תושבת אשדוד בפוסט מצמרר: "עברתי חרם בילדות – הצלקות עדיין איתי"
מנהל האתר
07.10.25 / 08:48
להאזנה לתוכן:
תגים:
חרם
,
חרם בבית הספר באשדוד
בפוסט כנה ומרגש לרגל יום כיפור, חשפה צעירה מאשדוד את סיפור החרם שחוותה בבית הספר: "קללות, בעיטות ואיומים ליוו אותי עד היום – הלוואי שתשמרו על הילדים שלכם שלא יחוו את זה וגם שלא יעשו את זה לאחרים"
הפוסט המלא של הצעירה האשדודית - הלוואי שיעשה שינוי:
לקראת כיפור משחררת מועקות מהלב
שיכאב קצת פחות
ומדליקה את האור:
חרם
אז הוזמנתי לפגישת מחזור של בית הספר בו גדלתי..
בעצם מכיתה א' עד ג' הייתי ביסודי אחד
ומכיתה ד' עד כיתה ו' הייתי ביסודי אחר
ובתיכון שניהם התחברו...
בכיתה ו' עשו עלי חרם.
כואב, עצוב מעליב
קללות, בעיטות לפות, משיכות בשיער ואיומים
חרם של הרבה מאוד ילדים מהשכבה
בכיתה ז׳ כשתאחדו בתי הספר, לאט לאט החבורות התרחבו ואני הייתי שייכת כמובן לאלה שקראו להם פריקים..
ולאחרים קראנו הערסים והפרחות
אלה שהרביצו והציקו לי
אז מכיתה ז׳ עד סוף כיתה ט' התמודדתי עם אלימות בבית הספר, ואפטר חרם.
צירפו אותיי לקבוצה של הפגישת מחזור כבר לפני 3 חודשים
ומאז מתלבטת אם אני מעזה להגיע לפגישת מחזור שאני לא ממש בטוחה שאני קשורה אליה.
יש כאלה שיגידו שכן, היית איתנו מכיתה א' עד כיתה ט'
גדלת איתנו..
*בשניה שצורפתי בכיתי כמו אותה ילדה בבית הספר
שרק רצתה להיות חלק*
ומה אני רוצה להגיד להם?
אני עברתי חרם, חלקכם הייתם שותפים פעילים בו
חלקים צפו מהצד ולא עשו כלום
וחלקכם הפכתם לחברים שלי, לגב.
וכל מה שאני רוצה להגיד, שהצלקת הזאת איתי עד היום, שאלימות בבית ספר זה דבר נורא, שלקלל ולהרביץ ועוד לבת, זה נורא.
אני יודעת שהיינו ילדים וכל זה..
אבל טראומה אי אפשר למחוק, אולי קצת עבודה פנימית, שמבטיחה לכם שאני עושה..
מה אני רוצה לומר בעצם?
לחלק גדול מכם יש ילדים, תשמרו עליהם, חרם זה אסון, זה משבר וצלקות שקשה מאוד לתקן, דיכוי חברתי, חרדה, דימוי נמוך, חוסר ביטחון ואלימות נצרבים בנשמה שלנו.
תשמרו עליהם, אחרת יש מצב שהם לא יגיעו לפגישת מחזור בגיל 33.
נוסף בעריכה: שגם תשמרו עליהם שלא יעשו חרם, תחנכו אותם לשלום, לאהבה וכבוד, לרכות ותשומת לב לאחר ולשונה. אתם לא רוצים שאת הילדים שלכם יזכרו כביריונים ויסחבו שנים של טראומות לשני הצדדים.
ילד אלים - ילד שאלימים איתו? ילד שלא רואים אותו? את הצרכים שלו? את הקיום שלו בעולם? ששולטים בו? שמנהלים אותו בלי התחשבות בזמן וברצון האמיתי שלו?... שאלות למחשבה..
גאה בעצמי שכתבתי את זה.
גאה במי שהפכתי להיות.
אני סולחת לכם ומבקשת סליחה.
מנקה את הלב שלי,
הלוואי והיה לי האומץ לשלוח את זה בקבוצה.
מאחלת לכולם חתימה טובה וצום קל.
ומקווה שהרבה אור יצא מזה
לצערי רובם לא כאן, אבל אולי הפוסט הזה יגיע למי שכן כאן וצריך לקבל ממנו משהו לנשמה.
️
