעת ראש חמורה. הרופאים קבעו שרומן שרוי במצב של מוות מוחי. אשתו הסכימה לתרום אבריו, שהושתלו בחמישה אנשים. "חלק מרומן עדיין חי", אמרה לנו השבוע אשתו יאנה / מאת עופר אשטוקר ומירב בנישו דרך ארליך.
צילום רפרודוקציה: אורי קריספין

הטרגדיה הקשה שפקדה את משפחתו של רומן קרוטוב, הפכה להצלת חיים של חמישה אנשים אחרים. רומן קרוטוב (26) התנגש ביום שישי ב-20/4 עם רכבו בעץ ברובע ו' באשדוד. הצוותים הרפואיים של מד"א פינו אותו במצב אנוש לבית החולים קפלן.

"ביום שישי רומן יצא לקנות סיגריות", משחזרת יאנה אשתו של רומן את ליל התאונה, "הייתי בבית והיה נראה לי שהוא כבר יותר מדי זמן בחוץ. התקשרתי אליו אבל הטלפון לא ענה. הוצאתי את הראש מהחלון וראיתי שהרכב שלנו לא בחניה".

בעוד יאנה מנסה להשיג את רומן בטלפון, היא שמעה נקישה על הדלת, נקישה ששינתה את מהלך חייה לתמיד, "ניגשתי לדלת ואלה היו השכנים שראו את רומן מעורב בתאונה. יצאתי מהבית בריצה וראיתי שהוא כולו מלא דם ולא מזיז את הידיים והרגליים. הכניסו אותי לאמבולנס איתו, נסענו לקפלן ומשם לבלינסון. בבלינסון אמרו לנו שמצבו אנוש, עשו לו ניתוח ושום דבר לא עזר".

ביום רביעי, בערב יום הזיכרון ב-2 בצהריים, ניגשו ליאנה ואמרו לה את הנורא מכל, "רומן כבר לא איתנו יותר. הוא סובל ממוות מוחי".

כאמור, לאחר שאפסו הסיכויים להציל את רומן קבעו הרופאים כי הוא סובל ממוות מוחי בלתי הפיך. מתאמת ההשתלות בבית החולים פנתה לרעייתו יאנה ולאחותו של רומן שהסכימו לתרום את איבריו. "רומן תמיד רצה לעזור לאנשים ולעשות להם טוב על הלב. תמיד כשהוא שמע על השתלות איברים הוא התרגש, ואמר שאם חס וחלילה יקרה לו משהו, שלא נהסס ונסכים. היה ברור לי שזה יהיה רצונו והסכמתי לתרום את איבריו", סיפרה יאנה על ההחלטה האמיצה שקיבלה והוסיפה, "הוא היה תורם כל הזמן דם. איפה שהיה רואה ניידת לתרומת דם היה הולך לתרום".

יאנה עוד מספרת על ליבו הרחב של רומן, "פעם יצאנו למסעדה ולפני שנכנסנו ראינו סבתא שישבה בחוץ. הוא הכניס יד לכיס ונתן לה 20 ₪, היא אמרה לו 'אני לא צריכה אני רק נחה', אבל הוא התעקש ואמר לה, 'לא סבתא קחי, אני יודע שאת צריכה'. חוץ מזה בכל יום שישי היה אוסף בקבוקים מפחים וממכולות והיה בא למשפחה נזקקת שהכיר בשביל שייקחו את הכסף בתמורה. תמיד היו אומרים לו 'אין עליך רומן'".

ביום הלוויה יאנה ובני משפחתה קיבלו את הבשורה ששמעון אלפסי, מי שהשתילו בגופו את ליבו של רומן, עבר את הניתוח בהצלחה, "הלב שלנו חי, הוא איתנו הוא לא עזב אותנו. חלק מרומן עדיין חי".

ביום מין הימים כשתהיה חזקה יותר, יאנה רוצה להיפגש עם המושתלים, ובעיקר עם מי שקיבל את ליבו של רומן.

רומן ויאנה ביחד כבר 9 שנים ולהם שני ילדים בני תשע ושנה וחצי, שההתמודדות עם מות האבא בטרם עת, היא קשה מאוד. "בכל בוקר שהקטן פוקח את העיניים הוא מחפש את אבא שלו", מספרת יאנה בכאב ופורצת בבכי, "כל הימים האלה הוא עם חום גבוה ואף רופא לא יודע ממה זה. הגדול לא מעכל את זה, הוא מבין שאבא שלו לא פה ולא יעשה איתו טיול עם אופניים, אבל הוא עוד לא ממש מבין. הוא ניגש אלי כשאני בוכה ואומר לי 'אימא אני יודע שאת מתגעגעת לאבא, אל תבכי אבא איתנו בלב'".

הילדים עוד מתקשים להבין, אך כשיגדלו, הם לבטח יהיו גאים בהחלטת אימם לתרום את איבריו של אביהם להציל חיים של אחרים.

אבריו של רומן הושתלו כאמור בחמישה אנשים שונים, שחלקם המתינו זמן רב להשתלה:

לבו של קרוטוב הושתל בגופו של שמעון אלפסי, בן 51 מנתניה, נשוי ואב לשניים. במשך ארבע השנים האחרונות סבל אלפסי מאי-ספיקת לב, שהחמירה מאוד בחודשים האחרונים. אלפסי אושפז במצב קריטי ביחידה לטיפול נמרץ בשיבא - ושמו הוצב בראש רשימת הממתינים להשתלת לב.

בבית החולים בילינסון הושתל כבד בד"ר אנטולי שרסטיום, רופא בן 53 תושב ראשון לציון, לאחר שנדקר ממחט מחולה הפטיטיס ונדבק במחלה שהובילה למחלת הסרטן. שרסטיום, נשוי ואב לשניים המתין שלוש שנים להשתלה.

כליה אחת הושתלה אף היא בבית החולים בילינסון בגופה של חיה פורמן, בת 53 תושבת באר שבע, שסבלה ממחלה תורשתית.

הריאות הושתלו בבילינסון בגופו של ארקאי כאמלח, תושב כפר שיח דנין, בן 50, נשוי ואב לילד. כאמלח סבל ממחלת ריאות שהתפתחה עוד מילדות, והמתין כשנה להשתלה.

הכליה השנייה הושתלה בבית החולים סורוקה בבת 37 שסבלה מאי ספיקת כליות וטופלה זמן רב בדיאליזה.

 
setImageBanner('705aaf5d-1cb5-47ac-8155-66712ca80913','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,19242);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה