פורים בפתח, מה שהזכיר לי את המעמולים המעולים של דניאלה, חברה טובה מזה שנים, שטעמתי בשנה שעברה. היא לא אופה דגולה אבל את המעמול הזה היא יודעת להכין לתפארת. מדובר במתכון מהסבתא שלה, לאה. נצרתי אותו בזיכרון, והנה הגיע זמן המעמולים.

צילום: ריאן

השבוע קיימנו מפגש של סיפורים, צחוק, מוזיקה ומעמולים. מפגשים כאלה אני אוהב במיוחד. דניאלה לימדה אותי והעבירה לי את מתכון הזהב הזה לתפארת ולכבוד לדור שהביא איתו מורשת ותרבות עשירה שאני כל כך אוהב ולא מפסיק ללמוד ולהתפעל.

אני אוהב את המתכון הזה מכמה סיבות - הוא פשוט לעשייה, הבצק נעים לעבודה, וכמובן הטכניקה המיוחדת של עשיית הבצק. למעשה מבשלים את הסולת ובזכות התהליך הזה מתקבל בצק במרקם נעים ולא חולי.סבתא לאה. צילום: מהאלבום המשפחתי

המעמול פריך ונימוח והוא גם לא מתוק מדי. יותר מכל - יש לו טעם חזק של קהילה ירושלמית ותיקה. אני שמח שזכיתי, והכל בזכות סבתא לאה, שנולדה בראש פינה למשפחת לוי והתחתנה עם ויקטור עוזיאל שהגיע מסלוניקי. השניים חיו בימין משה בירושלים ליד כל הספרדים. סבתא לאה היתה בשלנית ואופה ידועה בקהילה ומדי שנה בפורים כל בני המשפחה היו מחכים למעמולים המפורסמים שלה, ובצדק.

המעמול של סבתא לאה
החומרים לבצק:
חצי קילו סולת
חצי קילו קמח (או "כמה שלוקח")
2 שקיות אבקת אפיה
כוס שמן
חבילת מחמאה (200 גרם)
חצי כוס סוכר
כוס ורבע מים חמים

מילוי אגוזי המלך:
חצי קילו אגוזי מלך
2 כפות סוכר
2-1 כפיות קינמון
חופן שומשום קלוי
2 כפות מים חמים

הכנת המילוי: מערבבים, טועמים ומשפרים, כל אחד לפי טעמו. אני אוהב קינמון טיפה יותר.

אופן ההכנה:
בקערה גדולה עמידה בחום ממיסים תוך כדי ערבוב ועל אש בינונית את המרגרינה עם השמן, הסוכר והמים החמים.

כשהמרגרינה נמסה והחומרים עורבבו יחד מוסיפים את הסולת בהדרגה ומערבבים עד שכל החומרים נספגו יפה בסולת והתקבל מרקם קטיפתי. מסירים מהאש ומניחים בצד עד שהתערובת מתקררת.

מוסיפים את אבקת האפייה ומתחילים ללוש תוך כדי הוספה הדרגתית של הקמח. מוסיפים ולשים עד לקבלת בצק נעים ואחיד - הבצק אמור להיות גמיש וקל לעבודה של יצירת המעמולים. לפעמים אין צורך להוסיף את כל הקמח (אלא "כמה שלוקח" - משפט ידוע במתכונים ותיקים). אם הבצק יבש מדי אפשר להוסיף מעט מים חמים ושוב ללוש עד לקבלת מרקם גמיש.

יוצרים כדורים קטנים בגודל של כדור פינג־פונג או בכל גודל שאוהבים, אבל כדאי לשמור על גודל אחיד כדי לשמור על אחידות האפייה.

פותחים כל כדור אט אט עם הבוהן וכרית היד ויוצרים מעין כדור פתוח בעל דפנות דקות. לוקחים ככפית מהמילוי, מכניסים לתוך הכדור הפתוח וסוגרים אותו. צובטים בעדינות בעזרת צובטן משונן (יש לקנות בחנויות).

מניחים על תבנית אפייה עם נייר אפייה. שומרים על מרחק בין עוגייה אחת לשנייה. אין צורך ברווחים גדולים כי העוגיות אינן משנות מאוד את צורתן.

אופים כחצי שעה בתנור שחומם מראש ל־180 מעלות (לא טוברו). הצבע אמור להיות זהוב חיוור. בודקים שהתחתית אפויה ויש לה גוון זהבהב עדין.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו