כאשר כמות האפר גדולה, הכהן יחליף את בגדיו ויוציא את כל האפר מחוץ למחנה. ישנו איסור להשאיר בשר למחרת היום. הכל צריך להתנהל בתהליך מאורגן ומסודר, ללא טעויות שעלולות להפוך את המעמד של הקרבת הקורבן ל"עבודה זרה". יש לעמוד בכל הכללים שהתורה מבקשת.

ההכשרה שמקבלים אהרון ובניו חשובה מאוד וישנה הקפדה על התהליך הזה על ידי אלוקים, בעזרת משה, שמקבל ממנו הנחיות מדויקות וחשובות. הכוהנים מקבלים את הקדושה הזאת ועליהם לשמש דוגמא לכל בני ישראל. הם חייבים להעביר מסר ברור לבעל הקורבן, שהכל נעשה עבורו כדי שחטאו יסלח והקורבן שהם הביאו בעמל רב ישמש להם כאזהרה לא לחזור על התנהגותם הרעה. כל התהליך הזה מתבצע מול בעל הקורבן, שרואה את כל הדם הרב שנשפך. אלוקים מעדיף את מעשיו הטובים של האדם מאשר את הקורבן שהוא מביא למשכן.

setImageBanner('26d4a24f-ff82-48e4-826e-be902e002cb1','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807);

אלוקים נתן לאהרון ובניו סמכות רוחנית כדי לכפר על התנהגותם של בני האדם. התנהגותו הרעה של האדם היא כמו האש השורפת את הבשר על המזבח, ואלוקים מאפשר לאדם לתקן את דרכיו. התורה מאפשרת לאדם שמקריב קורבן לאכול את הבשר במגבלות של איסור אכילת הדם, שהיא נפש הבהמה, וכן איסור אכילת חלקים שונים של הקורבן. "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" - האש שבתוך האדם עצמו צריכה להיות תמיד אהבת הזולת ואלוקים, ולא "עין רואה וחומדת".

האדם שמביא את ה"קורבן" חייב להוכיח לאלוקים שהתנהגותו השתנתה לטובה ויצר הרע שבתוכו נעלם. האדם שנברא בעצמו בצלם אלוקים חייב להוכיח בהתנהגותו שהוא לא חצה את הקו של התנהגות המוסרית וערכית, עליו להיות בעל רצון לצדק ויושר אישי. אדם כזה שמאמין ביושר והצדק הוא "משכן" לאלוקים ובליבו תשכון תמיד "השכינה". כל דברי התורה שמשה מעביר לבני ישראל, המשקפים את רצונו של אלוקים, הם כמו אש להבה שצריך לשמור עליה שלא תכבה לעולם.

האדם צריך לדעת לבחור בין טוב לרע. במידה והאש תמשיך לבעור חזק הרוע יתרחק מהאדם. ברגע שהאש תכבה ויהיה חושך, כל הדברים הרעים ישתלטו על התנהגותו של האדם. האש צריכה להיותת מוזנת כל הזמן על ידי האדם בלימוד תורה, התנהגות טובה, מוסריות ואמונה אמיתית באלוקים. אנו רואים בפרשה שעצם המחשבה של האדם להתנהגות רעה, מוציאה אותו משיווי משקל ופוגעת מאוד בחייו הרגילים.

כשהאדם חוטא רק במחשבותיו, הוא משתמש בשכלו – אותו קיבל עם בריאתו כמתנה מן השמיים. יכולת התבונה מבדילה אותו מבעלי החיים, ועליו להשתמש בה לצרכיו באופן נכון. החיים ניתנו לאדם כמצרך יקר ולאדם אסור לקחת חיים אחרים, "שפיכות דמים" מובילה לעונש כבד ולדרך ללא מוצא. יש באדם מאבק מתמיד לריסון התנהגותו והאמונה בטוב.

כשהאדם מבצע עבירה הוא מגיע לרמת ההתנהגות הנמוכה ביותר, הדומה מאוד להתנהגות חיית טרף. יכולת החשיבה ניתנה לאדם כדי שילך בדרך הישר. כאשר האדם מתחבר להתנהגות רעה בחייו, הוא מטמא את היכולות שניתנו לו – שיהיה שונה מבעלי החיים.

כשהאדם מנצל את יכולתו השכלית לביצוע מעשים רעים הוא מתעלם מרצונו של אלוקים. מחשבות שליליות אלו לא עוברות אצל אלוקים לסדר היום והוא נענש בחומרה רבה. כשהאדם מתחרט ורוצה לכפר על מעשיו הרעים, תפקיד הקורבנות בפרשה הוא לכפר על מעשיו, והכהן הוא שליחו של אלוקים שיכול לכפר.

חג הפסח מתקרב ואנו עושים "ביעור חמץ", שהוא גם ביעור התנהגותנו, חרטה על מעשים לא טובים, הרהורי לב נוקבים על יצר הרע וגם מחשבות לא טובות. אנו מנקים את הבית ביסודיות, צובעים את הקירות, קונים דברים חדשים ולבסוף שורפים באש את כל החמץ ומבעירים כך מחשבות של יוהרה וגאווה. כפי שרואים כיצד האש שורפת את החמץ ולא נשאר דבר, כך נבער את כל החמץ מחיינו.

אם לא נשמור על האש, היא לא תמשיך לבעור. השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול", על שם הנס הגדול שהתרחש לבני ישראל ביציאת מצרים. בעשר המכות אלוקים השתמש בכוחות הטבע, ופרעה נאלץ לשחרר את בני ישראל מעבדות לחירות. הטבע עצמו נלחם עבור כל בני ישראל וכך הצליח בשילוב הכוח האלוהי.

כשבכורי מצרים מתו הייתה זעקה גדולה בתוך מצרים, ופרעה הסכים לתת לבני ישראל את החופש המיוחל.

לבני ישראל לא היה את הכוח הנפשי והפיסי להלחם בעצמם ואלוקים נלחם עבורם. "זכור את יום השבת לקדשו" - כשבני ישראל היו עבדים במצרים, לא הייתה להם אפשרות לשמור על השבת. השבת מציינת את החופש שבני ישראל קיבלו ביציאת מצרים. העם היהודי נולד כאומה ושמירת השבת חשובה ביותר לאלוקים. עלינו להרגיש בעצמנו את היציאה מעבדות לחירות בחג הפסח ולהבין את כוחו ועוצמתו של אלוקים, שיכול לעשות ניסים גדולים כל הזמן. השחרור והחירות שקיבלנו ביציאת מצרים מהווים את תחילת תקומתו של העם היהודי בארץ ישראל לעולם.

אלוקים רוצה אותנו טובים, בעלי מוסר ואמונה. כל אחד צריך לקחת על עצמו אחריות אישית ולערוך את ליל הסדר כהלכתו בקריאת כל ההגדה כולה. חג הפסח הוא לא רק חופשה, אלא מחויבות של כל אחד מאיתנו כאומה. עלינו לזכור שאנו חיים כיום במדינה יהודית חופשית שהיא שלנו בלבד.

חג הפסח 2017:

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים – "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". אנו חייבים בערב זה להודות, להלל, לשבח, לפאר ולרומם את הנס הגדול שעשה אלוקים לאבותינו, שהוציא אותם מעבדות לחירות, מיגון לשמחה, מחושך לאור גדול ומשעבוד לגאולה. אלוקים בעצמו נלחם עבור בני ישראל וניצח את אויבנו "ביד חזקה ובזרוע נטויה". נזכור לדורות בערב זה את הסבל הגדול שעברו בני ישראל במצרים.

נזכור גם את כל בני משפחתנו שנשרפו בתאי הגזים על ידי הגרמנים ועוזריהם, מפני שלא הייתה לנו מדינה יהודית שתגן עליהם מפני המוות. מדינת ישראל קמה ב-1948 בנס גדול, כשמעטים מול רבים מצליחים לנצח צבא גדול עם נשק רב, טנקים ומטוסים. יחזקאל הנביא בנבואה של "חזון העצמות היבשות" כתב שבעתיד מדינת ישראל תקום. חמי, סבא יהודה, לחם במלחמת השחרור, והיה בין הלוחמים שהגנו על השיירות לירושלים. לוחמים רבים נפלו על קידוש השם והגנה על המולדת. גיסי, אברהם בן מטילדה, נפל על הגנת המולדת.

במשך אלפי שנים, כשהיהודים היו בגלות, הם נרצחו, הושפלו, הוכרחו להתנצר, ולא הייתה להם הגנה כלל. אנחנו שנולדנו במדינת ישראל מוכרחים להבין את המושג "בן חורין".

אלוקים הוציא בערב זה את בני ישראל מעבדות לחירות לאחר 210 שנות עבדות במצרים. הוא זכר את הברית עם אברהם אבינו, כשזעקתם של בני ישראל הגיעה לשמיים. הוא מינה את משה רבנו כשליחו. בני ישראל קיבלו עליהם את התורה ובמשך 40 שנים נדדו במדבר סיני עד שהגיעו לארץ ישראל. כשבית המקדש נבנה ביושלים נקבע חג הפסח כאחד הרגלים שבו עלו עם ישראל לירושלים. חג הפסח נקרא בכמה שמות ואחד מהם הוא חג האביב.

חג האביב מגיע ואנו מרגישים את השינוי בטבע שמתחיל כבר להתעורר מתרדמת החורף – "והיה היום הזה לכם לזיכרון וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם חוקת כולם תחוגו. שבעת ימים מצות תאכלו".

אנו מוכרחים בימים אלו של פסח להיות בשמחה. נהוג לתת לילדים את הזכות הגדולה להיות מעורבים בקריאת ההגדה ולשאול את כל ארבע הקושיות. יש לספר על יציאת מצרים ולשאול את עצמנו שאלות בהקשר לחג הפסח – "והגדת לבנך ביום ההוא". כל אחד מוזמן לתרום את חלקו ולספר על יציאת מצרים לפי הבנתו והידע שלו, שצבר מהמקורות השונים.

יש כאלה ששואלים מדוע צריך לטרוח ולקרוא את ההגדלה כולה? הרי יציאת מצרים הייתה לפני אלפי שנים. עלינו להבין שלהיות בני חורין ולא עבדים בארצות ניכר היה חלומם של היהודים במשך אלפי שנים. החלום התגשם ואנו חיים במדינה יהודית עם צבא שלנו, שמגן עלינו יום ולילה.

 

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו