אני לא אוהבת את איך שהוא מתלבש, אני לא מסוגלת להתמודד עם זה שהוא שולח לי הודעות ושיש לו בעיה בכל הנוגע לאותיות אהו"י וזמנים, אני לא מסוגלת לנשק אותו עם הזקן הזה שהוא גידל לאחרונה- מתי יחלוף הטרנד ה-"היפסטרי" הזה 'גוד דאם'?!! ובלתי נסבל הקטע שהוא בכלל נושם.

לא מתאים לי כל מה שהולך היום בשוק הרווקים, השפע וההיצע של הנשים הרווקות עלה להם לראש ואני ממש לא מתכוונת להיכנס לתחרויות או לניסיונות להוכיח כמה אני ראויה לאהבתו של בחור מצליח ושאפתן. מי שרוצה אותי שיפנה אליי בזמן שאני יושבת בבית קפה או על הבר ועסוקה לגמרי בעצמי ובחברות שלי ומשחקת אותה קשה להשגה ויתאמץ. אני שווה מאמץ.

הכי קל 1 copy

שלא לדבר על זה שכולן נהיו סוטות ושולחות לבחורים תמונות בעירום מרומז או די ישיר ושכחו מזה שהן בכלל רוצות אהבה ומוצאות במקומה נחמה מדומה בזרועותיהם של גברים זרים. ידיד אחד שלי סיפר לי שהוא יצא עם מישהי וכבר התחיל לפתח כלפיה רגשות ופתאום היא החליטה לעשות לו "ביקור פתע" והביאה איתה עוד חברה להשתעשע איתם במיטה ואני כזה: "מה???? וזרמת?" – בטח שהוא זרם, אחרת הוא היה עלול להיחשב בפני עצמו כ"קוקסינל" כל שארית חייו, אבל להגיד לה: "מותק, את לא צריכה לעשות דברים כאלה, אני אוהב אותך כמו שאת״- לא עלה על דעתו. אז הוא עשה אורגיה מתוקה להפליא עם מי שציפה שאולי תהפוך לאהבת חייו והמשיך הלאה.

אני גם לא יכולה יותר עם כל הדייטים האלה והחוצפה הגברית הזאת, שהאל יודע מאיפה יש לגברים היום את האומץ הזה לשאול אותי אם אני עולה אליהם הביתה בסוף הדייט עוד לפני שבכלל התנשקנו. כאילו, לא לימדו אותך שיש שלבים בחיים? הרגע הכרתי אותך בבר סליזי כשאני לובשת שמלה קטנה שחורה וצמודה, מה נראה לך שאני? מהבחורות האלה? לא לימדו אותך שאם אתה רוצה לזכות במדליית זהב כלשהי אתה צריך להתאמן ולהשקיע וללכת לתחרויות ורק אז אם תהיה ממש טוב אולי תקבל איזה תואר נכסף ומעמד?

הכי קל 3 copy

ובאינטרנטים בהתחלה תמיד הכל נפלא. הוא לא שולח לי "היי" חסר תכלית כמו כולם ונראה שהשיחה מתגלגלת כמו סיגריה של סוף יום, בול כמו שאני אוהבת. הוא גם לא ממהר להציע שניפגש ואני מרגישה פתאום איך אני הופכת מבחורה רדודה שבוחנת גברים לפני המראה החיצוני לתחקירנית עומק שמפתחת שיחות על כל נושא אפשרי. הכל כמעט כמו בסרטים- רק בצ'ט.

לא ברור לי איך אנחנו נחשבים לדור כל כך מתקדם מכל בחינה שהיא אבל בכל הנוגע למערכות יחסים אנחנו בריגרסיה. אם ההורים שלנו התחתנו בגיל 20 בערך, וזה מה שקורה היום זה אומר שהילדים שלנו יתחתנו בגיל 60 כי הם חייבים להספיק כל כך הרבה דברים שעוד יהיה לעולם להציע? לא מתאים לי כל הזמן הזה.

הכי קל לי להגיד שזה לא מתאים. ואם זה מתאים לי אז הוא לא מתאים לי. ואם הוא מתאים לי אולי אני לא מתאימה לו, או שאנחנו, איך שאנחנו לא מתאימים. הכי קל לי להגיד לא. הנה: לא. וואו, זה היה קל. גם הכי קל לי להיות לבד, אני ממש לא צריכה להתאמץ בשביל זה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו