הפרנסאוים: חבורה אשדודית נוסטלגית בהחלט
07.03.25 / 11:13
הם באו לאשדוד עם מנטליות צרפתית צפון אפריקאית - להבדיל מאחיהם הדתיים/שמרנים שבילו בבית הכנסת בשבתות, הם היו יותר חילונים/מסורתיים שבילו בערבי שישי במסיבות, הם התלבשו אחרת, בלטו בסגנון החיים השמח, הנהנתני והפתוח, הם אהבו את החיים הטובים ובעיקר אלו את אלו - באשדוד קראו להם - הפרנסאוים.
באמצעות כתבה זו, הם גם יזכרו כחלק בילתי נפרד מההיסטוריה החברתית של העיר אשדוד.
כתבה נוסטלגית מאת משה אלהרר לאשדוד נט
בשנות ה-60 ו ה-70 התפתחה באשדוד קליקה חברתית בוהמיינית ובליינית, שהיו שקראו לה - "חברת צעירי אשדוד" אך בפי רוב תושבי העיר הם הוגדרו כ "הפרנסאוים". חברי הקבוצה היו צעירים שנולדו בצפון אפריקה הצרפתית, במדינות שנשלטו ע"י צרפת ושבבתי הספר למדו בשפה הצרפתית.
יהודים רבים הגרו בהמוניהם לצרפת ואחרים לישראל (ממרוקו, טוניס ואלג'יריה) כשהילדים והצעירים שעלו לארץ, באו לכאן עם מנטליות חצי אירופאית חצי מזרח תיכונית.
היה פער מנטלי בין אותם צעירים שינקו את התרבות הצרפתי – מסורתית חילונית לבין אחיהם שעלו הישר מצפון אפריקה שהיו דתיים/שמרניים יותר (בצרפת לא היו יוצאי עיראק, איראן, תימן וכו).
במושבה האשדודית של שנות 60 וה70 צעירים אלו התחברו מיד והפכו לחבורה אחת גדולה עם תשוקה לחיות את החיים הטובים, הנהנתנים והמתירניים ולאמץ לעצמם את אורח החיים הצרפתי בתחומי האופנה, מוזיקה, ספרות, אומנות, המסיבות, האלכוהול, בתי הקפה ועוד.
הם גם התלבשו אחרת משאר בני העיר והקפידו להיות מטופחים בכל יציאה מביתם ולהבדיל מהלבוש האירופאי המוקפד – באופי שלהם הם היו מאוד חמים ומשוחררים.
קל היה לזהות אותם ברחוב ועד מהרה גם נמצא להם השם המיוחד שהגדיר אותם - ה"פרנסאוים".
החבורה החלה את דרכה במסיבות ביתיות בתקופת הצנע של תחילת שנות ה-60, ובהמשך התרחבה אל בתי הקפה ומקומות הבילוי הראשונים להיפתח באשדוד, בילויים בחוף הים וטיולים משותפים בארץ.
אשדוד בשנות ה-60 הייתה עדיין יישוב קטן עם 30,000-20,000 תושבים בלבד, ללא מרכזי בילוי של ממש. המסיבות של "הפרנסאוים" בעיקר בערבי שישי היו בבתים פרטיים, כשמערכת הסטריאו הנחשקת מדגם ITT של אחד החברים נדדה מדירה לדירה בהתאם ללוח הזמנים החודשי של המסיבות, כשכול חבר הביא אתו מס תקליטים למסיבה וכך גם הביאו עימם את האלכוהול.
המוזיקה כללה רוק אנד רול אמריקאי, אלביס פרסלי, וכמובן להיטים צרפתיים פופולריים.
סגנונות הריקוד היו ריקודי לחץ" (ריקודי סלואו) שהגברים המתינו להם בסבלנות כשרצו לצוד את הנערה והטוויסט נועד להבליט את הכישורים שלהם על הרחבה.
יודעי דבר מספרים שגם "סיגריות מגולגלות" היו פופולריות בעיקר אצל הגברים בחבורה.
ערבי הבילוי לא הסתכמו רק במסיבות פרטיות – הם פקדו את מועדון ויצ"ו ברחוב יאיר, שם התקיימו אירועי תרבות ומסיבות משותפות עם חיילי וחיילות משמר הגבול וחייל הים.
בסוף שנות ה-60, עם פתיחתם של מוקדי הבילוי הראשונים בעיר, הפך מועדון "הלידו" של האחים בן שושן למקום מפגש מועדף, כמו גם מועדון "הקילט" ברחוב הראשונים ו"פופ לידה" במתחם "מי עמי" בהמשך בית הקפה "פינתי" על רחוב רוגוזין נהפך לנקודת מפגש קבועה ואהובה.
החבורה הייתה קשורה כל כך, עד שרבים מחבריה התחתנו זה עם זו. כל חתונה הייתה אירוע נוצץ, מלא שמחה וריקודים, שסיפק סיבה למסיבה נוספת.
רוב החתונות התקיימו באולמי השושנים ברחוב אילת, באולמי לחיים שבמתחם מי עמי ואולמי אשדוד במרכז א' .
עם תחילת שנות ה-70, כשהחברים כבר התבגרו והפכו להורים לילדים, חיי הלילה פינו מקום לקידום בעבודה, לקריירה, לעסקים ולמשפחות, אך הקשרים החברתיים נשמרו לאורך עשורים – אך מה שלא השתנה היה האהבה לחיים הטובים, לאוכל, לאלכוהול, למוזיקה, להומור המשותף רק להם ובעיקר למפגש החם בין האנשים שיצרו יחד חוויות בלתי נשכחות. זיכרונות שנשמרים לדורות.
בסוף שנות ה70 חלק מחברי הקבוצה היגרו לקנדה ולארה"ב, אך רבים נותרו בעיר והמשיכו להיפגש באירועים משפחתיים ובטיולים משותפים.
בשנות ה80 קם דור נוסף של בני העיר אשדוד שבעיקר לקראת חודשי הקיץ (בהם היו מגיעות הצרפתיות לחופשת משפחות) חיקו את הפרנסאווים,
אבל "הפרנסאוים" המקוריים יזכרו כתופעה תרבותית של ממש, כאייקון אשדודי ייחודי.
הבוהמה של תל אביב באותם השנים חקוקה בסיפורים, ספרים וסרטים אבל אפילו את המושג שכולנו מכירים - "פרנסאוים" לא הצלחנו למצוא באינטרנט... בשביל זה אנחנו כאן -
עתה גם "הפרנסאוים" יכנסו להיסטוריה - גם עוד עשרות שנים רבות יהיה ניתן לשלוף מהאינטרנט כתבה זו מאשדוד נט, שבמסגרת כתבות הנוסטלגיה על חיי החברה וההווי שהיו כאן באשדוד מספרים לדורות הבאים על אשדוד הקטנה שבנתה את יסודותיה של העיר הגדולה.
כתבה נוסטלגית זו מוקדשת לכול החברים שאיתנו ולאלה שכבר לא ולמשפחותיהם.
בין חברי הקבוצה הבולטים היו (מי ששמו לא נפקד, נשמח להוסיף לכתבה זו) :
מומו סיבוני, אידה וז'קי ביטון, יהודה ומישל בן שושן, סילביה ביטון, בבר אוחיון, דני ביטון, קיקו אוחיון, רחל ואבנר סויסה, קוקו דואן, לאון מדינה, צ'רלי בן זכרי, אלי "לה סן", פורטונה מרציאנו, קוקו אסרף, רוני בר ששת, פולט דהן, לורט וקוקו אלחרר, רוז'ה בוקובזה, ג'ו (פויו) אוקנין, אסתר סיבוני, שמואל לוי, סימו בנישו, גבי ורירי אלחרר, בבר אלחרר, לאון בןז'ו ,לינדה בן זימרה, כליפה אוחיון, דדי עמר, ג'ילבר שיטרית , פופה היפה ,סימו מור יוסף ,בבר "לה בטור" ,מוריס הקטן ,מישל סיבוני , לוסט דהן ,סטלה סיבוני , קוקו שיטרית ,מדי דהן ,מקס ובבר אלקסלסי, סילביה אלבז, פול זרביב ,דוד(המציל) אזולאי ,ז'ק דהן , אדמונד, קוקו אלביס , דדה "אמבולנס" לוי , סמי לוי , ארמו בנישו , הנרי לוסקי , מוריס סיבוני , אלי עזרן , איבון סספורטס, ג'ורג' בן זמרה, ג'וזט אניג'ר, עזרה אלבז, רישר , דדה אלגרבלי , איציק אלחרר , ז'וז'ו איפרגן , בבר הבלונדיני ,אלי אבוחצירה ,מרק חסן , מזל טובול , צ'רלי איטח ,ז'קי ציף ציף , אודט עדי, מישל דדון , בבר קרוצ'י,עליזה אזולאי, ג'ייס עמר, ועוד רבים וטובים.
מקווה שנהניתם ביחד איתנו להיזכר
אגב, מומו סיבוני אחד ממייסדי החבורה, תרם ארכיון של 300 תמונות נדירות מהתקופה, אשר הועברו על ידי לארכיון העירוני של אשדוד ויהיו זמינות לצפייה בקרוב.
משה אלהרר.