בגיל 27, ינה טורקו במקום שהיא לא ידעה לחלום עליו. הנערה בסיכון שמצאה עצמה ללא מסגרת לימודית בגיל 17, ובמשך שנים התמודה עם אתגרים קשים, בפשיטת רגל כשנאבקה את מאבקה של אמא שלה שחלתה בסכיזופרניה - היום מוצאת עצמה חולקת בית עם אנטון - בן זוגה, מאמנת נשים בפילאטיס מזרונים אך גם בכל המעבר בשיטת הגוף-נפש ועוזרת להמון נשים להתמודד עם אתגרי החיים.

סיפורה הקשה של ינה נמשך לאורך כמה וכמה שנים, אבל אין להתבלבל - זהו סיפור של תקווה שכולנו יכולים ללמוד ממנו ולקבל השראה לחיים שלנו. הילדה הבעייתית שלא מצאה את עצמה מלמדת אותנו בחיוך נעים שגם אם זה לא נראה ככה - הכל, אבל הכל, קורה לטובה.

בין מסגרות לימודיות ואשפוזים

בגיל 17, ינה מצאה עצמה עוברת ממסגרת לימודית אחת לאחרת ולא באמת נמצאת באחת. מסתובבת ברחובות, מעשנת סמים, עובדת לפעמים ובעיקר מרגישה אבודה בעולם שלא ברור לה.

בזמן הזה, ילנה, אמא של ינה, פותחת ברובע הסיטי סלון כלות. לאחר שנה וחצי, סלון הכלות של ילנה פושט רגל.

הדבר מוביל את ילנה להדרדרות קיצונית במצבה הנפשי עקב החובות. היא מוכרת את 2 הדירות שברשותה ללא ידיעת המשפחה, כשבוקר אחד ינה מתעוררת לבית בקרטונים ועדיין לא ברור לה מה קורה. בני המשפחה מבינים קצת את המצב ולוקחים את ילנה ללמרכז בריאות הנפש בבאר יעקב.

בדיעבד, ינה תגלה שילנה ביקרה שם שנה לפני לאחר ניסיון התאבדות, אך באותו הזמן היא פשוט מאושפזת שם במשך חודשיים, דבר שהשלים את הקריסה של ילנה בכל רובד אפשרי - נפשית, רגשי, כלכלי ועסקי. כשילנה חזרה לבית, עצב גדל שרר במקום.

עקב מכירת הדירה היה עליהם לצאת מהבית, אך המשפחה של ינה החליטה לבצע איחוד תיקים, ולהמשיך לחיות לצד הצורך בסגירת החובות ולהמשיך הלאה בחייהם.

זמן לא רב לאחר מכן - ינה מתגייסת לצבא, במחשבה שהסיפור מאחוריה והכל יהיה בסדר. באותם ימים היא מכירה את בן זוגה שלצידה עד היום, והמסגרת הצבאית עוזרת לה להתאפס על חייה ולקוות לעתיד טוב יותר. אך שנה עוברת ומגיע מכתב מבית המשפט, בטענה שחסרים כספים בסגירת החוב בנוסף לזלזול בדרישת בית המשפט.

ינה פונה לעו"ד שליווה אותם ולא הבינה מה קורה ואיך זה יכול להיות שחסרים 100 אלף שקלים ששולמו. הדבר מוביל את ילנה להתקף נפשי נוסף ואשפוז, וינה מבינה שהסיפור הזה הוא לא חד פעמי, ולוחצת על העו"ד לסדר את המצב.

שנה לאחר מכן, ינה, חיילת משוחררת לפני טיסה שעוד מבולבלת ומחפשת את דרכה בחייה, מוצאת את עצמה מבטלת אותה עקב הדרדרות נוספת במצבה של ילנה והצורך באשפוז נוסף, לאחר עוד מכתב באותו הנושא מבית המשפט.

ינה מגיעה לעו"ד שלהם ומבינה שם שהוא לא טרח לבצע את עבודתו כלל, ואפילו התחמק מלעשות אותה כשניצל את המצב שילנה משלמת לו במזומן. ינה פונה לעו"ד שהכירה דרך עבודתה במסעדת קלמה באשדוד, והוא מסכים לקחת את הסיפור הזה ולעזור לה.

איתו, בית המשפט הבין את המצב ונתן לינה חצי שנה לסגור את החוב בצורה מסודרת. מה שהוביל אותה להגיע למצב של גיוס תרומות כדי להצליח. (כפי שפרסמנו כאן לפני 3 שנים).

בשלב הזה ינה מתעוררת בוקר אחד לפריחה בכל העור, שגם לאחר טיפול רפואי, לא עוברת. גם לאחר סגירת החובות והתפצלות בני המשפחה עקב הנסיבות לחיות כל אחד לבדו - מצבה הנפשי של ינה בעצמה לא טוב, אחרי כל עיניין החובות וההתמסרות שלה למקרה של אמא שלה והטיפול בה. 

הגילוי של עולם הגוף-נפש

כשהיא עדיין לא מצליחה להתמיד במסגרות, ואחרי שהשלימה בגרויות, ינה יוצאת למסע של ריפוי לצד הפריחה שלא עוברת. תוך כדי שהיא פורשת מתואר בפסיכולוגיה, ולאחר מכן מתואר בכלכלה, וכשאמא שלה עדיין בלופים של אשפוזים.

כשהיא נותרת ללא עבודה ומבולבלת, ינה מוצאת את עצמה עם המון מידע שחקרה על מחלת הנפש של אמא שלה, עקב האשמה שהרגישה בנושא ושלקחה על עצמה לא מעט בנושא.

מסע הריפוי של ינה מתחיל בחוסר הסיפוק שלה מהרפואה המערבית. מחלת העור לא מבריאה, מצבה הנפשי לא טוב וינה החלה לחפש תשובות במקורות אחרים לכל שמתחולל אצלה מתחת לפני השטח.

היא מגיעה לטיפול בשיטת ריברסינג (נשימות מעגליות), שם היא פוגשת תמונה רחבה ומלאה יותר על כל החוויה שלה מול אמא שלה עוד מלפני ההתפרצות של המחלה הנפשית, ואיך הקשר הבעייתי שהיה בינהן השפיע עליה ברבדים עמוקים.

הדבר פתח בפניה עולם שלם של גוף-נפש. היא שאלה את עצמה "מה זה הדבר המטורף שחוויתי עכשיו?" והתחילה לחקור יותר את החיבור של המצב הנפשי שלה להשפעה על הגוף והבריאות הפיזית שלה, יחד עם הנפשית.

היא פגשה בעוד חברה שמתעסקת בעולם הרוח, שעשתה לינה טיפול בתת המודע ועזרה לה לפתוח דברים. מה שפתח את ינה עוד יותר לחקור ולהעמיק בדבר.

ינה מתחילה לעשות קורס מדריכת חדר כושר, בשביל הסביבה החברתית אחרי כל מה שקרה, וכדי להחיות את עצמה.

במקביל, המשיכה לטפל בעצמה דרך דיקור סיני, הילינג, ריברסינג, טיפול בתת המודע, רייקי, שטיפה אנרגטית, נומורולוגיה ואסטרולוגיה. מתמסרת לסוגי טיפול שונים והתודעה שלה נפתחה לעולמות האנרגיה והרוחניות כדי למצוא כל דבר שיכול לעזור לה.

מצבה הגופני החל להשתפר, היא התחילה לפרוח כמאמנת בחדר כושר, אך אחרי זמן מה ינה מוצאת את עצמה מתעייפת מכל אימון והעשייה, ורק רוצה שיגמר, ותוך כדי ינה מתמידה בטיפולים שלה בכל רובד ומכלול אפשרי, כדי להחלים את עצמה. 

על אף האובססיה והפחד שהובילו אותה לטיפולים הלא נגמרים, מצבה של ינה השתפר והיא התחילה לשאול את עצמה שאלות, "איך המצב שלי השתפר ככה? מה קרה לי הרגע בגוף ובנפש?".

היא התחילה לעבד את הסיטואציה שעברה עליה ועל המשפחה שלה, וגם את הילדות שעברה והשפיעה עליה. לאחר מכן, ינה נחשפת לקורס פילאטיס שהיא עושה וצולחת אותו על אף הקושי, ושם - ינה מתחילה לחלום שוב.

ינה חוזרת לחלום

לאט לאט, לאור שיפור מצבה, ינה רוצה להתחיל להעביר את החוויה שלה הלאה לאחרים. היא חולמת על בית מול הים, שם היא מאמנת נשים בסטודיו בייתי, ולהביא את הפילאטיס מזרנים לראשונה לאשדוד. לה ולאנטון בן זוגה לקח 4 שנים, אבל הם הגיעו לבית חלומותיה.

בשנים האלו, כיאה לכל בעלת עסק מתחילה - ינה מתחילה לשאול שאלות נכונות, על אף שבבכי, על איך תביא לקוחות ומה היא תעשה. הפתרונות מתגלים בפניה עם הזמן, וינה מבינה את מי הוא רוצה לאמן עם הידע ברשותה בפילאטיס ואימון, וגם בנפש והאנרגיות שבגוף.

לאחר ששינתה את כל הרגלי חייה, הפסיקה לעשן, התחילה לקרוא ולעשות מדיטציות ולהמשיך לטפל בעצמה.

למרות הכל, מצאה את עצמה ינה אצל הרופא עם כבד לא תקין. היא החלה לחקור מה יושב בנפש בהקשר של הכבד ושם גילתה כעס. בטיפול ריברסינג ואחרי המון עבודה ריגשית - ינה חזרה אחי 3 חודשים לרופא, וגילתה שמצבו של הכבד שלה תקין.

מה שגרם לה להמשיך לחקור עוד בנושא בעבורה ובעבור המתאמנות שלה, ומה עומד מאחורי הכאבים הפיזיים בראש, בגב, בבטן ועוד. גם כשהיא לא יודעת, היא הולכת וחוקרת כדי לעזור ולמצוא את התשובות הנכונות לכל מתאמנת שלה.

"אני מוצאת עצמי מול 6 בנות במרפסת, פותרת בעיות ומקשיבה. מתייעצות איתי בכל מני דברים מורכבים ועמוקים כמו גירושין ואמהות, שואלות אותי על על מה נכון לעשות. ואיך שהכל מחובר לאנרגיה שלהן, ליציבה שלהן ולבריאות שלהן. יצרתי קהילה, שם בנות מרגישות בטוחות לשתף איתי את מה שהן לא מסוגלות לפתוח עם אף אחד.

אני מספקת להן תמיכה ועזרה בחייהן בין אם על המזרן ומעבר. ככה התחלתי להבין את החיבור בין הגוף-נפש, ואיך הכל משפיע על הכל, ומאימון פילאטיס דרך הנשימות, הן נפתחות ואפילו בוכות ומנקות עצמן, רק ממידע שזורם אליהן תוך כדי האימון, מה שפותח להן ראייה חדשה על העולם.

וכמובן שאני עדיין מטופלת, מה שעוזר לי למצוא עוד תשובות גם לאנשים שבאים אליי".

"כאילו אני חיה בחו"ל - רק מאשדוד"

"פעם הייתה לי מדריכה כנערה בסיכון, שזאת אישה שכביכול 'הצליחה בחיים', שנרצחה בבארי ב7.10, והיא עשתה איתי כמו פרח על כל תחום בחיים ואיפה הוא עומד מ1-10. ולעומת אז, היום הכל כמעט על 10. המטפלת שלי קוראת לזה ירח דבש.

אם היית שואל אותי את זה לפני חודשיים, הייתי בדאון עקב המון טיפולים והצפות על כל מה שקרה. אבל היום אני במקום טוב. בריאותית, כספית, נפשית, זוגית.

תמיד יש מה להשתפר, אבל יש לי היום הרבה כלים, מודעות, משפיעה על אנשים ואנשים משפיעים עליי בצורה טובה. יצרתי לעצמי כל כך הרבה עוגנים שכל מה שקרה עם המשפחה, על אף שהכל קיים והמחלה של אמא שלי, אבל זה כבר פחות משפיע ולמדתי להתמודד.

אני במקום מאוד טוב מכל הבחינות ויש לי סדר יום מהמם, כאילו אני חיה בחו"ל, רק מאשדוד. וכל מה שחלמתי להיות - נהייתי בשלב הזה בחיים. וכשפעם החלומות שלי היו רק שקט נפשי ופינה חמה, היום החלומות שלי גדולים יותר. הבטחון עלה, יש בי אמונה בבורא עולם, הבנתי שאין שחור-לבן בחיים ושצריך לחיות בכאן ועכשיו ולנתח הכל.

הרבה אנשים מודים לי על העזרה. מצאתי איזון פנימי אחרי הכל. אני רואה את התמונה המלאה יותר בחיים, ולהבין את החיים בצורה אחרת. אחרי המון שנים של עננים, התחלתי לראות שמיים.

אין מקריות בעיניי, אם יש איזושהי בעיה, יש את היכולת לפתור את הבעיה. זה בסדר להתלונן ולבכות, אבל צריך להמשיך להתקדם. אופטימיות זה חלק משמעותי מהאופי שלי היום. טוב לי היום. מציאות זה משהו שאנחנו יוצרים, גם אם אנחנו לא מודעים לזה. חשוב לפתח מודעות בנושא."

ינה לא לוקחת את הדברים גם כמובן מאליו. התמיכה שחוותה מאנטון בן זוגה במשך כל השנים הייתה 'הימור' מבחינתו בעינייה. "מי ידע מה יכל לצאת? מי יודע איזו אמא אני אהיה?" ועל אף כל הקשיים, היא מאוד אוהבת את אמא שלה -

"סכיזופרניה זו מחלה קשה שמאוד מייצרת אשמה אצל כולם, יחד עם רגשות נורא קשים. אבל זאת סיטואציה מלמדת מאוד עבור כל אחד. 

צריך המון תמיכה מסביב לבני המשפחה. אפשר ממש להרגיש שאנחנו בעצמנו מתחילים לקחת את המחלה הזאת עלינו. גם לא מעט מהמתאמנות שלי מגיעות עם קרבת משפחה ראשונה לאדם הסובל מסכיזופרניה. הכל מדוייק. אמא שלי תמיד פעלה לפי העולם הפנימי שלה.

אנחנו בקשר טוב עכשיו, אני דואגת לה מאוד והיא דואגת לי בדרכה. אין בסיפור הזה טוב או רע. אין אשמים. זה תהליך ודרך עם הרבה למידה מהדבר, כולנו אנשים".