מגשימה חלום ילדות: מישל שאפה מאשדוד מככבת בסרט "מלון פאלאס" של רומן פולנסקי
01.02.25 / 08:29
מישל שאפה (35) גדלה באשדוד מגיל 8 עד 18 בו עברה ללמוד בשוויץ וסיימה 3 תארים עד גיל 23. לאחר סיום הלימודים עבדה כבנקאית פרטית עד גיל 30 אז החל חלומה מילדות להתגבש לידי החלטה משנת חיים ומציאות...
מאיזה גיל ידעת שאת רוצה ליצור לשיר ולשחק?
"האמת שמגיל ממש מוקדם, פשוט יצא לי ליישם את זה ולהפוך את זה למקצוע ממש באיחור. מגיל 12 כבר הייתי כותבת שירים, לומדת לנגן בפסנתר, תופים ומקליטה שירים בבית על המחשבים הישנים האלה, כשידיד שלי מנגן על גיטרה.
באותו הגיל גם התחלתי ללכת לחוג של משחק תאטרון בעיר. בכלל הייתי ילדה מאוד ארטיסטית )אומנותית( אבל ההורים שלי שלחו אותי גם לכל חוג אחר אפשרי )הייתי בנבחרת של העיר לשחייה, נבחרת של העיר בטניס וגם רקדתי בלהקת ״אביבים״.".
איך ההורים התייחסו לשאיפתך מגיל צעיר לעסוק בעולם הזה?
"כמו רוב ההורים מברית המועצות, אמרו לי שזה לא מקצוע רציני ושאני חייבת ללמוד עסקים ולהיות בעלת מקצוע רציני. כשהתעוררתי בגיל 30 ואמרתי זהו, אני חייבת לתת סיכוי לחלומות שלי ועזבתי את הבנק מהיום למחר כשהייתי בטופ של הטופ של הקריירה הפיננסית -
הם היו בהלם! 3 תארים, 5 שפות, 10 שנים של מקצוע מכובד ומהיום למחר אני עזבתי את הכל וקפצתי עם הראש אל תוך בלתי נודע. אבא אמר שזאת ה-טעות של חיי, אמא אמרה שפעם היא הייתה גאה להגיד שהבת שלה בנקאית, ומה היא תגיד עכשיו?"
מה גרם לך להחליט לעשות שינוי ובאיזה גיל?
"אבא תמיד אמר לי "תלמדי אחרי זה תעבדי אז תחיי את החלום" הוא לא באמת חשב שאני אזרוק את הכל כדי באמת לנסות להגשים אותו. התעוררתי בגיל 30והבנתי שלא עשיתי אפילו צעד אחד כדי לנסות. פתאום נכנס בי פחד שאני אתעורר בגיל 50 ואבין שאפילו לא ניסיתי וכבר מאוחר מדי."
היא החליטה לעזוב הכל ולהתחיל עם המוזיקה "כי זה היה החלום ההתחלתי" וגם לימודי משחק שנה ראשונה בבית ספר למשחק בג'נבה.
היא הספיקה להוציא כמה שירים "כולל כמה שירים עם מנצח הגראמי-דויד מוראלס" מספרת שאפה. חצי שנה אחרי התפרצה הקורונה וכשהגיעה לארץ לביקור של שבוע, לא הצליחה לחזור לאירופה במשך 8חודשים, עקב ביטולי הטיסות ומדיניות השמיים הסגורים . "אז אפילו התחלתי קצת להתחרט על ההחלטה שלי כי כמובן ששום דבר עם מוזיקה לא הלך" היא מוסיפה.
ספרי כיצד הגעת לאודישן לסרט "מלון פאלאס" של רומן פולנסקי?
"תחילת 2022 הייתי בחזרות של בית הספר למשחק, והמנהלת קיבלה הודעה שרומן פולנסקי מחפש דחוף שחקנית לתפקיד מסויים ומחפש בכל אירופה. כמובן שהיא שלחה את כל השחקניות מבית הספר למשחק שלנו, ואני לא רציתי לשלוח את האודישן שלי.
שכנעו אותי במשך יומיים, אז עשיתי את הסלף טייפ ופשוט רציתי לסיים עם זה, אז שלחתי את הטייק השני ושוב טסתי לבקר בארץ )כי לא הייתה לי אפילו מחשבה שאתקבל.( התקשרו אליי כמה ימים אחרי וביקשו לעשות עוד סלף טייפ שהייתי צריכה לשלוח תוך 12 שעות. פה הייתי צריכה גם דמות של גבר, ואני בכלל בבית אצל אמא באשדוד.
התקשרתי לחבר ילדות מאשדוד,התחננתי שיבוא לעזור לי. פתאום זה הרגיש לי קרוב שאולי אני כן אקבל את התפקיד אז נכנסתי ללחץ. אמא שלי צילמה את האודישן מהטלפון שלי, אותו שלחתי.
כמה ימים לאחר מכן התקשרו אליי ואמרו לי שקיבלתי את התפקיד ושאני צריכה לחזור לשוויץ בדחיפות כדי להתחיל להתכונן לצילומים, השאר- היסטוריה."
נפגשת איתו במהלך הצילומים?
כמובן, כל יום במשך כל הצילומים של הסרט וגם בפרמיירה קטנה פרטית שהוא אירגן בגשטאד (שוויץ) כשהסרט יצא והזמין אותי.
איך היה לעבוד איתו?
"בית ספר אמיתי. הוא סופר פרפקציוניסט. האמת שהיה כיף, הוא מאוד נחמד ומדבר הרבה עם השחקנים שלו מספר סיפורים מצחיקים ומסביר מה הוא היה רוצה שיהיה בכל סצנה. אני עדייו לא מאמינה שהאודישן הראשון שלי והסרט הראשון שלי הוא בחר בי, לא נקלט."
היא משחקת בסרט לצד שחקנים ענקים בינלאומיים: מיקי רורק "יש לי אפילו סצנה משותפת איתו", אוליבר מזוצ'י, פאני ארדן, ג'ון קליז, יואכים דה אלמיידה "אני בכלל מעריצה שלו מגיל קטן מאז שראיתי אותו בסדרה האהובה עליי- ״24״".
הסרט "מלון פאלאס" הוא קומדיה סאטירית שמדברת על מה קורה במלון יוקרתי באלפים שוויצרים ב 24 שעות של סילבסטר בשנת 2000.
"הרבה דמויות וחבורות שונות וכל אחת עם סיפור משלה, משווים את הסרט הרבה ל ״משולש של עצב״. אני מגלמת בסרט דוגמנית, חברה של המאפיה, החבורה שהגיעה מרוסיה, תראו אותי בטוטאל בלונד" היא מסגירה פרטים חלקיים.
הצילומים של הסרט ארכו כ 3חודשים. הסצנות שלה צולמו בשבועיים הראשונים ו ב 10ימים לקראת הסוף. שאפה: "כולנו גרנו באותו בית מלון, היה כיף, כי אחרי ימי עבודה ארוכים 12-14שעות ביום היינו כולם חוזרים לאותו מלון לכוס של יין ודיבורים על החיים אומרת שאפה ומוסיפה "בסופ"שים היה לנו חופש בדרך כלל אז היינו מארגנים על האש."
מאז שהסרט יצא הספיקה להצטלם לסרט קצר "שמדבר על נושא מאוד חשוב בעולם" והיא לא יכולה להסגיר פרטים נוספים, לשחק בתאטרון של שוויץ בתפקיד ראשי ולהתחיל להתכונן לתפקיד חדש בשנה הבאה.
היא חזרה למוזיקה כתבה והקליטה 5 שירים חדשים, כולל שיר אחד בעברית, עובדת על כתיבת 2 תסריטים חדשים יחד עם במאית סרטים מאוד מצליחה ברוסיה ואירופה ושוקלת גם להפיק סרטים משלה בעתיד. חוץ מזה היא מאוד רוצה לעבוד עם במאים ישראלים ולשחק בסרטים ישראלים "כדי שאוכל להמשיך ולקדם את ישראל ואת הכשרונות שלנו בחו״ל."
האם חזרת לגור באשדוד / ישראל באופן קבוע?
"לא כרגע. החודש הגעתי לארץ כדי להצטלם לקמפיין של רונית רפאל, כי אני הפרזנטורית של L RAPHAEL בחו״ל ועכשיו גם של רונית רפאל בארץ .אני בכללי שואפת לגור במספר מדינות בשנה, כי אני גם ככה רוב הזמן בטיסות, והכל גם תלוי בפרוייקטים וצילומים .כמובן, שחלק גדול מהשנה אני מעבירה בארץ."
באשדוד היא הכי אוהבת "את הבית של אמא, האפשרות לראות את הים כל יום, את סטודיו סי בו אני מתאמנת קבוע כשאני בארץ, ואת האנשים מהילדות שלי.
לפני שבוע, כשהסרט שלי יצא פה בארץ, מישהו שלח את אחת הכתבות עליי לקבוצה של אנשים שלמדו איתי בתיכון. קיבלתי כל כך הרבה ופרגון, וזה חימם לי את הלב. לא מובן מאליו, איזה אנשים יש פה - עם לב זהב."
המאכל האהוב עליה הוא כל דבר שסבתא שלה אופה, אבל היא גם מאוד אוהבת פסטה, טירמיסו, וחצ׳פורי.
מי הדמות שהשפיעה עליך במיוחד?
"אני חושבת שאין דמות אחת. כולם ואף אחד בו זמנית. אני תמיד הייתי דעתנית וידעתי מה אני רוצה, אבל כל מי שפגשתי בחיים השפיע בצורה זו או אחרת. ובכל זאת, רוב האנשים תמיד ניסו להגיד לי שהחלומות שלי יותר מדי גדולים ולא הקשבתי, אני עקשנית.
היא היתה רוצה לשבת לכוס קפה "בארץ חד משמעית - עם ליאור רז ובעולם-עם וודי אלן שניהם הם השראה גדולה בשבילי בעולם המשחק והקולנוע" היא מסכמת.