אלוקים החליט שהעם לא יעבור דרך ארץ פלשתים, שהיא הדרך הקצרה, אלא דרך המדבר, שהיא הארוכה והבטוחה למעבר, וזאת מהחשש או המחשבה שבני ישראל לא מוכנים עדיין לעימות וירצו לחזור למצרים.

משה לוקח את עצמות יוסף כפי שהובטח לו לפני מותו. אלוקים הולך תמיד בראש המחנה בעמוד ענן ביום ובעמוד אש בלילה.

פרעה לא אמר עדיין את המילה האחרונה ויוצא עם צבא של 600 מרכבות ברזל ורודף אחרי מחנה בני ישראל. בני ישראל רואים מרחוק את הצבא המצרי וצועקים לעזרה לאלוקים. משה מרגיע את העם ומבטיח להם שאלוקים ילחם עבורם.

אלוקים אומר למשה לנטות את מטהו אל הים והוא יבקע את הים ובני ישראל יעברו דרכו. מלאך אלוקים גורם לכך שצבא מצרים לא יכול לראות את מחנה בני ישראל. הים נבקע ובני ישראל עוברים כולם דרך הים עצמו.

צבא מצרים שרודף אחרי בני ישראל טובע כולו אחרי שמשה מטה את מטהו אל הים והמים מכסים את כל צבא מצרים. בני ישראל רואים את הנס הגדול שעשה אלוקים ומאמינים באלוקים ומשה. משה ובני ישראל שרים יחד את "שירת הים" לכבוד אלוקים ומרים לוקחת את התוף בידה, שרה ויוצאות במחולות עם כל נשות ישראל לכבוד אלוקים על הנס הגדול שהיה.

בהמשך המסע נגמרים המים ומשה צועק לאלוקים, שהופך בנס "מים מרים" למים מתוקים. אלוקים אומר לבני ישראל שאם לא ישמעו בקולו וילכו בדרך הישר, ואם ישמרו על מצוותיו – אלוקים ידאג שלא יהיו להם מחלות.

בני ישראל מתלוננים בפני משה ואהרון פעם נוספת שהם מתגעגעים לסיר הבשר שהיה להם במצרים. אלוקים שומע את תלונתם ואומר למשה שבערב יהיה להם שלו ובבוקר יהיה להם "מן", שדומה ללחם. הכל יגיע מן השמים והעם צריך רק ללקט אותו כל יום מחדש ואין צורך לשמור עליו עד הבוקר, מפני שאלוקים ידאג לבני ישראל כל הזמן. בני ישראל לא נשמעים להוראות ושומרים את המן עד הבוקר שמתמלא בתולעים. משה כועס מאוד על התנהגותם הרעה. את המן צריך לאסוף בכל בוקר, הוא נמס בשמש ואז אפשר לאכול אותו, וביום שישי יש לאסוף מן נוסף ליום השבת. אלו שירצו ללקט מן ביום שבת לא ימצאו מן. בני ישראל אכלו את המן במשך 40  שנים במדבר.

העם ממשיך במסע ופעם נוספת נגמרים המים והעם מתלונן למשה מדוע הוא הוציא אותם ממצרים למות במדבר? משה צועק לה' שעוד רגע יסקלו אותו. אלוקים מבקש ממנו לקחת את כל זקני ישראל ואת המטה ולהכות על הצור ויצאו ממנו מים לעיני זקני ישראל.

עמלק נלחם בבני ישראל ומשה מבקש מיהושע לבחור אנשים שילחמו בהם. משה עולה לראש גבעה כדי שיראו אותו, אהרון וחור מרימים את ידיו ובני ישראל מנצחים את עמלק. ישנו ציווי אלוהי למחוק את זכר עמלק לעולם.

מנהיגותו של משה מורגשת ויש לו קשר רציף עם אלוקים במסע של בני ישראל במדבר. הדרך שנבחרה במדבר סיני קשה, אך היא הבטוחה עבור העם. בני ישראל עדיין לא מאורגנים מבחינה צבאית וההתמודדות כרגע היא בתנאי המדבר הקשים והמחסור במים ואוכל. לילדים הקטנים והנשים המסע קשה יותר בהתמודדות תחת השמש היוקדת והחמה הגורמת להתייבשות ומוות.

בלילה המציאות הפוכה – קר מאוד, חשוך וחיות טרף מסתובבות. משה צריך לתת מענה לכל הבעיות. המגורים הם באוהלים שקל לפרק ולשנע אותם. מתחילה תקופה חדשה לבני ישראל, תקופת השעבוד הסתיימה ואלוקים בעצמו נלחם עבור בני ישראל במצרים.

יהושע הופך להיות המפקד הצבאי. בני ישראל שכל חייהם היו עבדים לומדים בהדרגה מהי חירות ולמשה ישנה עבודה רבה.

יום השבת שנראה עבורנו כיום מובן מאליו של מנוחה באמונה היהודית, עבור בני ישראל זאת התחלה חדשה לגמרי לשמור את השבת כיום מנוחה פיזית ועבודה רוחנית. אדם שעובד בשבת לא מכבד את רצונו של אלוקים. שמירת השבת חייבת להיות לכל אחד מאיתנו עונג שבת. יום השבת חשוב מאוד לאלוקים עצמו כמרכיב מרכזי ויסודי בקיום הברית. ישנו איסור על מלאכה ביום שבת ובכל בית יהודים מדליקים נרות שבת.

אנו נתקלים בפעם הראשונה בעמלק בנו של אליפז בן עשו ותמנע פילגשו. הם היו עם רע מאוד מיסודו ונלקחה מהם זכות הקיום. התורה מצווה עלינו להשמידם בכל זמן, לא רק בגלל שהם עם חוטא ורשע, אלא בשל התנהגותם לבני ישראל ביציאת מצרים כשהרגו את הנחשלים, הזקנים והחלשים ללא רחמים. עמלק תקפו את בני ישראל במדבר ללא סיבה או הגיון מוגדר וברור. לעם היהודי אסור לשבת בחיבוק ידיים מול כוחות הרשע ועליו להשמידו. עמלק הוא האויב הנצחי של עם ישראל. עמלק הוא תזכורת קבועה לנו שהחופש והחירות של העם היהודי אינם מובטחים תמיד. יש לנו לקח צורב מהשואה. תמיד יקום אויב חדש וירצה לתקוף אותנו, הם אפילו לא זקוקים להגיון או טיעונים משכנעים.

הפטרת בשלח (דבורה הנביאה):

עם ישראל חוטא ולא הולך בדרך הישר ואלוקים מעניש אותם בשעבוד. "המעניש התורן" הוא מלך כנען יבין ושר צבאו סיסרא במשך 20 שנים. "ויספו בני ישראל לעשות רע בעיני ה'". "וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען". "וצעקו בני ישראל אל ה'". אלוקים מחליט להיענות לבקשת עם ישראל. ההפטרה עוסקת במלחמת ברק ודבורה הנביאה בסיסרא. לסיסרא צבא חזק עם 900 רכבי ברזל, מס' גדול לתקופה הזאת. על מנת לשחרר את בני ישראל מהשעבוד נדרשת התערבות אלוהית פעם נוספת. יש צורך בשילוב כוחות. הדמות המרכזית היא "דבורה הנביאה", שאי אפשר שלא להתרשם מאוד מהאישיות שלה. היא יושבת מחוץ לעיר ולא בשער העיר כמו כל שופטי ישראל השונים. "ויעלו אליה בני ישראל למשפט". היא אישה מאוד כריזמטית, שופטת ומנהיגה. דבורה מאמינה גדולה באלוקים ובמשפט צדק ויושר לכולם. היא אישה שמגיעה למעמד גבוה כשופטת והפסיקות שלה מקובלות על כולם.

דבורה "אשת לפידות" שהצליחה להרשים גם אותנו כקוראים קיבלה את אמון העם בצניעות, יושר, ומצליחה לאחד בין השבטים ולהחזירם לדרך הישר. השחרור משעבוד מלך כנען מחיר לעם ישראל את האמונה שאבדה לו במשך הזמן. 

דבורה מזמנת את ברק בן אבינועם וממנה אותו למצביא צבאי. היא מבקשת ממנו לארגן צבא של 10000 איש ותכנית קרב מוכנה מראש. דבורה מסכימה להצטרף לצבאו ובכך נתנה לו כוח רוחני רב. "ויאמר אליה ברק, אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך". היא מזהירה אותו שיגידו שהלך לקרב עם אישה. "ותאמר הלוך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא".

דבורה דמות יוצאת דופן כאישה בכוחה.  ברק בן אבינועם מנצח במלחמה ורכב הברזל של סיסרא שוקע בבוץ. המרכבות הופכות למלכודת מות והצבא שלהם מושמד עד אחרון החיילים. סיסרא בורח ברגל למקום מושבם של "חבר הקיני". "חבר הקיני" הם שבט נוודים שעסק בנפחות ועיבוד ברזל והיו נאמנים לעם ששולט על הקרקע בלבד. יעל הורגת את סיסרא שרצה למצוא מקלט מפני ברק בן אבינועם.

ספר שופטים:

ספר שופטים עוסק בעם ישראל שיושב בארץ ישראל בצורה של שבטים שלכל אחד יש את השטח הריבוני וזקני השבט הם המנהיגים. כל שבט נלחם על קיומו הפיזי והכלכלי. אין שיתוף פעולה בין השבטים. בעת מלחמה כזו היו ממנים מנהיג צבאי שנקרא שופט. הוא ריכז תחת הנהגתו שבטים שהיה להם אינטרס משותף לדבר. דבורה היא אחת משבע הנביאות הנזכרות בתורה. דבורה הנביאה שמצליחה לנצח במלחמה את כנען ולהביא בכך שלום.

בהפטרה מדובר על החטא והעונש, החזרה בתשובה וההצלה של אלוקים. עם ישראל חוטא מאוד בהתנהגותו והמעניש הוא יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא. המושיעים הם דבורה הנביאה וברק בן אבינועם וגם יעל אשת חבר הקיני, שבט שהוא לא יהודי שממנו בא יתרו חותן משה.

דבורה היא גם שופטת, נביאה ומשוררת. פעלה בתקופת השופטים אחרי מות אהוד בן גרא ושמגר בן ענת. היא מתוארת כלוחמת בשם אלוקים. דבורה היא אשת לפידות, מנהיגה ושופטת עצמאית, רבת תבונה, בעלת שיקול דעת שנקראת גם אשת חיל בעלת מעלות רוחניות גבוהות, סמכותיות ויוזמת מעולה ובעלת אחריות ציבורית וכושר ביטוי גבוה. ישנם קווי דמיון רבים בין קריעת ים סוף לבין המלחמה בסיסרא. כדי להשתחרר משעבוד של 20 שנים צריכים מנהיג צבאי בעל יכולות. דבורה מזהה מנהיג כזה שמתאים לה ומגייסת אותו.

בעם ישראל לא היה שלטון מרכזי, אחדות העם התפרקה גזרים. המציאות הקרינה לכל האויבים חולשה רבה. אויבים רבו תקפו את שבטי ישראל ובכך הפכו את חייהם לבלתי נסבלים אחד האויבים היה מלך כנען יבין. ברק גייס אלפי מתנדבים בקרב השבטים שהיו מוכנים להילחם או היו בעלי אינטרסים במקום והיו חייבים להגן על אדמתם שנגזלה מהם על ידי כנען. בהובלת דבורה וברק בן אבינועם הם פעלו לפי תכנית אלוהית והצליחו לנצח במלחמה מעטים מול רבים. צבא של מרכבות ברזל לא הצליח לנצח צבא קטן עם עזרה אלוהית ושימוש בכוחות הטבע באופן מבריק במיוחד. יעל תקעה יתד בראשו של שר הצבא סיסרא והרגה אותו בזמן שישן. גבורת נשים חריגה בתורה והבמה בדרך כלל נשארת בידי גיבורים גברים. הניצחון שהובילה דבורה הנביאה החזיר לעם ישראל את הביטחון שאבד.

האחדות היא חלק חשוב בעם ישראל, חוזק פנימי מקרין החוצה וגורם לחשש ופחד של אויבנו. דבורה היא דוגמה טובה למנהיגה שמאחדת בין כולם למטרה משותפת. מנהיגים טובים מסוגלים לגרום לעם לפעול בידח לביטחון וגם רווחה כלכלית. אלוקים רוצה שנאמין בו ונקיים את החוקים והמצוות כברית ביננו לבינו. במידה וכל אחד ילך בדרך אחרת ויתרחק מהאמונה והאחדות אלוקים לא יסלח לנו על התנהגותנו. אויבנו ינצלו זאת מיד כדי להחליש אותנו ולגרום לנו לפחדים וחוסר אמונה וכך הם עלולים לנצח אותנו ולגרום לנו לאבד את זכותנו על הארץ.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו