יאיר לב-ים: עבודה זרה

setImageBanner('c20145b8-b405-41ea-beb3-d46ccef302b3','/dyncontent/2017/6/1/7731dae8-3304-426a-80b4-fdab00313897.gif',1738);

מצד אחד חשוב לשמור על התנאים הסוציאליים והזכויות של העובדים הזרים שבאים לטפל בקשישים בישראל. מאידך שזה לא יבוא על חשבון ההורים שלנו

לאימא של חבר שלי הייתה מטפלת זרה. בסך הכול היא עשתה את העבודה שלה, עד שיום אחד הודיעה שהיא רוצה לחזור לארצה במזרח אסיה כדי להתחתן. היא כמובן קיבלה את ברכת הדרך ונסעה הביתה עם מתנת נישואין ואיחולי מזל טוב לבביים. אחרי חודש וחצי היא חזרה ארצה כמתוכנן. לשאלה איך תסתדר ללא בעלה ומה ההיגיון להתחתן כשהיא פה והוא שם אמרה שזו חתונה של נזירים בודהיסטים, כלומר היא נזירה והוא נזיר ולכן אסור להם להתראות ולהיפגש במשך חמש שנים. החתונה הינה סוג של התנסות שהם צריכים לעבור. שיהיה.

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

רגע לפני שנסעה להתחתן ביקשה לקבל את כל מה שמגיע לה בגין פדיון ימי חופש שלא ניצלה, דמי הבראה ופדיון ימי החגים שנהוגים במדינה שלה. היא קיבלה תמורה מלאה עבור כל החבילה עד הגרוש האחרון - ומדובר בסכום לא מבוטל.

× × ×

עם חזרתה ארצה ביקשה העובדת 3,000 שקל כדי לקנות מכשיר טלפון על חשבון המשכורת הבאה שלה, בגלל שהמכשיר הקודם אבד לה ואת הכסף השאירה בארצה. ביקשה וקיבלה מפרעה. כעבור מספר ימים בודדים הודיעה שבעלה התקשר ואמר שהוא מאוד חולה ושהיא חייבת לחזור דחוף הביתה לתמיד כדי לטפל בו. היא גם הסבירה שהמחלה שלו מבטלת את החובה בנתק בגין הנזיר שהתחתן עם הנזירה. במקביל הביאה מכתב מאחת העמותות בארץ שמסייעת לעובדים זרים עליו חתום עורך דין, ולפיו מגיע לה סכום אסטרונומי של קרוב ל־30 אלף שקל עבור פיצויים לשלוש השנים בהם עבדה, פלוס דמי הבראה, פלוס פדיון ימי חופשה, פלוס פדיון חגים - סכומים שאת חלקם הגדול קיבלה חודש קודם לכן עד הגרוש האחרון.

חברי, איש ישר והגון, פנה לעמותה, היה בטוח שמדובר בטעות, הסביר שלמרות שהעובדת היא זאת שמפסיקה את עבודתה מיוזמתה הוא בהחלט מוכן ורוצה לשלם לה פיצויים וכל מה שמגיע, אבל תהה לגבי הסכומים הנוספים של דמי ההבראה וכו'. עורך הדין של העמותה מסר לו שהביא בחשבון את הכול ושזה הסכום שמגיע לה. "הרי שילמתי לה את כל מה שאתם דורשים במכתב עד הגרוש האחרון רק לפני חודש. איך ייתכן שאני צריך לשלם לה פדיון ימי חופשה ופדיון ימי חגים עבור תקופה שהיא כבר לא תהיה כאן?".

החבר החליט לא לשלם מה שלא מגיע לה לדעתו. לעובדת הוא מסר שאין לו בעיה להגיע איתה לבית המשפט אם יהיה צורך, אבל הוסיף שאת הפיצויים הוא בהחלט רוצה לשלם ומוכן לשלם על פי חוק ועד הגרוש האחרון כמובן, בתנאי שתאשר שאין לה שום טענות מעבר לכך. היא עשתה פרצופים, נופפה במכתב שקיבלה מהעמותה, אבל שמחה בסופו של דבר לקבל את מלוא הפיצויים ולטוס.

× × ×

כדי לקבל מהחבר שלי אישור לטוס ללא התרעה מראש על הפסקת עבודתה היא הביאה שתי חברות שלה שלכאורה מוכנות לעבוד במקומה. באו שתיים שעשו הצגה של ריאיון עבודה. החבר שלי לא הבין שמדובר בהצגה ושכאילו נותנים לו אופציה לבחור אחת מבין השתיים, כאילו יש לפניו מבחר של עובדות זרות שמוכנות לשרת את אימא שלו כך שאין כל בעיה לשחרר את העובדת הקודמת. הוא סגר עם מישהי מהשתיים בהמלצת העובדת העוזבת, דיבר עם הסוכנות שלה, אבל ביום שבו הייתה אמורה להתחיל לעבוד אף עובדת זרה לא התייצבה ואף אחת לא ענתה לטלפונים שהשתיים השאירו לו. ה"נזירה" כמובן כבר הייתה על המטוס.

× × ×

בהמשך התברר לחבר שלי שהגברת הנכבדה קיבלה עבודה משתלמת יותר באירופה ולשם היא נסעה. עניין הנישואין והבעל החולה נועדו כדי להבטיח שתקבל פיצויים, כי על פי החוק הישראלי אם עובד זר צריך לחזור הביתה לצורך טיפול בבן משפחה חולה הרי שהודעת ההתפטרות שלו כמוה כהודעת פיטורין ומגיע לגברת פיצויים. נחמד או לא נחמד, מוצא חן בעיניכם או לא, זה מה יש.

בכלל, אם תשאלו חברים שיש להם הורים שזקוקים לעובד זר תגלו שהסיפור לא פשוט. יש עובדים מסורים ונהדרים ויש כאלה שקצת פחות. אם ההכנסה של הקשיש סבירה הרי שהוא ייאלץ לשאת בכל ההוצאות של העסקת העובד הזר. זה תשלום קומיסיון לחברת כוח האדם בארץ, ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, משכורת, פנסיה, 100 שקל דמי כיס לשבוע ושעות נוספות עבור שבתות.

אישית אני לא מבין מה הקטע הזה של דמי הכיס שהמעסיק הסיעודי חייב לשלם, לא ברור. האם העובד הזר הוא ילד קטן שצריך דמי כיס כדי לקנות לעצמו ממתקים בפיצוצייה? האם הוא לא מקבל משכורת? האם אתם מכירים איזה עובד ישראלי שמקבל דמי כיס מהמעביד שלו? מאוד מוזר הבקשיש הזה, אבל שוב, זה מה יש.

בדרך כלל מדובר בשכר חודשי כולל של כ־5,500 שקל נטו לעובד, לא כולל את כל התשלומים האחרים, לא כולל כלכלה ומגורים. לעובדים הזרים מדובר במשכורת עתק ובהיעדר הוצאות מחיה ואת רוב המשכורת הם יכולים לחסוך או לשלוח הביתה, מה עוד שאחרי שנת עבודה הם זכאים לתשלום עבור דמי הבראה, תשלום עבור ימי חופשה ותשלום עבור תשעה ימי חג, ומדובר באלפים טובים של שקלים, וזה בסדר. מה שמגיע מגיע.

× × ×

השבוע קיבלתי טלפון מהחבר, שהרגיש ששוב הוא עומד בצומת דרכים, הפעם עם העובדת החדשה שעובדת אצלו שנה. "לפני חודש וחצי היא ביקשה לנסוע לביקור מולדת. אישרתי לה. מיד היא ביקשה את הבונוס של דמי ההבראה וכו'. נתתי לה ונכנסתי לכוננות ספיגה. היא חזרה אחרי חודש וחצי, עבדה חודש וביקשה שאקפיץ לה את השכר ל־4,600 שקל במקום 4,000 שקל, בטענה שגם החברות שלה מקבלות סכומים כאלה. פניתי לחברת כוח האדם. הם אמרו לי שאני משלם בסדר גמור כי השכר הוא בעצם 3,800 שקל, אבל זה שיקול דעת שלי ושאם אני מרוצה מהעבודה שלה אולי כדאי לי לשקול לשלם לה כי אחרת היא עלולה לעזוב למישהו אחר.

"האמת שאני לא מרוצה, אבל מצד שני אני לא יכול להשאיר את אימא שלי בלי מטפלת. בחברת כוח האדם אמרו שייקח להם זמן למצוא לי מישהי חדשה ושאלה שפה בארץ כבר 'מקולקלות'. אני לא מבין, מדוע אין חוק ששומר עלינו? מדוע אין חוק שמסדיר את עניין העבודה הזרה וקובע מחירים קבועים בחוק כדי שלא ייווצר מצב בו עובד זר סוחט אותי? עובד זר מגיע לארץ, מקבל עבודה ותוך כדי מחפש מקום שישלם לו יותר. הבעיה שזה בא על חשבון נטישה של מטופל אחר שלא יכול לעמוד בתחרות. תן לי עצה, מה אני עושה?".

עצה טובה אני לא בטוח שיש לי חוץ מאשר להביא את הסיפור. מצד אחד למה שהעובד הזר לא ינסה לשפר את תנאי העבודה שלו בדיוק כמו שכל אחד מאיתנו זכאי לעשות. מצד שני מדובר בעבודה מיוחדת, עבודה שלשמה הוא הגיע ארצה מרצונו החופשי, בשכר ידוע מראש ותנאים סוציאליים ידועים מראש. ייתכן שהחוק באיזשהו מקום צריך לקבוע שעובד זר שהגיע לעבוד אצל אלמוני פלמוני זכאי לשכר כך וכך, זכאי למה שאתם רוצים, אלא שהכול יהיה ידוע מראש ולא כרוך אחרי שנה במו"מ שיש בו אלמנטים של סחיטה. לא מתאים לך? אין בעיה, קח את מה שמגיע לך וביי ביי. אני מניח שיהיו לא מעט שיגידו מה פתאום, שזה לא אנושי ושזה לא דמוקרטי ושזה סותר אחת, שתיים, שלוש וארבע, אבל מה לעשות. לטעמי ההורים שלנו קודמים לעובדים הזרים. להורים שלנו אני רוצה לדאוג הרבה יותר. בהחלט לא על חשבון העובדים הזרים, אבל בהחלט גם לא להפך.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
 
setImageBanner('f3b3b33e-78db-4f46-8ece-b4068e154031','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807);
ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('9175c625-cb43-46a3-b72f-798fad5c3d95','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,true);},15],[function() {setImageBanner('9175c625-cb43-46a3-b72f-798fad5c3d95','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.png',1808,true);},15]]);
 
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה