תמיד אמרתי שאין לי בעיה להיות גרושה. להיות גרושה משמעו שהיית נשואה, שמישהו אהב אותך בשלב מסוים כל כך עד כדי שהוא ראה את עצמו חיי איתך לנצח נצחים בליווי קונפטי, זיקוקין ושאר אלמנטים מיותרים לחלוטין, בעיקר כי בסופו של דבר, אתם גרושים.

אם אני לא מחשיבה את האקס הבוגדני שלי שהחליט לכרוע ברך ולומר לי שהוא רוצה לחיות איתי לנצח נצחים אחרי שתפסתי אותו והעפתי אותו ל"אלף עזאזל", אף פעם לא באמת הציעו לי נישואין, כך שאני בינתיים יכולה רק לפנטז על להיות גרושה.

ובכל זאת, אומרים שאם כבר להיות גרושים אז בלי ילדים ואם כבר הספקתם לעשות ילדים אז עדיף כמה שפחות ואם כבר הלכתם על אהבה עד הסוף והחלטתם לפרק את החבילה אז לפרק אותה בקטע טוב, עם הבנה וכבוד, בעיקר אם יש ילדים.

אבל מה קורה לאלה שהתגרשו? הכרתי פעם מישהו שהיה נשוי ודתי וכשהוא התגרש הוא חזר בשאלה וניסה לפצות על כל השנים הלא- מהוללות שלו. כמו ריגרסיה לאחור לשנים היפות שלא ניצל. זה היה קצת פתאטי בעיניי, אבל מי אני שאשפוט בנאדם שחי בגיל 35 כמו בן 22 שעושה טיול של אחרי צבא ויוצא לכבוש את העולם, לובש חולצות גזורות וישן בשקי שינה באמצע כלום. אם זה מה שהוא רוצה וטוב לו ככה שייבושם לו.

אחר כך יצא לי להכיר עוד גרוש+1 אחר. הגרושה שלו כל כך יפה ומוצלחת שאני לא חושבת שיש מישהי שתוכל אי פעם לעמוד בסטנדרטים שלה מצד אחד, אבל מצד אחר, הוא לא איתה יותר, אז אולי היא לא כמו שהיא מצטיירת. בכל מקרה, הוא נורא מודע לזה שהוא נראה טוב. ממש טוב אבל נראה לי שהוא פשוט לא בשלב הזה של לתת לעצמו להתאהב שוב ולכן הוא "עושה" את כל הרווקות של תל אביב- אולי כי הן לא מצפות שיהיה ביניהם משהו רציני ומה יש להן לעשות עם גרוש+1 ואולי כי הוא בעצמו לא מאמין בזה שמישהי תרצה ממנו בגלל הסטטוס החדש שלו, משהו אמיתי. גם פה אני לא יודעת, אבל אם הוא נהנה "לעשות" את כל תל אביב וללכת לישון לבד, אני מקווה שהוא לא עצוב בתוך תוכו.

יצא לי להכיר גם גרוש+3 שהצהיר באופן בוטה שהוא בונה על מין אנאלי איתי. כשאמרתי לו שאני לא בקטע של מין אנאלי הוא צחק. כשהוא צחק אמרתי לו שאני בכלל לא מתכוונת להגיע איתו לסיטואציה מינית כי מבחינתי הוא סוג ב' ואז הייתה שתיקה. נעלב ממני ובטח שכבר לא צחק. גם לא גיחך. ניסיתי להסביר לו שאני רווקה ואין לי מחויבות קודמת, אין לי אקס שיבחן אותי ואת מערכות היחסים העתידיות שלי לעומק, שתמיד יהיה חלק מהחיים שלי כי יש לנו ילדים משותפים ואלא אם הוא כבש את ליבי והכניס לצנצנת, הדבר היחידי שיהיה חמוץ זה הפרצוף שלו. וזה מה שקרה.


לא יודעת אם במקרה נפלתי על גרושים בגרוש שחושבים שהם יכולים להתנהג לנשים איך שבא להם. אולי הם כבר כבשו לב אחד יותר מידי. אולי הם יזכו לאהוב שוב. אולי נשבר להם הלב כל כך חזק והם בכלל לא רוצים להתאהב שוב. אולי הם יודעים מה שלא הספקתי ללמוד.

מעולם לא דמיינתי לעצמי איך יראה יום החתונה שלי. גם שמלה או תסרוקת, אפילו לא חשבתי עם איזה שיר אצעד לעבר לחופה. לא תכננתי כלום ואני אוטוטו בת 30. לא שאני נגד זוגיות וחתונה חלילה, גם זה יגיע אליי יום אחד. אולי גם ילדים. אבל בינתיים, כשאני קצת פחות מאמינה באהבה אני שואפת להיות גרושה. לדעת לפחות שמישהו אהב אותי פעם.

להורדת אפליקציית אנדרואיד של אשדוד נט לחצו כאן

להורדת אפליקציית אייפון של אשדוד נט לחצו כאן

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו