|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"זה סוף של תקופה. אחרי שאני אמות אף אחד לא ימשיך לנגן את המוזיקה הזאת". אל מדיוני שנפטר בגיל תשעים וחמש, הוא היה פסנתרן עילוי וחלוץ מוזיקלי: אחד הראשונים ששילבו, כבר באמצע המאה ה–20, מוזיקה צפון־אפריקאית עם מוזיקה לטינית ואפרו־אמריקאית. ראי, רומבה, טנגו, ג'ז, בוגי־ווגי — תמהיל שמזוהה עם אל מדיוני, הפסנתרן היהודי־אלג'יראי שחי בישראל בשנותיו האחרונות. מהבחינה הזאת מותו של אל מדיוני הוא אכן סופה של תקופה. בישראל שיתף פעולה עם אמנים רבים, בהם עמיר בניון, דויד ברוזה וטיפקס. בשנת 2007 זכה בפרס BBC למוזיקת עולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
את הרוצח שהגיע כדי לרצוח את העבריין שאול פרץ, לא עניין שבסמוך אליו הייתה אישה עם ילדים בידייה, הוא ירה, שאול פרץ ברח, רעייתו נרצחה למול עיניהם של ילדיה, האחיינית הלוחמת הצילה את שאול פרץ ואולי את הילדים שנותרו יתומים מאם ועם אב שאמור לבלות שנים רבות בכלא. בנה בן השש של הנרצחת, יצא לרחוב אחרי האירוע, כשמכנסיו מגואלות בדם וזעק: “הוא ירה לאמא בלב, זה הדם שלה”. על פי החוק הלא-כתוב של העולם העברייני, לא פוגעים בנשים ובילדים, אך הקו הזה נחצה שוב ונראה כי אין כבר דין, אין דיין ואין כבוד עצמי בעולם הפשע של דור הפשע הנוכחי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|