השופט גרשון גונטובניק אתר בתי המשפט

לפי כתב האישום המשמעתי שהוגש נגד מזכירת מחלקה בפיקוח העירוני של אשדוד, היא שיכנעה באוגוסט 2015 את חברתה לעבודה לקיים שיחת טלפון בעלת אופי מיני עם מנהל מחלקת הפיקוח בעירייה. כשנה לאחר מכן, היא פנתה עם הקלטת למנכ"ל העירייה.

בסוף 2016 הוגשה נגד העובדת תובענה משמעתית על התנהלות בלתי הולמת של עובד רשות מקומית, ובסיום ההליך הוטלו עליה נזיפה חמורה ופיטורים מיידיים.

העובדת עירערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורך הדין גיא מדמוני לנדאו, והתיק הגיע לשופט גרשון גונטובניק. השופט גונטובניק, מסתמן כשופט בעל מודעות חברתית שמכיר בחשיבות של זכויות יסוד.

כפי שפורסם בדה מרקר: העובדת בחרה לא להיות מיוצגת בהליך המשמעתי והשאלה שעלתה במחוזי הייתה אם די בעובדה הזאת כדי להבטיח שההליך בעניינה היה הוגן וראוי. השופט גונטובניק ציין כי לנוכח החשיבות של ייצוג בהליכים משמעתיים, והיותו זכות יסוד לכל דבר ועניין — הוויתור עליו צריך להיות מדעת ומושכל, במיוחד כשהתוצאה עשויה להיות נקיטת אמצעי משמעת חמורים כמו פיטורים או הרחקה מהשירות הציבורי.

השופט ציין כי הליכים משמעתיים טומנים בחובם סממנים מעין פליליים, במיוחד במקרים של קובלנות משמעתיות נגד עובדי מדינה ועובדי הרשויות המקומיות."אין אנו עוסקים בסכסוך בין שני צדדים פרטיים אלא בין פרט, עובד הרשות, לבין הרשות המינהלית כגוף", כתב גונטובניק בפסיקתו.

עם זאת, הוא הוסיף כי הליכים פליליים והליכים משמעתיים אינם זהים — ולכן יש לדבר על קרבה ביניהם, שמתהדקת כשבמוקד ההליך המשמעתי יש אישומים עם השלכות חמורות.

בכל הנוגע לייצוג במסגרת הליכים משמעתיים הדנים בעניינם של עובדי המדינה והרשויות המקומיות, זכות הייצוג מעוגנת בחוק. "אין המדובר רק בזכות, אלא בזכות יסוד וזאת נוכח חשיבותו הרבה של האינטרס העומד בבסיסה", ציין השופט. עם זאת, עדיין מדובר בזכות — ולא בחובה, בניגוד למצב הקיים בדרך כלל בהליך פלילי.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו