פרס תור הזהב הפך במהרה לאחד מהפרסים החשובים, בעל מקום של כבוד בתרבות הישראלית. השנה, הזוכים בפרס הם: בקטגוריית המחקר- פרופ' משה בר-אשר, בקטגוריית המוסיקה- ד"ר אבי עילם-אמזלג ופרס מפעל חיים יוענק לגב' ריימונד אבקסיס. פרס תור הזהב המוענק זו השנה השלישית, נועד לעודד יצירה איכותית של יוצרים וחוקרים החיים במדינת ישראל, בהשראת תקופת תור הזהב שהתאפיינה ביצירה גדולה לצד פתיחות ורב תרבותיות. הפרס השנה עומד על סכום כולל של 225,000 ₪. 

וועדת השופטים של פרס תור הזהב 2017, בחרה בגב' ריימונד אבקסיס כראויה ביותר לקבלת פרס תור הזהב בקטגוריית מפעל חיים לשנת 2017 התשע"ז, על תרומתה הגדולה והחשובה להחייאתו ולהמשכיותו של הזמר המרוקאי העממי בישראל מאז שנות הששים ועד ימינו.  ריימונד אבקסיס ביצעה  בגאון, בקולה המיוחד והמרנין את השירה המרוקאית השעְבּית, תוך חידושה בעיבודים מרעננים רבים, ובכך תרמה לא רק להצלתה מכיליון, אלא גם להצבתה בקדמת הבמה התרבותית בישראל.

איך הגבת על הזכייה?
"זוהי הפתעה בשבילי, ממש כמו כל דבר שקרה בחיי. היו לי הפתעות רבות ולא ציפיתי שבגיל 74 אני אהיה עדיין מבוקשת להופעות בכל העולם... הפרס הזה הוא מבחינתי הדובדבן שבקצפת. מי שהחליט לתת לי את הפרס ולגרום לי לכיף הזה כנראה שרצה שאני אהנה משנותיי האחרונות במקצוע בחיי. מבחינתי, לא הבנתי מה עשיתי כדי לקבל פרס כזה, אני במשך כחמישים שנה מופיעה ורואה בזה אורח חיים, זה המקצוע שלי ואני נורא נרגשת להגיעלמעמד הטקס ולעלות על הבמה יחד עם שני הזוכים האחרים, זהו כבוד גדול מאוד עבורי".

יש לך חיבור מיוחד לעיר אשדוד, הגעת אל העיר מקזבלנקה...
"בגיל 20 הגעתי לעיר אשדוד, אני גרה 54 שנים בארץ, עליתי בשנת '73. החברות שלי, שגרו בצרפת המליצו לי להגיע לעיר אשדוד והבטיחו לי שאתרשם מיופייה. הן הגדירו את אשדוד כסן טרופה של ישראל. כשהגעתי בלילה לא ראיתי כלום ולמחרת ולהפתעתי מצאתי חול וחול ובעיקר חול. התחלתי פה את החיים שלי, לא נבהלתי ונשברתי וזכיתי לחיות  עם סבתי ז"ל שחיה עד גיל 97. באשדוד הכרתי את בעלי, אבא של יעל אבקסיס בתי. יש פה משפחה של ממש, אנשים שהם חלק בלתי נפרד מחיי- הן בפן המקצועי והן בפן האישי".

אפרופו יעל בתך, אתן עובדות יחד על סרט. מה תוכלי לספר לנו לגביו?
"יעל בתי עובדת איתי יחד על סרט בשנים האחרונות... יש בסרט חלקים מחיי, אולם לא מדובר בסרט דוקומנטרי. אין לי עדיין את התוצאה ביד או את ה"תפריט"... אני מאמינה שיהיה מעניין מאוד. יעל מאוד מוכשרת ואני אומנם לא אובייקטיבית כיוון שאני אמא שלה אבל את הסופרלטיבים על העשייה שלה לאורך השנים אי אפשר לפספס".

נושא התרבות הישראלית זכה לקולות שונים בשנים האחרונות. האם אי פעם סבלת מאפליה?
"מעולם לא נתקלתי באפליות. במשך כל חיי- פניתי ישר לקהל המרוקאי ואני שרה ליהודים וערבים מוסלמים בכל העולם. בחרתי מראש לא להילחם- העולם שלי הוא שלי ומעולם לא היה לי צורך באישור מאף אקדמיה או אדם. לא סבלתי מקונפליקטים מעולם- לא בקולנוע ולא בשירה. במקום לריב, עדיף לא להתייחס לאגו ולראות את האמנות ואת האדם- האמן וכמובן היצירה".

את נחשבת לדיווה של ממש בכל העולם ועדיין נדמה שאת מעט מופתעת. איך את מסבירה את זה?

"לא ציפיתי שאצליח להגיע לקריירה כמו שהשגתי. הקהל נשאר נאמן לי וכולם מודים לי כל העת על השירה, העיבודים והדבקות במוזיקה ובאמנות המרוקאית, גם הקהל הערבי המוסלמי במרוקו- הרבה יותר גדול מאשר הקהל שלי בארץ ולא אחת היה בלתי נתפס במקומות שונים במרוקו ומדינות ברחבי העולם שכל כך הרבה אנשים, בעיקר מוסלמים, באים לשמוע זמרת יהודייה מישראל. מה שכן אני חייבת לציין שחלק נכבד מההכרה שלי באה מהיוזמה של מי שהביא לקיומה של התזמורת האנדלוסית בארץ ולתודעת התרבות המרוקאית לאנשים רבים, מכל העדות שנפתחו והתעניינו".


במשך למעלה מחמישה עשורים מופיעה ריימונד בפני קהילות יהודי מרוקו וצפון אפריקה בישראל ובחו״ל, בביצוע של עשרות שירים שברבות השנים נעשו מזוהים עם אישיותה הכובשת ועם קולה מרטיט הלבבות, כמו להיטיה הגדולים ״דאכּ לחבּיבּ״, עטיווני לכּאס״, ״דאבה תנדם עלייה״, ״אנא מא נווית פרקו״ ועוד. לאורך השנים הקליטה ריימונד חמישה אלבומים עם טובי הנגנים של מוסיקת השעְבּי בישראל באולפני קוליפון. אלבומים אלו הפכו לנכס צאן ברזל תרבותי  בכל בית צפון אפריקאי בישראל. היא הופיעה עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד בקונצרטים רבים, ועם הרכבים מוזיקליים צעירים, בכנסים עיוניים ואקדמיים.  ריימונד הייתה לקולה של קהילה ולקולה של תרבות  ממקום של מעשה אמנותי, יוצר ושמח.

לצד השירה, בשנות השמונים של המאה העשרים החלה ריימונד אבקסיס להופיע כשחקנית בקולנוע הצרפתי בתפקידים רבים, ועשור לאחר מכן הופיעה בהצגות תיאטרון בשפה המרוקאית-יהודית, בסרטים ובסדרות ישראליות כמו ״פלורנטין״, ״המשאית״ ובסרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה כמו ״המנגליסטים״, ״אהבה זה כואב״, ״חתא יסבּח אסבּח״ (עד יאיר השחר) של הבמאי דוד דרעי ועוד.

לדירות חדשות באשדוד לחצו כאן 

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו