אני לא אשקר ואומר שאני לא אוהבת את תל אביב. אני אשדודית שמאוד אוהבת את תל אביב והרבה פעמים מסתכלים עליי ואומרים לי שאני כל כך "לא אשדודית", ובפעמים אחרות גם יצא לי לשמוע: "הנה האשדודית שחיה בסרט שהיא תל אביבית", כי התלבשתי שלא על-פי הטרנד האופנתי, או כי הייתה לי דעה אחרת לומר. אני אוהבת להסתובב מידי פעם ברחובות תל אביב, לשבת שם בבתי קפה ולבהות בעוברים ושווים, אבל לתל אביבים אין את החברים שלי. אין להם את ה"פרלמנט" הקבוע של שישי בצהריים שלנו. יש להם מלא מקומות שאפשר לצאת ולבלות בהם וכולם נורא שמחים ומחייכים כל הזמן אבל אף אחד לא מאושר שם באמת, בטח לא כולם.

זה נהיה כבר טרנד. כולם שואפים לעבור לתל אביב, כי בתל אביב הכל קורה, יש שם אין ספור אפשרויות, כולם צעירים, עיר תוססת וחיה וכל כך כיף ומגניב שם שזה פשוט נורא מוזר שיש כאלה שמרשים לעצמם לחיות בפריפרייה. אני גרה באשדוד. אני עובדת באשדוד והחברים שלי, רובם מאשדוד. יש לי כמה חברות שעברו לתל אביב והפכו להיות כאלה מגניבות, הן כל היום מבלות במועדונים ועושות מין זמין עם בחורים אקראיים שהן פוגשות במקרה וזה כזה מגניב בעיניהן להיות תל אביביות והן כל כך שמחות שהן יצאו מהחור הזה שנקרא אשדוד.

יש לי גם חברים אשדודים שעברו לתל אביב והם משלמים שכירות מטורפת ועובדים בכלל בפתח תקווה או במקומות אחרים באזור המרכז, אבל זה כזה מגניב שהם תמיד יכולים להיפגש ולצוד בחורות, או לצאת כל ערב לדייט אחר ואין כמו להיות רווק תל אביבי בן 30+, איזה שפע יש לעיר הזאת להציע.

ויש לי גם חברים הומוסקסואלים שעברו לתל אביב. שנורא נוח להם להיות שם מי שהם. כי באשדוד אף פעם לא באמת הרביצו להם בגלל הנטיות המיניות שלהם, אבל היה להם יותר קל פשוט לעלות לתל אביב. כי שם זה יותר מקובל ושם הם יכולים להיות מי שהם וחוצמזה, עם האפליקציה לאיתור הומואים בסביבתך, אפשר לעשות מין פרוע עם גבר זר אחרי שליחה של שלושה מסרונים וזה ממש מגניב.

החברים שגרים בתל אביב כל הזמן שואלים אותי מתי אני באה. לשבת לקפה, לבירה, לצאת להשתכר, לראות סרט, לצאת לרקוד (אוי, את זה לא עשיתי שנים) ועוד כל מיני בילויים שאני נורא מתבאסת לפעמים לעשות את הנסיעה של החצי שעה הזו לתל אביב עבורם, ולחפש עוד שעה חנייה, ולא באמת להשתכר כמו שצריך כי אני צריכה לנהוג ואם אני שותה אז אני נזרקת על הספה בדירת הרווקים הזאת שאני בטוחה שלא ניקו כמו שצריך לפחות חודש ו…יא- אללה יכולתי לשתות בירה בפאב השכונתי ליד הבית.

אני לנצח אהיה זאת שתל אביב כל כך מתאימה לה ואיך אני לא גרה בתל אביב – אלוהים? יכולתי להתפתח כל כך בעיר הזאת עם כל הכשרון שלי ואיזה בזבוז יא אלוהים. אני תמיד אהיה הערסית מאשדוד, הפרענקית מהפריפרייה בעיניי התל אביביים, או האלה שחושבים שהם תל אביביים ובאשדוד אני תמיד אהיה ההיא שחושבת שהיא יותר טובה מהאשדודים. זאת שלא ברור למה היא בכלל נשארת בעיר הזאת, שיש לה סגנון לבוש שונה אבל באשדוד לא מכירים את המילה "היפסטרית" אז קוראים לי "פריקית", "צועניה" או סתם מוזרה.

אני תמיד אהיה בשביל האחרים מה שהם ירצו לראות. החברה היום אוהבת לעשות ניתוח אופי ובחינה חיצונית לכולם חוץ מאשר אדם לעצמו אבל בשבילי, אני תמיד אהיה אני, לא משנה איפה אני גרה. בשביל הבחורים שמתחילים איתי בפייסבוק, אני לנצח אשאר "אה, אז את גרה באשדוד? למה? דברי איתי כשאת מגיעה לתל אביב".



מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו