שלושת הדמויות שעיצבו את דמותה של אשדוד והפכו אותה למה שהיא היום

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('56e65d3b-8d56-4493-b6fa-9519176aca00','/dyncontent/2022/6/13/abd5b809-8582-402e-a06c-1641591436ee.jpg',14775,'נמל אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('56e65d3b-8d56-4493-b6fa-9519176aca00','/dyncontent/2022/6/1/fe89fdd5-48b6-4b1b-8ca4-10caa75cbc5c.jpg',14734,'אפיקים אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('56e65d3b-8d56-4493-b6fa-9519176aca00','/dyncontent/2022/4/27/91291c2e-a624-470a-ab8f-71e8c9c9c1a2.jpg',14014,'אילבן אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('56e65d3b-8d56-4493-b6fa-9519176aca00','/dyncontent/2022/6/1/87fcb790-8142-4f90-aca4-ae8d38e0fa72.jpg',14728,'בנק לאומי אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('56e65d3b-8d56-4493-b6fa-9519176aca00','/dyncontent/2022/2/16/1fe9d07e-0a57-4aa9-b7c5-da1ce8b516b5.gif',13859,'דימרי הרמוני אייטם כתבה',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})

רבים שותפים לעיצובה והתפתחותה של העיר אשדוד, אולם ישנם 3 אנשים בעיקר, שמייצגים 3 תקופות שונות - שהם אלו האחראים בעיקר לדמותה של העיר אשדוד והפכו אותה למה שהיא היום.
שאול בן שמחון - תעסוקה. צבי צילקר - בנייה. יחיאל לסרי - תוכן
מה יעשה דור המחר?

אשדוד - אקוסיסטם של מסורתיות - כתב - דניאל אוקנין

בספרו 'פה ושם בארץ ישראל', העניק הסופר עמוס עוז ז"ל, את התיאור המדויק ביותר לעיר אשדוד – 'עיר כמידת האדם' ועיר 'שהיא כל מה שיש לנו משלנו'. כל תושב אשדוד אשר צמח וגדל בעיר, בודאי יסכים עמו ולו בשל העובדה כי אשדוד, מראשיתה, היתה עיר של אנשים, עיר של עולים מכל הקהילות, שבאו אליה גלים גלים כדי לבנות ולהיבנות בה.

אשדוד נוסדה ב-1956 והייתה העיר הראשונה שתוכננה מראש, עוד קודם שהתיישב בה איש. ראשוני הבאים היו משפחות מצפון אפריקה ולאחריהם גלי עולים מכל קצות תבל. פסיפס ססגוני של עולים מ-99 מדינות, כשכל עדה מביאה עמה תרבות ומסורת, ריחות וטעמים שהעניקו לעיר את צביונה המיוחד, עצבו את יופיה של העיר וטבעו את נשמתה.

במאמר זה לא אוכל להקיף את כל הדמויות אשר השפיעו וטבעו את חותמם על העיר, ובשל קוצר היריעה בחרתי בדמויות שבעיניי עשו במו ידיהם את אשדוד למה ולמי שהיא היום ולמה שהיא תהיה בעתיד.

התקופה הראשונה - דור המייסדים - יצירת תעסוקה - שאול בן שמחון

שאול בן שמחון 1929- 2017

החותמות שהשאיר בן שמחון בעיר - יצירת כל תשתית התעסוקה באשדוד:
הקמת הנמל באשדוד, הבאת המפעל אלתא לאשדוד ומפעלים רבים נוספים שיצרו תשתית לתעסוקה לעולים ולבאים לאשדוד

שאול בן שמחון, עלה ארצה ממרוקו בשנת 1948, הישר למלחמת הקוממיות אשר נצרבה חזק בתודעה הישראלית והשפיעה רבות על ההוויה של אנשי הישוב באותו הזמן.

בן שמחון צמח בתוך המאבק הקיומי של עם ישראל, כשהוא רואה לנגד עיניו את הצורך האקוטי בשילובם של יהדות צפון אפריקה ובתרומתם לבניין המדינה שרק קמה.

ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, שהעריך מאוד את בן שמחון, החליט להציבו בראש משימה שהיא שליחות ציונית -  בניית עיר חדשה בדרום, שלימים קיבלה את השם אשדוד.

בתקופה זו החלו גלי העלייה מיהדות צפון אפריקה והמדינה דאגה לשכן את חלקם באשדוד. הבעייה העיקרית של העלייה הייתה פרנסה - זה היה הנושא החשוב ביותר למי שעלו עם המשפחות הגדולות שלהם לישראל ללא כל רכוש בסוף שנות ה50 והשישים. זאת הייתה משימתו העיקרית של בן שמחון שהפעיל את כל קשריו עם הנהגת המדינה כדי להביא מפעלים לאשדוד ולהלחם על כל מפעל משמעותי שהיה אמור לקום בישראל. 

כך הוחלט להקים את הנמל החדש של ישראל דווקא באשדוד, כך היה עם מפעל אלתא שהיה אמור לקום בבאר שבע וכך עם מפעלי תעשייה רבים שקמו בעיר ויצרו פרנסה לתושבי העיר ומשכו אליה אוכלוסיה חזקה יותר.

לאחר שסיים את המשימה החל בן שמחון לפעול חברתית במישור הארצי שהשפיע גם על אשדוד.

תקופתו של בן שמחון התאפיינה בשנות ה60 לשילובם של יוצאי צפון אפריקה בראיה שוויונית ומתוך גישה, שאת המאבק המזרחי צריך לקיים בדרכי נועם ואת השינוי הנדרש יש לעשות בדרך של שלום ופיוס. אם תרצו מרטין לותר קינג הישראלי.

גם בשנות ה70 , כשלא נשא באף תפקיד רשמי בעיר אשדוד, הוא ניצל את מעמדו כחבר הועדה המרכזת של ההסתדרות במשך שנים רבות (תפקיד שבתקופה זו היה מקביל לתפקיד שר של היום) לקידום העיר אשדוד.

התקופה השניה – בנייה - צבי צילקר

צבי צילקר

החותמת שהשאיר באשדוד: פיתוח הבנייה בעיר ותשתיות הבניה - תכנון וכבישים והפיכת העיר אשדוד לחמישית בגודלה בישראל.

צילקר, כמהנדס עיר בהכשרתו, הביט לרחוק וראה בחזונו עיר מטרופולין, ולכן השקיע בתשתיות וביצירת פלטפורמה הנדסית שתוכל לשאת עליה עיר גדולה.

תקופת צבי צילקר כראש העיר אשדוד- מ1969 ועד 2008 (עם הפסקה של 5 שנים לטובת אריה אזולאי) התאפיינה בבניית העיר, הגדלתה והוספת יחידות דיור ככל האפשר. עד לסיום הקדנציה שלו, כמעט ולא נותרו שטחים לבניית דירות באשדוד. אשדוד הפכה בתקופתו לעיר החמישית בגודלה בישראל.

מחירי הדירות בעיר אשדוד בתקופה זו היו אטרקטיביים ובשנות ה90 הגיעו לאשדוד זוגות צעירים רבים מחולון, בת ים, ראשון לציון ולאחר מכן גל העלייה הגדול מחבר העמים.

קודם לכן צילקר הניח את היסודות הראשונים לקהילה החרדית בעיר שהלכה וגדלה והתעצמה עם השנים ועיצבה את דמותה של אשדוד.

השילוב של העלייה מחבר העמים והתמקומות של האוכלוסייה החרדית - שינו בתקופת צילקר את דמותה של אשדוד לחלוטין - מעיר שהתבססה על יהדות צפון אפריקה בעיקר (המסה הקריטית)  ועלייות ועולים מ-99 מדינות  - לעיר שמחולקת ומושפעת בעיקר מ 3 אוכלוסיות עיקריות - צפון אפריקה, חבר העמים וחרדים.

צילקר היה ידוע כמי שמחובר לשלושת רבדי האוכלוסייה העיקרית -  גם לחרדית, גם לחבר העמים וגם לצפון אפריקאית, הצליח בזכות כך להבחר שוב ושוב ושוב והיה לראש העיר מהותיקים והמתולוגים ביותר בישראל.

התקופה השלישית -תוכן - יחיאל לסרי

ד"ר יחיאל לסרי

החותמת שמשאיר ד"ר לסרי בעיר אשדוד - תוכן, נשמה ואופי לעיר אשדוד בעיקר בתחומי החינוך והתרבות וכמובן הקמת בית החולים אסותא שחתום על שמו

בשנת 2008, זכה ד"ר יחיאל לסרי בראשות העיר והחליף את צבי צילקר ז"ל, אשר עמד שנים ארוכות בראשות העיר. לא רק חילופי גברי היו כאן אלא מהפכה של ממש כאשר ד"ר לסרי מביא איתו משנה חברתית סדורה ואותה הוא מניח בקדמת הבמה.

מאחר ובתקופתו הדמוגרפיה של העיר הפכה לעובדה מוגמרת ואף השטחים לבניית דיור אזלו. ד"ר לסרי התמקד  בלהכניס תוכן לעיר . עיר שעד לכניסתו לתפקיד, התמקדה בגידול שלה.

ואכן, עם כניסתו לתפקיד עולם התרבות למשל באשדוד שינה את פניו - מעיר שהתבססה על אולם בן 350 איש בבית יד לבנים - לעיר שמספקת תרבות מגוונת לכל רחבי הארץ ואפילו לעולם בזכות מגוון רחב של פסטיבלים בינלאומיים.  האמפי הענק פעיל מאוד וכמובן המשכן לאמנויות שעובד כל השנה בתפוסה מלאה.

כך גם החלה קפיצה משמעותית במתנסים, בתיירות (2 בתי מלון מצליחים ועוד 8 בבנייה או בהליכי תכנון). אטרקציות תיירותיות בהליכים מתקדמים, הטיילת, "פארק אשדוד ים", פארק לכיש שהשתדרג  ועוד.

רוב ההשקעות העירוניות מתמקדות בתקופה לסרי בחינוך, בתכני העומק (נשמה של עיר) ובתרבות הארגונית/ניהולית של העיר. בית חולים אסותא שהוקם באשדוד חתום על שמו בזכות העקשנות והמאבק שניהל להקמתו.

התקופה הרביעית - דור המחר

מתוך הכר הפורה שיצקו הדמויות הנ"ל, ועוד רבים וטובים כמובן, גדל לו האקוסיסטם המסורתי שמאפיין את העיר, באמצעות אותה "חממה" של צעירים שגדלו והתחנכו בעיר ושאבו ממנה את המסורתיות האשדודיות. וכעת מיצגים נאמנה את העיר, והקו המנחה אותו ינקו בעיר הולדתם, במדינת ישראל.

העיר אשדוד הצמיחה ומצמיחה צעירים נפלאים הממשיכים את מורשתם של בית אבותם ואת השפע התרבותי הניכר בעיר.

הדור החדש נולד כבר באשדוד ואף ילדיו נולדו באשדוד וזהו הדור של הצברים השורשיים שתפקידו להטמיע את הפסיפס בעיר כדי להגדיר את הישראלי החדש שנולד מתוך רב תרבותיות ואמור להשלים את אשדוד כעיר שמספקת תעסוקה, דיור, חינוך ותרבות של המחר למען הדורות הבאים.

 

$(function(){setImageBanner('0a3ed13c-f969-444a-9318-2722fa410a2f','/dyncontent/2022/6/23/887b7e47-4249-452c-9b92-20af599f10ef.jpg',14815,'האוניברסיטה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})
 
$(function(){setImageBanner('708729f8-6d2e-4a7e-84bc-c7497486b912','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה