יש לי חברה יפה. ממש יפה. היא בורכה ביופי אצילי ואלגנטי וחוץ מזה היא גם טובה וחכמה, הקיצר סופר קלאסיקו של אישה. העניין הוא שהיא לא חושבת שהיא כזאת. בן הזוג שלה לעומת זאת הוא, איך אני אגדיר אותו...הפועל מרמורק. אממה הוא לא חושב שהוא כזה, הוא מרגיש מינימום קבוצת בארסה. בדינמיקה שלהם באופן טבעי והזוי היא מתייחסת אליו כאילו הוא באמת בארסה (שזה מקסים), הבעיה היא שהוא מתייחס אליה במקסימום כאילו היא הפועל חדרה.

החיים בכלל ומחקרים פסיכולוגיים בפרט מעידים שלאנשים יפים קל יותר (בכל התחומים אגב), פתאום אבל הבנתי (את מה שיהודית רביץ לא הבינה), איך אפשר להיות עצובה כשאת הילדה הכי יפה בגן. זה לא מספיק להיות הילדה הכי יפה. שמעתי פעם הרצאה מרתקת, המרצה הבחין שבגדול אנשים מתחלקים לשניים, אלה שחושבים שמגיע להם ולאלה שחושבים שלא מגיע להם. אגב, אין לזה קשר או יחס ישר ליופי, כסף, השכלה וכו'. זה קשור בעיקר לאמונות שצרובות בהארד דיסק של המוח שלנו (אמונות שנטבעו באופן לא מודע בתודעה שלנו ודרכן אנו מבינים ומפרשים את עצמנו ואת החיים). מכיוון שמקור רוב האמונות הן בילדות שלנו רובן במקרה הטוב לא רלוונטיות במקרה הרע מזיקות לנו. חוקי היקום פועלים כך, אם אתה חושב שמגיע לך איכשהו יהיה לך ואם אתה חושב שלא, אז כנראה שלא.

(צילום: Shutterstock)

-

אנשים רבים חושבים שהאתגר בחיים זה להגיע ליעדים חיצוניים או חומרים. אני חושבת שהאתגר האמתי הוא לזהות את האמונות המגבילות שלנו (קרי דפוסי חשיבה והתנהגות אוטומטיים), לעשות "פוס" שנייה, לעצור, לבחון, לבחור, לחשוב ולפעול אחרת.

זה הזכיר לי את האמרה המפורסמת והמדויקת של מהטמה גנדי שאמר: "שים לב למה הופכות להיות המחשבות שלך"  

"שים לב למחשבות שלך, הן הופכות להיות מילים. שים לב למילים שלך הן הופכות להיות מעשים. שים לב למעשים שלך, הם הופכים להיות הרגלים. שים לב להרגלים שלך, הם הופכים להיות אופי. שים לב לאופי שלך הוא הופך להיות גורל.

יקרה שלי,  תהיי מודעת למחשבות שלך. תזכרי שהמחשבות שלך הן לא האמת הצרופה, הן רק המחשבות שלך. תהיי בפוקוס עליהן. שחררי בברכת סאלמאת את אלה שמעכבות אותך בטח את אלה פוגעות בך. כך תפני את מרכז הבמה של התודעה שלך למחשבות מבורכות, טובות ומעצימות, של ליגת האלופות לפחות.

ומה יש סבתא שלי בטח הייתה אומרת על זה: "עשרה שונאים לא יעשו לאדם נזק יותר ממה שהוא עושה לעצמו."

מתוך הספר "מחוברות" – דברים שרציתי לומר להראל. ספר שאותו כותבת לבתה הראל – ועכשיו היא משתפת גם את קוראות mynet  בתובנות חייה.

איילת (איה) בן צבי, יזמית ומפיקה של פסטיבל מחוברות, לאימהות ובנות  (לינק )

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו