התעמרות בעבודה אינה דבר חדש, אולם רק בשנים האחרונות הוא עלה למודעות. המושג התעמרות בעבודה מתאר מצב בו אדם בעבודה נוהג באחר ברשעות באופן עקבי ומתמשך, על פי רב על ידי מניפולציות רגשיות, איומים, שתלטנות, השפלה, מידור ועוד, פוגע בו ומסב לו סבל ומצוקה רגשית וגופנית ומקשה עליו לבצע את עבודתו כהלכה. יש לציין, כי אני משתמש בלשון זכר רק למען נוחיות הקריאה, אבל הדבר נכון לשני המינים. עובדים בכל הדרגות והעיסוקים עלולים להיפגע מהתעמרות. מקרה בודד, קשה ככל שיהיה כגון; הצקה, צעקות ,נזיפה משפילה לפני עובדים אחרים,  וכו' היא דבר פסול, אבל אם הוא היה חד פעמי, הוא אינו מוגדר כהתעמרות. התעמרות בעבודה נחשבת ככזו רק כאשר היא חוזרת ונשנית כשיטה כדי למרר את חייו, להשפיל, לייצר בידוד חברתי, לערער את בטחונו, להקטין אותו ולשבש את עבודתו.
טיפול בנפגע הוא כמובן העומד במרכז והכרחי כדי להקל על מצוקותיו ובשאיפה להחזיר אותו למצב בו הוא מפרנס למשפחתו ,יצרני ומסופק מעשייתו. הטיפול הינו לווי רחב הכולל, עזרה בקריאה נכונה של המצב, בחירת אסטרטגיות  מיטביות להתמודדות עם הסיטואציה הספציפית שלו, תמיכה רגשית, ייצוגו מול הגורמים השונים: המעסיק, ורפואיים ומשפטיים אם נדרש ועוד. כל זאת כדי לשקם את העובד, פיזית ורגשית, כדי להחזיר אותו בצורה המהירה ביותר לשלווה נפשית וכאמור בשאיפה לאפשר לו לחזור לחיים מלאים, בריאים וטובים.
עם זאת, מלבד הטיפול הפרטני ההכרחי בעובד ובמצוקותיו, אל לנו לשכוח את מה שקורה בארגון / חברה / מקום עבודה כלשהו אשר מתרחשת בו התעמרות. הפגיעה הנקודתית בעובד אחד משפיעה באופנים שונים ועמוקים על סביבת עבודתו המידית  ומשם מחלחלת לארגון כולו.  
עובד שמתעמרים בו מרגיש פגוע ומושפל ומפתח לרב כתוצאה מכך תסמינים כגון; איבוד הביטחון העצמי, פגיעה בריכוז, קשיי שינה, כאבי ראש, כאבי גב, שינויים בהרגלי אכילה, דיכאון, חרדה, עצבנות,  ופגיעה כוללת במערכת החיסונית.

 

 

עובד כזה מגיע לעבודה לא מרוכז וחרד ומתקשה לעשות את עבודתו הטובה כמו שהיה רגיל. ההספק שלו יורד וכתוצאה מהעומס הרגשי והנפשי מרבה לשגות והוא חשוף לפגיעות ולתאונות. מצוקותיו מחלחלות לסביבתו ומשפיעות על העובדים. כולל אף על ספקים ולקוחות אשר יאהבו, או לא, לעבוד עם הארגון ויבחרו בו שוב כספק או כלקוח. אווירה עכורה, מורידה את התפוקה של העובדים, מדכאת את היצירתיות שלהם, את ההזדהות עם המקום ואת הרצון "לתת את נשמתם" למקום.

מעבר לאווירה העכורה הגורמת נזק לארגון, מקומות בהם מעורבת עבודה עם כלים כבדים, כלי עבודה חדים ומסוכנים, כימיקלים וכיוצא בזה בהם נדרשים העובדים לתשומת לב וריכוז מרבי, הסכנה לעלייה במקרים של תאונות עבודה עולה כאשר עובד נתון בהתעמרות ואינו מרוכז דיו. מבחינה כספית, הנזקים של התעמרות והתנכלות במקומות העבודה מתורגמים לסכומים של מיליוני דולרים בשנה ולירידה של כ- 5% בפריון של המשק הישראלי ומעל 2 מיליון ימי עבודה אבודים כל שנה, אלפי אנשים איכותיים הנפלטים ממעגל העבודה ואף לנורא מכל - מקרי התאבדות.

לפחות אחד מכל ארבעה עובדים יחווה התעמרות במהלך הקריירה שלו כאשר אין מגזר שהתופעה  אינה קיימת בו: בחברות ציבוריות ופרטיות, בעסקים מסחריים, בתעשיות, במלכ"רים, במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים ובתי ספר וגופי אכיפת החוק. על כן, פעולות של הסברה ומניעה בכל מקומות העבודה הם לא רק לטובת העובד הנפגע אלא גם אינטרס מובהק של מקום העבודה שרוצה לשגשג ולהיות יצרני. כולם מרוויחים.
לשמחתי, היום ישנה כבר פתיחות גדולה יותר להבנה וטיפול בנושא בארגונים שנתמכת גם על ידי הצעת החוק שיזמה ח"כ מרב מיכאלי למניעת התעמרות בעבודה.


הכותב: איתן מאירי, מומחה לפסיכולוגיה תעסוקתית, מחבר הספר "המגפה השקטה במקומות העבודה - התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית". מלווה ומטפל בנפגעי התעמרות בעבודה.


 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו