לפסטיבל "מידברן" הגיעו אנשים מכל הארץ – מאילת ועד קרית שמונה, אבל בתור אשדודית, ניכר כי המחסור בתמונות וסטטוסים משם בקרב חבריי האשדודים בולט בהיעדרו. וכן. יש היפסטרים  ויש מוזרים אבל מה שכיף זה שאף אחד לא מתייג אותך ככה או כשום דבר אחר. אתם גם יכולים להיות גם הכי "סחים" בעולם ועדיין לבוא וליהנות שם. אז מדוע האשדודים בוחרים שלא ללכת לשם? ניסיתי למצוא כמה כאלה שכן, אז פרסמתי הבוקר סטטוס בפייסבוק הפרטי שלי ושאלתי מי מהאשדודים היה בפסטיבל. לפי התגובות הציניות אצלי בסטטוס... מרגיש כאילו כל האשדודים מתנשאים ומלאי ביקורת צינית בכל הקשור לפסטיבל ולאנשים מלאי האבק ...

מישהו אחר בשם רז הגדיר ברשת החברתית (פייסבוק) שמידברן זה כמו תנועת נוער למבוגרים שמאפשרת ליצור דברים, לבנות, לחיות קצת אחרת, בטבע- כמו פעם, לשחק ולצחוק. במהלך כל השנה ה'קהילה' עובדת על דברים לקראת הפסטיבל והאירוע הוא השיא של מחנה הקיץ.

דבר נוסף שהפסטיבל מנסה להעביר, בעיקר לבני דור ה- Y , הוא את האפשרות להתנתק וליהנות בזמן אמת ממה שאתה חווה ולא לחשוב על מה מפסידים כשנמצאים שם. אמנם רבים הם שיתפו תמונות מהפסטיבל, אבל בעיקר לאחר שחזרו הביתה...


שירה פריגת, תושבת תל אביב שהייתה במידברן 2017 כתבה בעמוד הפייסבוק שלה:
" יש חוויות שקשה מאוד להגדיר במילים. חוויות שכששואלים "איך היה?" יוצאת מין תשובה סתומה כזאת: "כיף" "מדהים", "מעולה".  השבוע האחרון היה אחת מהחוויות האלה וכל מה שיוצא לי זה שאני מרגישה את טביעת היד של המידברן עלי. אז השארתי לו שם אחת משלי. מקווה מאוד שאצלי הרוח לא תעלים את זה כל כל מהר."

אורן סולטן, תושב אשדוד שדווקא כן היה במידברן השנה אמר: "אני חושב שזה קשור לחוסר מודעות. אין חשיפה כל כך לדעתי ובאשדוד יש ציניות. אשדוד כמו אשדוד בנויה מאנשים שהנורמות החברתיות מנהלות אותם ומידי פעם הם בורחים אבל לא ידברו על זה בחיים, אלה שהבינו את החיים ברחו מזמן לת"א. העיר אשדוד, גם עוצרת אותם- אין אפשרויות לביטוי עצמי, אין  אפשרויות לצעירים שרוצים לראות דברים שונים ממה שיש בבית. באשדוד יש פסטיבלים כן, אבל אין שגרה תיירותית, תרבות, מוזיקה, מערימים קשיים לצעירים חולמים. החלום שלי שאשדוד תהיה מקום עלייה לצעירים לסטודנטים לאמנות ואין לצערי".


צילום: שירה פריגת

ועדיין... אולי ניפגש שם בשנה הבאה? (ואולי לא?)

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו