השמפנייה הורודה עלתה לכותרות השבוע בעקבות החשיפה שאיש העסקים ארנון צילצ'ן, סיפק אותה בקבעות לשרה נתניהו שמקפידה לשתות אותה על בסיס יומי. עלותה היא כ400 שקל (פלוס מינוס, תלוי היכן).

השמפניה הוורודה פופולרית בשל טעמה העדין מוערך מאוד על ידי לקוחות אמידים. כידוע, מאז המצאתו במאה ה-17, הפך היין התוסס ללהיט בקרב משפחות האצולה בצרפת ולאחד הסמלים של חגיגות יוקרתיות.

השמפניות הוורודות זכו לתיאורים לא מחמיאים כמו "משקה של בחורות", והאמת שכמעט בכל העולם זה כך, ושמפניות הרוזה נחשבו לפחותות ערך. אז נכון, הן הרבה פחות רכות ואלגנטיות משמפניות בלאן דה בלאן, או ברוט רגילות, אבל יש להן יתרונות משלהן, במראה ובטעמים. 

התדמית הלא טובה שהייתה לשמפניות הרוזה בעבר (היום מחיריהן גבוהים לפעמים ממחירי שמפניות בציר), נבעה קודם כל משיטות הייצור של השמפניה הזו. חשוב להבין- לא כל יין עם בועות הוא שמפניה, רק אלו המיוצרות במחוז שמפיין בצרפת תחת רגולוציה כבדה יזכו לתואר הנכסף והמכבד. בנוסף, העובדה שאפשר ליישן אותם תקופה קצרה יחסית, וכבר לקבל יותר גוף, גם היא לא מוסיפה לתדמית. הוסיפו את זה לסגנונות ה-blush והרוזה של העולם החדש, וליינות הוורודים המתוקים, וקיבלתם מרשם בעייתי, בלי הצדקה.

למען הסדר הטוב: שמפניות עושים משלושה זני ענבים: שרדונה - ענב לבן, פינו נואר ופינו מונייה - שני זני ענבים אדומים. היחסים ביינות משתנים, ויש בתים שלוקחים יותר שרדונה, לסגנון יותר עדין, ויש שלוקחים יותר ענבים אדומים. כך או כך, הרעיון הכללי בשמפניה לא היה מאז ומעולם לקבל יין מענבים לבנים בלבד. למעשה, דום פריניון חשב שענבים לבנים אינם טובים, בגלל רגישותם, הן בגידול והן בתסיסות ספונטניות, מאחר שהיה קשה לו לשלוט בהם. 

מה אומרים הצבעים?

מה באמת ההבדלים בצבעים ובטעמים ומה הם אומרים? מבחינת צבע, הוא יכול לנוע מוורוד קל ועד כתום סלמון "של ממש". גם פה, הדברים תלויים מאוד בשיטת הייצור ובבלנד: Ruinart, למשל, עושים רוזה צהוב על גבול הכתום כמעט. למה זה? כיוון שביין שלהם יש הרבה שרדונה ורק 18% מ-55% הפינו נואר שיש ביין, עוברים ויניפיקציה כיין אדום.

 

השמפניות הוורודות רחבות יותר בארומות ובטעמים שלהן. גם אם עושים אותן כך או אחרת, יש בהן פשוט יותר צבע, והצבע בא מאותו מקום שממנו באות הרבה מהארומות - הזגים. אנחנו מוצאים יותר פירות אדומים, יותר דובדבנים ובגלל שיש לעיתים קרובות יותר פינו נואר - יותר טעמים עשבוניים ו"קרקעית יער". שמפניה כזאת תהיה למשל הצ'ארלס היידסיק רוזה (אין קשר לבית פיפר היידסיק ואין בארץ): ארומות של פרחים, מצד אחד, עד קרקעית יער וטחב, מצד שני.

בזכות החומציות הגבוהה שלה, יחסית, השמפניה בכללה היא משקה מאוד ורסטילי, שמתאים מאוד למאכלי ים שיש בהם מליחות ועדינות אבל גם למאכלים אחרים, כבדים יותר: עוף, בשר לבן וגבינות שונות. שמפניות הרוזה, בגלל המבנה ה"רחב" יותר שלהן ומגוון הארומות, יתאימו גם לבשר אדום - מטלה עדין ועד רוסט.  
הסיגרים הקובנים: 

הודות לפרשת שבמרכזה נחקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לקבלת המתנות, זוכים השבוע הסיגרים לעניין רב. במסגרת חקירת הפרשה, ראש הממשלה חשוד בכך שקיבל במשך שבע עד שמונה שנים סיגרים בשווי של מאות אלפי שקלים מהמפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן. מדובר בסיגרים יוקרתיים מסוג "קוהיבה סיגלו 5", טרינידד, מונטה קריסטו - שעלות כל אחד מהם נאמדת במאה עד 200 דולרים, כלומר כ600 שקל לסיגר בבמוצע... .

הסיגרים הקובניים היו שם מאז ומתמיד, אבל כעת נדמה שהם כאן כדי להישאר. האקלים, עלי הטבק המשובחים, האדמה המיוחדת ושיטת הגלגול הידנית והאיכותית מוכיחים את עצמם שוב ושוב וממגנטים מעשנים רבים למותגים מהמדינה הוותיקה והאקזוטית.

כל אלה, בסקירה מקוצרת ומהירה, אפשרו את הרכבתו של הסיגר המשובח והפופולרי ביותר, על שלושת עלי הטבק האגדיים המאפיינים את צבעו, טעמו, הארומה והחוזק של המוצר המוגמר: עלי העטיף שמביאים עימם טעם דומיננטי, עלי המילוי הנלקחים מחלקו הפנימי של צמח הטבק ועלי ההדבקה (בינדר) העוטפים לבסוף את כל התענוג באריזה מכובדת וססגונית. זהו כמובן רק קצה הקרחון המוביל לעולם מרתק ורב גוונים, סוגים וצבעים שונים...

 כמובן שאזורים שונים בעולם מייצרים תחרות לא פשוטה לסיגר הקובני- כניקרגואה, הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית, ברזיל ומקסיקו. הם מציגים סיגרים איכותיים ומזנבים במולדתו הנצחית של פידל קאסטרו, אך הפער ובעיקר התדמית נותרה מוצקה. אמרת סיגרים, אמרת קובה.

אז קבלו את הסיגרים המומלצים, שישאירו לכם טעם של עוד.  

הסיגר של צ’רצ’יל בכבודו ובעצמו

Romeo y Julieta Wide Churchills

הראשון והמכובד שבחבורה שייך למותג העל רומיאו וג'ולייט. על פי הסיפורים, כשווינסטון צ’רצ’יל הגיע לראשונה לקובה במאה ה- 18 הוא התאהב בסיגרים הללו ומיד אימץ את המותג ואת ההרגל. כתוצאה מסיפור האהבה אפילו נקרא הסיגר על שמו של צ’רצ’יל. חברות רבות אימצו את השם ואת גודלו, המאופיין באורך של כ- 130 מ"מ (למרות שבשנים האחרונות כבר זינבו לשמו עוד הקדמות כגון: שורט צ’רצ’יל או ווייד צ’רצ’יל) והוא נהפך לשם נרדף לגודל ולאורך. כך שתרצו סיגר המאופיין באורך של 130 מ"מ, פשוט אמרו “תן לי צ’רצ’יל בבקשה”. 

הסיגר זה הושק בשנת 2010 כתוצאה מעליית הביקוש לגדלים אלו של סיגרים בשוק העולמי.אורכו 130מ"מ, וקוטרו 21.8 מ"מ (55 – Ring) וחוזקו בינוני (מדיום).

 רומיאו וגולייט ווייד צרציל 

 חלקו הראשון מתחיל בעדינות יחסית, עם מעט חספוס פלפלי, בעל עשן קרמי ומלא. ככל שמתקדמים לחלקו השני והשלישי ניתן להרגיש בטעמי קפה ואפילו מעט קרמל.  

זמן עישון: שעה פלוס 

בעקבות הרוזן ממונטה קריסטו

Monte Kristo Number 4 RR

המותג הנפלא הזה קיים מ- 1935 ושמו נקרא על פי הספר “הרוזן ממונטה קריסטו” שהיה נפוץ בין מגדלי עלי הטבק, על פי המיתוס הסיפור סופר למגלגלי עלי הטבק בעת שעבדו. מאז הסיגר נהיה שם דבר, כחלק מכך גם סיגר מספר 4 RR אשר הושק בשנת 2007. בסה"כ יוצרו כ- 5000 קופסאות, כך שכל הקודם באמת זוכה.

מונטה קריסטו RR

אורכו 129 מ"מ, קוטרו 16.674 (42 RING) וחוזקו מדיום – מלא.

לסיגר יש נוכחות עוצמתית, הממלאת את כל חלל הפה בעשן סמיך עם ניחוחות קפה בשלישו הראשון, ככל שמגיעים לשליש האחרון בסיגר מרגישים מעין התפוצצות של טעמים עציים עם מתיקות של תבלינים שונים.

זמן עישון: שעה פלוס

המיוחד של פידל קאסטרו

Cohiba 1966 Limited Edition 2011 Cigar

יש הגורסים שפידל קאסטרו היה מארח מבקרים עם הסיגרים של קוהיבה, לאחר שטועמים אותם אפשר להבין מדוע. קוהיבה 1966 במהדורה מיוחדת יוצר בשנת 2011 ומייצג את 45 שנות הקמתה של החברה. הוא מגיע מאיזור וואולטה אבחו הידוע בשל תנאי מזג האויר האופטימאליים לגידול טבק משובח. הסיגר מגיע בקופסא של 10 יח’ בלבד, אורכו 166 מ"מ ורוחבו 20.64 (52 – RING) והוא ממוצב כסיגר פרימיום ברמה הגבוהה ביותר שיש. חוזקו מדיום – מלא וצבעו חום כהה, בעל טקסטורה מוצקה.

קוהיבה לימיטד 1966

בתחילה טעמו מעט קשוח ומחוספס, אך ככל שמגיעים לשליש האחרון שלו טעמיו הקלאסיים נפתחים ומתגלה סיגר בעל טעם משובח, נימוח, שוקולדי ועגול. מדובר בחוויית עישון מהטובות ביותר. מחירו יקר יותר באופן יחסי.

זמן עישון: שעה פלוס

מההנאות הקטנות של החיים

Hoyo de Monterrey Petit Robusto

גם במקרה שלו, הגודל לא קובע. מדובר בסיגר קטן וממזר, אפשר לעשנו בכ- 25 דקות בלבד, שלא כמו הסיגרים הקלאסיים שמשך עישונם יכול להימשך כ- 45 דקות. הוא יוצר בשנת 2004, אורכו רק כ- 102 מ"מ, קוטרו 19 מ"מ, (50 – RING) וחוזקו קל. הוא עבה יותר ובהיר יותר.

 הויו דה מונטריי פטיט רובוסטו

המילה Hoyo משמעותה חור. אותו חור מתאר את המיקום הנמוך בו גדלים עלי הטבק באזור וואלטה אבאחו ליד נהר סן חואן א מרטינס. טעמו של הסיגר קרמי ועשיר ובעצם מאפשר לכל מעשן, גם המתחיל ליהנות ממנו.

זמן עישון: כ- 25 דקות 

היורש הקטן של צ’רצ’יל

Romeo y Julieta Petit Churchill Tube

מי שחיפש בשנים האחרונות אחר הסיגר המופלא שורט צ’רצ’יל שיוצר לפני 5 שנים ולא הצליח להשיגו וודאי ישמח לגלות שפטיט צ’רצ’יל ממש זהה לו ויש שאומרים גם החליף אותו, בגרסה קצרה אף יותר. אורכו 102 מ"מ, קוטרו 19.85 מ"מ (51 – RING), ניתן להשיגו בקופסאות של 25 יח’, צבעו חום מוזהב וחוזקו בינוני (מדיום).

ר. וגולייט פטיט צרציל

יחסית לסיגר כה קטן הוא מפיק עשן רב ומשלב טעמים מתובלים וחזקים עם מעט מרירות מתקתקה וטעם עצי. מושלם למי שרוצה ליהנות מחוויית עישון טובה ומהירה יחסית, תוך כ- 25 דקות.

זמן עישון: כ- 25 דקות

לסיכום, סיגר טוב הוא לא בהכרח סיגר יקר, אלא אחד כזה שמותאם בדיוק לאופיו של המעשן והעדפותיו לפי טעם, טקסטורה, גוף וצבע. במקרה של הסיגרים הקובניים מובטחת חוויה עשירה ומשובחת בכל כיוון שתבחרו.

 

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו