קצת רקע

במכללת סמי שמעון באשדוד יש כ- 2800 סטודנטים, מתוכם החלוקה נעה ל- 70% גברים ו- 30% נשים, רובם בגילאי 23-25 ועד גיל 40. ככל שחולפות השנים ניכר שיש יותר נשים בלימודי הנדסת מכונות ובניין שנחשבו למקצועות גבריים יותר בעבר. בכימיה יש יותר נשים...

מה אתה עושה כיו"ר האגודה בפועל?
"אנחנו פועלים מאוד חזק כדי ליצור קשרים בתחום התרבות. המכללה זה הרבה יותר ממוסד אקדמאי, ככל שיהיה לסטודנטים הווי חברתי וזיקה למכללה הם ירצו לבלות שם מעבר לשעות הלימודים ויעדיפו להיות בה. כמובן שאני מייצג כל סטודנט בוועדות משמעת ועוד..."

ה-יו"ר- מיכאל מייק מלול

אחת התלונות החוזרות מצד הצעירים בעיר יושבת על כך שאין אוניברסיטה וכנגזרת מכך- אין הווי חברתי- תרבותי מספיק גדול, מגורים לצעירים ועוד... מה דעתך בנושא?

"יש כמות סטודנטים לא מעטה, אמנם לא עשרות אלפים אבל כמעט שלושת אלפים סטודנטים זה לא מעט. הדברים עדיין בחיתולים והמכללה עדיין חלק ממקיף א' וקמפוס שהיה בעבר חלק מהמכללה למינהל. לצערי אין מספקי מודעות נכון לעכשיו. כל העשייה שלנו בתחום התרבותי מתחילה מ"אפס"- בין אם עבודה מול ברים או בתי קפה שיתנו הנחות לסטודנטים וכך הם יעדיפו להגיע אליהם. כשהתחלתי את התפקיד הכרזתי שאני רוצה להפוך את אשדוד לעיר סטודנטיאלית. עד כה השגנו הנחה של 25% על כל ארוחה בהצגת כרטיס סטודנט ב"קפה קפה" במתחם הסטאר סנטר הסמוך למכללה ושיתופי פעולה עם פאבים כמו ה'פיגאל' וה'שלומפר' שנכונים לעבוד אתנו ואפילו ליזום ליין מיוחד עברו סטודנטים. שיתופי פעולה בין עסקים לבין הסטודנטים ללא ספק יביאו למינוף התחום החברתי והתרבותי. בכל הנוגע לדיור... כמובן שאם הייתה פה אוניברסיטה היה צורך בדיור מתאים עבורם... אבל אלו שאלות שצריך להפנות לגורמים אחרים. אנחנו פועלים כדי לעבוד עם הקיים".

אז אתם מצפים מבעלי עסקים להנחות?
"בעלי עסקים צריכים לעבוד אתנו ומולנו. אם יש דבר כלשהו שמתרחש בעיר ולא פונים אליי או אל אחד מחברי האגודה, אין לי כיצד להעביר הלאה אל הסטודנטים ואז בטח שלא יורגש הכוח שיש לסטודנטים לתת. אין מספיק מודעות לצערי ומנגד אנחנו מנסים ליזום שיתופי פעולה. הסטודנטים צמאים לפעילויות מצד אחד ומנגד, בשילוב של לימודים מאסיביים, עבודה כדי לממן את התואר... ולכן כמו כל סטודנטים אחרים בארץ ובעולם, היינו שמחים לשיתופי פעולה וכן, הנחות, תפריטים מיוחדים והטבות לסטודנטים זה דבר לגיטימי".

מלול למד במקיף ו' ובמהלך התיכון לא ממש היה מחובר ללימודים. רק בכיתה י' הוא התחיל להשקיע בלימודים. בצבא שירת כלוחם ב'כפיר'- בחרוב. כשהוא לא לומד או יוצר קשרים חברתיים בעיר מלול עובד כסוכן מכירות במפעל לעיבוד מתכות באזור התעשייה הצפוני בשם "כיפוף אייל", שבמקרה הוא גם בן דוד שלו ומתכונן לקראת החתונה שלו עם אנה, בת הזוג שלו מזה כעשור (כן, עוד מימי התיכון)... הוא הציע לה נישואין בדרום אפריקה ב"הר השולחן"... ובלי קשר הוא גולש גלים בזמנו הפנוי.

מייק על הגל

מה התוכניות שלך לאחרי הלימודים?
"יש הרבה מהמחלקה שלי שכבר עובדים בתחום. גם בעבודה שלי עכשיו אני בסוג של התלמדות- בין אם עבודה עם חומרים או לקוחות ואני מקווה להמשיך ולהתפתח".

מה החלום הרטוב של סטודנט באשדוד?
"שיבינו אותנו בתור סטודנטים ושדברים יהיו פה זולים יותר. הלימודים עולים כ- 12 אלף ₪ בשנה והם כל כך אינטנסיביים... בשנים הראשונות הייתי נכנס בבוקר ויוצא בשמונה- תשע בערב ובסופי שבוע מכין עבודות הגשה/ שיעורים... לא היה לי זמן לא לחיי חברה ולא לבילוי וגם לא לעבודה. עד שכבר היה לי זמן לצאת הבנתי שלא עבדתי כל השבוע והייתי מתבאס ולא מרשה לעצמי. רוב העבודה מתמקדת בחופשות סמסטר... אנחנו בתור אגודה מביאים בילויים אל המכללה בהפסקות פעילות וכו'... אבל צריך להבין- כל הפעילות מתבססת על סטודנטים שמשלמים עבור "סל רווחה" בעלות של 200 ₪ לשנה... אי אפשר לעשות יותר מידי בעלות של 6000 ₪ אבל אנחנו מנסים להיות חסכוניים ויצירתיים. הכל תלוי בתקציב ולצערי גם את זה לא כל סטודנט משלם, אנחנו צריכים להמציא כסף וליצור שיתופי פעולה כמו למשל משהו חדש שנוצר עם אתי לוגסי מ"מרכז כיוונים" – יש לנו רעיונות יפים לעתיד".

בתמונה: עם שמואל סרדינס מפאב הפיגאל ואתי לוגסי ממרכז כיוונים


למה דווקא בסמי שמעון?
"אחרי הצבא והטיול הגדול הגעתי לצומת דרכים ותהיתי מה ללמוד. אחד השיקולים היו ללמוד מבלי להיבחן בפסיכומטרי- אני לא מאמין במבחן הזה. כן עשיתי פסיכוטכני וכמובן לפי ממוצע הבגרויות שלי... וגם העדפתי להישאר באשדוד. נוחות מנצחת".

מה הדבר הכי מגניב שעשיתם?
"חגגנו בפורים במסיבה מטורפת באולמי "בלה וידה" בעיר. הגיעו כ- 1300 סטודנטים וחבריהם והייתה מסיבה כיפית לחלוטין. ממש בימים הקרובים אנחנו נעשה מסיבת חמץ במכללה, בצהריי היום עם מאהל בדואי, פיתות דרוזיות, בירות ומוזיקה... עוד מעט ב-4.5 יהיה גם יום ספורט עם טורניר כדורגל ופעילויות כמו "זומבה" וכו'... כמובן שעבדנו ביום המעשים הטובים וצבענו בבניינים באזורים מוחלשים בעיר והייתה היענות כיפית ומעצימה".

עם רמו היו"ר הקודם ביום המעשים הטובים האחרון

מה עם פעילות אקטיביסטית, הפגנות, מהפכות?
"אני אישית לא בעד להפוך שולחנות אלא מעדיף לדבר על הדברים. יש שינוי תפיסה בעיר ודלתות נפתחות בפנינו ושוחחנו עם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ולא רק. כמובן שהיו קשיים בהתחלה מול הפיקוח העירוני באירוע הפנינג בתחילת השנה שעבדנו עליו... אבל אנחנו לא בעד מלחמות אלא בעד שיתופי פעולה, שיח והבנה שמביאים לתוצאות חיוביות".

בתמונה: (מימין לשמאל) איתמר לוי חבר ועד, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, מייק מלול ולורן מיכאלי רכזת אקדמית

למה לי פוליטיקה עכשיו?
"יש לי השפעה וצ'ארם (צוחק). אני מכיר את כל חתך האוכלוסיה במכללה- ממכינות ועד שנה ד'. צריך להבין שהאגודה מתחלקת ל-2 כיוון שיש גם מכללה בבאר שבע וכן, עשיתי סוג של מסע פוליטי כדי להיבחר כי גם שם צריכים לבחור כדי שמישהו יקבל את התפקיד באשדוד. יש בב"ש כ- 4,000 סטודנטים והבחירות נעשות במקביל באשדוד ובאר שבע. יש אותו נשיא ושני יו"רים בשתי הערים... לגבי עתיד פוליטי ממשי בעיר אשדוד או ברמה ארצית, לא ממש חשבתי על זה אבל אני לא שולל".



מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו