כזכור, מועצת העיר החליטה לבטל את מינויו של עו"ד ברקוביץ לתפקיד יו"ר ועדת ערר לאחר שהתגלה כי הוא פעל בניגוד עניינים חמור, בהיותו נמנה על חברי קהילת "דרך ואמת" העושה שימוש בנכס אשר הובא לדיון בוועדת הערר.

עו"ד ברקוביץ עצמו מפעיל משרד לעריכת דין בחלק מהנכס הנ"ל אשר בעניינו הוא דן ונתן החלטה, ואף אינו משלם ארנונה על השימוש בחלק מהנכס לצרכי המשרד. 

עו"ד ברקוביץ עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, וביקש מתן צו המונע מעיריית אשדוד לדון בביטול מינויו, אלא שבית המשפט, בראשות כבוד השופטת יעל רז-לוי, דחתה את העתירה שהגיש עו"ד מיכאל ברקוביץ בשל טעמים פרוצדורליים עליהם עמדה העירייה ופרטה בבית המשפט.

כך למשל הודגש כי למרות שההחלטה היא של מועצת העיר, בחר העותר להגיש הליך נגד היועץ המשפטי לעירייה. הודגש כי בניגוד לנטען על ידי העותר, העירייה כלל אינה חולקת על עצם ההחלטה בהשגה של עמותת "דרך ואמת" אלא טענתה היתה כי העותר פעל בניגוד עניינים תוך הפרת החובות המוטלות עליו כיו"ר ועדת הערר, ומכאן שהסעד אותו מבקש העותר הוא כנגד החלטת הרשות ולא כנגד החלטתו של נושא המשרה שבה (קרי: היועץ המשפטי). 

מטעם זה ומתוך כך, ציין היועץ המשפטי לעירייה, קבע בית המשפט כי אין כל יריבות בין העותר ובין המשיב, היועץ המשפטי לעירייה, שכן בניגוד לנטען בעתירה היועץ המשפטי לא מבקר את החלטות העותר והוא גם לא קיבל את ההחלטה להביא למועצת העיר את ההמלצה להעביר את העותר מתפקידו, אלא היה חלק מוועדת בחינה שהמליצה למועצת העיר לבטל את מינויו של העותר, ומועצת העיר היא שדנה בעניינו של העותר והיא שהחליטה להעבירו מתפקידו כיו"ר ועדת הערר. 

"מועצת העיר כבר קיבלה החלטה ואין מקום לסעד שהתבקש שכן המדובר במעשה עשוי שכעת לכל היותר יכול להתבקש ביטולו" קבע בית המשפט והסביר שמדובר בסעד שלא נתבקש בעתירה ועל כן מדובר בסעדים תיאורטיים.

השופטת לא הכריעה לגוף הטענות כלפי העותר אבל ציינה אותם בחלק העובדתי של ההחלטה. כך דחתה השופטת את הבקשה למתן צו עשה זמני וקבוע כנגד היועץ המשפטי של עיריית אשדוד, והותירה על כנה את החלטת העירייה לבטל את מינויו של עו"ד ברקוביץ מתפקיד יו"ר ועדת הערר העירונית. בית המשפט גם פסק כי על העותר לשלם סך 5,000 ₪ בגין הוצאות בית המשפט.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו