משרד הביטחון שילם 1.1 מיליון שקל כפיצוי למשפחת בסקין מאשדוד, שבנה מקסים ז"ל נהרג בשנת 2008 בתאונת דרכים לאחר שיצא מבסיס בית הספר לחי"ר שבנגב, בו שירת, בניגוד לנהלים ולאחר שצרך, לטענת צה"ל, משקה אלכוהולי. במקביל, הסכימה המשפחה לוותר על דרישתה להכיר בה כשכולה, לטובת קבלת תגמולים לפי חוק.

בין משרד המשפטים למשפחת בסקין התנהל מאבק משפטי ממושך, במסגרתו טענה המשפחה כי על המשרד להכיר במקסים כחלל צה"ל באופן מלא, מאחר שנפל בעת מילוי תפקידו, כאשר יצא מבסיסו ברכב צבאי ובאישור קצין. דרישת המשפחה נדחתה על הסף ע"י משרד הביטחון בעקבות רמה בינונית של אלכוהול שנמצאה בדמו של בסקין לאחר התאונה, אך המשפחה ערערה לבית משפט השלום בבאר שבע - וזה קיבל את בקשתה.

 משרד הביטחון ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובתום התדיינות עם המשפחה, שנוהלה בשנה האחרונה, החליט להעניק לה את הפיצוי הגבוה, מעל מיליון שקלים, באופן חד פעמי. התנאי: הדבר ייעשה במסגרת חוק נפגעי תאונות דרכים, ולא במסגרת החוק שבאמצעותו מפצה המשרד את משפחות חללי צה"ל.

יש לציין כי אם הערעור של משרד הביטחון היה נדחה, ומשפחת בסקין הייתה מוכרת כשכולה באופן מלא, הוריו היו מפוצים בקצבה של אלפי שקלים מדי חודש עד סוף חייהם וכן מזכויות נוספות, בדומה לפיצוי שמקבלות משפחות חללי צה"ל.

הטענה של משרד הביטחון:

 "נהיגתו של המנוח תחת השפעת אלכוהול מהווה התנהגות רעה וחמורה, השוללת הכרה בהתאם לסעיף 16 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה". 
חקירת מצ"ח העלתה שמקסים יצא מהבסיס ללא רשות, נהג בשכרות, נטל את הרכב הצבאי בניגוד לפקודות הצבא ולא היה חגור בחגורת בטיחות.

הטענה של משפחת בסקין:

הקצין התורן בבסיס אישר את יציאת מקסים ברכב הצבאי, אך הדבר נעשה ללא תדריך נסיעה, ללא מינוי של מפקד נסיעה, ומבלי שהקצין חתם על כרטיס עבודה או קבע לנהג נתיב נסיעה - כפי שהפקודות מחייבות. לכן, לטענת המשפחה, הכשלים שהובילו למותו של מקסים היו של הצבא, והטענה כי נהג בשכרות משוללת מיסודה.

התאונה:

 התרחשה בסמוך לצומת הנגב בכביש 40, בסופ"ש שבו שימש מקסים כנהג כוננות של הבסיס. במצ"ח טענו בין היתר כי החייל יצא משער הבסיס בתום ויכוח עם החיילות ששמרו באותה שעה במקום, ולאחר שאמר להן כי הוא יוצא לקנות סיגריות ולתדלק את הרכב. עוד העלתה החקירה כי בסקין אכן חזר לבסיס כעבור זמן קצר, לאחר שרכש סיגריות ובקבוק וודקה.

סמוך לחצות, כאשר ביקש שוב לצאת מהבסיס, נתקל בקצין תורן, שאישר לו לצאת עם הרכב למטרות אזרחיות - הבאת ציוד מביתו שבירוחם וקניות סיגריות לחבריו. למרות שנמצא כי הקצין התורן פעל בניגוד חמור לפקודות רבות, בכך ששוכנע ע"י בסקין לאפשר לו לצאת לאחר מסכת שכנועים מצד החייל - הוחלט בפרקליטות הצבאית שלא להגיש נגדו כתב אישום ולהסתפק בדין משמעתי.

החלטת בית המשפט השלום:

בית משפט השלום קבע בהחלטתו כי לא הוכח באופן מספק שבסקין אכן היה תחת השפעת אלכוהול בזמן התאונה, מאחר שבדיקת דמו נערכה שלושה ימים לאחר התאונה, וכיוון שלפי עדויות הקצין התורן, החייל בש.ג. בזמן שיצא בסקין בשנית מהבסיס, והחייל שהיה עמו ברכב - הוא לא נראה שתוי ולא הריח מאלכוהול. בנוסף, אף עדות ראייה או שמיעה לפיה בסקין אכן שתה משקה אלכוהולי בערב התאונה, לא הושגה במהלך החקירה.

 גם העובדה שברכב הצבאי נמצא בקבוק וודקה ריק לאחר התאונה, לא יכולה להוכיח את הטענה שבסקין אכן שתה ממנו, ולכן כלל הראיות לא מעלות תמונה של "התנהגות רעה וחמורה" מצדו.

הערעור:

משרד הביטחון ערער על קביעה זו לבית המשפט המחוזי. במקביל, נבחנה תביעת המשפחה לפיצוי לפי פקודת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כשמשרד הביטחון הוא הנתבע בהיותו בעל הרכב. מאחר ונמצא כי אין עילה לפי חוק זה לדחיית התביעה, הושג סיכום עם המשפחה, שלפיה ערעור המדינה בהליך, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, יתקבל, וההכרה במשפחה תבוטל, ואילו המשפחה תפוצה כמשפחת נפגע תאונות דרכים, בהתאם לכללי הפיצוי הנזיקיים הרגילים".

הפשרה:

כאמור לאחר הליך משפטי ארוך עמדת המשפחה התקבלה בהליך פשרה על ידי בית המשפט והאם השכולה קיבלה פיצוי כספי ע"ס 1.1 מיליון ₪ ממשרד הביטחון.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו