ג'וקה ניגן לראשונה ביומולדת 23 שלו לפני כשנתיים, כשחיים בנישו, מבעלי פאב ה'שלומפר' ארגן לו הפתעה בניגון בכורה כדיג'יי ונתן לו במה בפאב והזמין למאורע את כל החברים ובני המשפחה של אשמתקר והציע לו לנגן והפתיע אותו עם עוגה זיקוקים וכו'...

ביום ה- 20 במאי (יום הולדתו ה-25) הוא יסגור שנתיים של פעילות כד'יגיי. את תחילת דרכו בחיי הלילה עשה כיח"צן מסיבות בתל אביב במשך שלוש שנים במקומות כמו ה- קלרה, יא יא, דיזינגוף וכו'... תתפלאו, במהלך השירות הצבאי שלו כסמל מחלקה בגבעתי, היה מסמס לסלקטוריות שיכניסו אנשים בזמן שהוא יושב במוצב...

צילום: יובל אליאס

"גרתי באשדוד אבל חוויתי את החיי הלילה. חזרתי לאשדוד וחשבתי שאעבוד באבטחה כמו כל לוחם קרבי... עברתי לגור באילת במשך של כחצי שנה ותכננתי לחסוך כסף, לטוס לחו"ל ולחזור ללמוד ובאחד הלילות הייתי במשמרת וראיתי סרטונים ביוטיוב ושם התעורר בי הניצוץ והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות."

איך הבנת שזה מה שאתה רוצה לעשות? להיות דיג'יי?
"הייתי פעמיים ב "טומורולנד"- הפסטיבל הכי גדול בעולם שמתקיים בבלגיה עם 200 אלף איש ושם ראיתי מה דיג'יי גורם לאנשים- איך כל שיר יכול לגעת באנשים, לרגש אותם, להחזיר אותם לתקופות אחרות ולעשות להם שמח ואיך מוזיקה מאחדת את כולם והבנתי שזה מה שאני רוצה- לרגש ולשמח אנשים".

מוזיקת מסיבות לרוב זו לא מוזיקה שמרגשת...
"נכון, אבל עדיין יש שירים מסוימים שיכולים לגרום לאנשים לחזור לתקופות כאלה ואחרות בחיים ולהתרגש מהתפרקות נוסטלגית ולהעלאות להם חיוך על הפנים וזה מה שהם יזכרו".

באותו הלילה התפטרתי מהעבודה באילת וחזרתי לאשדוד, נרשמתי ללימודים במכללת BPM בתל אביב והתחלתי ללמוד קורס דיג'יי ויצירת מוזיקה ולאחר מכן התחלתי להיכנס לחיי הלילה באשדוד- התחלתי לעבוד בפאב השלומפר ולהתערבב...

צילום: פבל טולצ'ינסקי

מיתוג מיתוג מיתוג
לג'וקה יש כבר שלושה דיסקים שהכין עם מוזיקה שמיקסס וקולקציה שלמה של ביגוד, הוא משקיע במוצרים ופועל ברשתות החברתיות (פייסבוק ואינסטגרם)... "השם מבוסס על הסדרה "מלבי אקספרס" ששודרה לפני כשש שנים. אני משדר את אותם ה"וייבים" שהדמות שידרה בתוכנית ולכן קישרו את השם אליי. חבר הדביק לי את השם מפני שאני משדר צ'ילאאוט והומור כמו הדמות בסדרה. בגדול זה התאים לי כי רציתי שם שונה, לא הייתי מציג את עצמי בשם הפרטי ולכן השקעתי במיתוג שכולל אוזניות, תיקים כובעים וחולצות ואני מחלק הכל. מדבקות, דיסקים... העיקר שאנשים יקראו את הלוגו וזה ייכנס להם לתודעה וזה עובד", אומר אשתמקר.

מה הסגנון שלך?
"אני בגדול אוהב 'האוס' אבל באשדוד מה שהולך זה בעיקר 'מיינסטרים' (מוזיקה פופולארית). יש מקומות שמנגנים דברים ספציפיים כמו טכנו, היפ הופ ואחרים..."

נדמה שדיג'יי נהיה "שם פרטי" כמו בשיר של עברי לידר... מה מבדיל ביניכם?
"90% מהדיג'יים בעיר מנגנים 'מיינסטרים'. אחד הדברים הכי חשובים הוא היכולת לקרוא את הקהל ולבחור את הגרסה לאותו השיר שתתאים לך. לכל שיר יכולות להיות הרבה גרסאות ('רמיקסים') וכל דיג'יי בא לידי ביטוי בלקיחה לכיוון שלך, כשכמובן הניגון חייב להיות ב"לייב".

בפאב ה"זה", צילום: פבל טולצ'ינסקי
איך אתה מגדיר דיג'יי?
"דיג'יי זה בנאדם שיש לו רשימת שירים ויודע לקרוא קהל ולהבין ממה אנשים נהנים, אבל הדבר המעניין באמת הוא יצירה והפקה של מוזיקה. זו השאיפה שלי, ליצור בעצמי. מבחינתי עד שלא ייצא משהו משלי שכתוב עליו "ג'וקה" אני לא אוכל להתקדם ולעשות קפיצת מדרגה לשלב הבא שזה פסטיבלים בארץ ובעולם".

מדיג'יי בפאב המשפחתי למרתון סמסונג
ג'וקה מוקיר תודה ללא הרף כלפי האחים חיים ודורון בנישו, בעלי פאב השלומפר שנתנו לו את הבמה הראשונה, דחפו ועודדו אותו במשך של יותר משנתיים. "זה לא משנה כמה הם צעירים יש להם ראש יצירתי ומשוגע והם מלאים בעשייה. הם נתנו לי את הבמה הראשונה ועדיין תמיד תומכים ועוזרים ומעל לכל הם חברים טובים", אומר אשתמקר.

במרתון סמסונג האחרון שהתקיים בתל אביב ניגן ג'וקה מול 40 אלף רצים ומשתתפים במרוץ. הרבה מזה מגיע דרך המחלקה לקידום בוגרים במכללת BPM. הם עוקבים אחרי הבוגרים ונותנים במה לכאלה שמשקיעים ורוצים להתפתח בתחום.  כיום הוא עושה לימודי תואר בהפקה מוזיקלית במכללה.

צילום: אדידס ישראל

אנשי הלילה
בעוד רוב הצעירים הולכים במסלול קבוע ומקובל, אנשי הלילה מתנהלים קצת אחרת. אם רוב החברים מסיימים צבא, טסים ומתחילים ללמוד, אנשי הלילה וג'וקה כחלק מהם מוצאים עצמם מתחברים לאנשים אחרים מחיי הלילה כמו צלמים, ברמנים, בעלי ברים ועוד, כאשר  לגיל אין באמת תפקיד ונושאי השיחה זורמים ורלוונטיים גם אם מדובר בבני 20 או 35. אפשר לקרוא להם קבוצת ה"בודדים" כיוון שכל אחד מהם יצא מקבוצות החברים שלו והתחבר לאנשים אחרים שעוסקים בתחומים השונים הקשורים... לחיי הלילה.

מה עם להיות דיג'יי בחתונות? לא משתלם כלכלית?
"כסף זה חשוב אבל אכפת לי קודם מאווירה ביתית וחיוך וכשאני לא מנגן אני מעדיף להמשיך לעבוד נכון לעכשיו בפאב. אני מעדיף איכות על כמות. אני יכול לנגן בכל יום אבל אני לא רוצה את זה כרגע. זה יכול לנוע בין ארבע הופעות או לאחת בשבוע אבל אני יודע שבכל מקום שאני אנגן אני אהנה וכמובן אשאף להופיע במקומות שיקדמו אותי הלאה. בשלומפר אני אהיה בדקת קריאה בכל רגע נתון שיקראו לי- זה הבית, המקום והאנשים שלי. המסיבה של "מר כלב" מבחינתי זו זכות ואין דיג'יי שלא היה חולם לנגן במסיבה כזו. המקום הזה עיצב אותי אישית בתור בנאדם. הם כמו האמאבא שלי ולא רק שלי, של הרבה אנשים בעיר. כל דבר שאני אתן להם הם יתנו לי בחזרה פי כמה ולא ידרשו דבר בעד זה. הם לב".

וידיאו מחגיגות היומולדת של "מר כלב" בפאב השלומפר

מה חסר מבחינתך בחיי הלילה באשדוד?
"אינטרקציה אמיתית ומועדונים. לרוב מועדונים שנפתחו פה נסגרו על קטטות או אלימות כזו או אחרת וזה ממש מבאס. בפאבים מבאס ממש לראות בליינים מגיעים ויושבים עם הראש בתוך הסמארטפונים במקום לדבר אחד עם השני ולהכיר אנשים חדשים. אני ממש רוצה שהעיר הזאת תעוף ותתקדם ואני חולם על מועדון איכותי פה בעיר".

מה החלום שלך?
"להוציא אלבום משלי ולקבל הכרה עולמית. אני רוצה ליצור ולהפיק, להשתתף בפסטיבלים גדולים בארץ והלאה, לחו"ל. כל עוד אני לא אוציא דברים משלי אני יודע שלא אוכל להתקדם. יש לי כמה דברים ב"מגירה" אבל לא ניגנתי עדיין משהו משלי, אני לא מרוצה ושלם איתם עד הסוף... אני מאמין שאני אתבשל ואמצא את הזמן כדי להתקדם ולהעז. מעבר לזה אני מקווה שיום אחד אני אוכל לפתוח עסק משלי ולתת במה לדיג'יים צעירים שצריכים במה ולטפח אותם הלאה".

רוצים לדעת עליו עוד?
עקבו אחרי דיג'יי ג'וקה בפייסבוק (לחצו כאן)
ובאינסטגרם (לחצו כאן) 

לדירות חדשות באשדוד לחצו כאן 

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו