החרדים החליטו להתערב מחוץ לגבולות המגזרבבחירות 2013 הסיעות החרדיות התעצמו והפכו לרוב בקואליציה העירונית — עשרה חברי מועצה חרדים בקואליציה שמנהלת את העיר מתוך 19 סה"כ חברי הנהלת העיר, כשבכל מועצת העירייה יש 27 חברי מועצה מהם 8 מהם באופוזיציה שלא משפיעה על ההחלטות כלל וכלל.

למרות זאת, התעצמות כוחו של המגזר החרדי, מספר החנויות הפתוחות בשבת בעיר גדל:
אם ב–2008 היה מדובר ב–50 חנויות בלבד, הרי שכיום פתוחות בעיר כ–230 חנויות, כ–100 מהן במרכז ביג שנפתח ב–2016.

התקשורת החרדית וגורמים נוספים במגזר החלו לבחוש בקדרה ומבחינתם מצב זה הוא אבסורד :
"הכיצד ייתכן שככל שאנו גדלים וכוחנו מתעצם באשדוד, כך חילול השבת רק גדל?" שאלו גורמים משפיעים במגזר.
אבל למרות זאת, ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, דחה שוב ושוב את הרבנים, את חברי המועצה החרדים ואת העסקנים שלחצו בנושא השבת והצליח לשמור אותם על אש קטנה...וכך העיר אשדוד שקטה.

לחץ מאורגן על מקבלי ההחלטות

המאבקים הפנימיים בתוך המגזר החרדי שנוצרו עקב פטירתם של גדולי הדור החרדיים, גרמו לכך שהתחרות הפנימית ביניהם על ההנהגה מתמקדת בשאלה – מי יותר שומר על השבת. בנוסף הבחירות המוניציפליות שיתקיימו בסוף השנה 2018 , חוק המרכולים שעבר בכנסת (כמו בנושאים נוספים שלא עלו לכותרות), דרבנו את החרדים ללחוץ יותר ויותר על ראש העיר למטרת הישגים פנים חרדים. 
התוצאה הניבה פרי – פקחים יצאו אל החנויות שנחשבו לסטטוס קוו בתקופתו, מה שהצית את הבערה אצל החילוניים.

הניסיון החרדי להשתלט על אזורים נוספים בעיר אשדוד והתהליך שמגדיל את חלקם היחסי בעיר, סחף עם החילונים גם את את המסורתיים ויחד הם הופכים למגזר הציוני. מגזר הבנוי על בני העיר שמתנגדים לכפייה דתית וחוששים שבאשדוד יקרה מה שקרה בבית שמש. 

התסריט הטבעי שהיה אמור להיות בבחירות  2018- החרדים מכריעים, כרגיל:
עד להתעוררות של התושבים הציוניים, הבחירות באשדוד היו נראות ברורות כשמש – במי שהחרדים יתמכו – הוא זה שיזכה להיות ראש העיר. 

בבחירות 2013 הספיקו לד"ר לסרי כשליש מהקולות שאינם חרדים כדי לזכות בבחירות.

נתון זה שמי שסוגר הסכם עם החרדים באשדוד, הוא זה שנבחר, היה ברור מאז ומתמיד וכך  היה ב2013 וכך היה ברור שיהיה ב2018 (עד לפני שבועיים) לכל הפרשנים, הפוליטיקאים וכמובן לכל מי שרוצה להתמודד לתפקיד ראש העיר.

התסריט המקובל על ידי כולם היה -
במצב של אחוז הצבעה נמוך יחסית בבחירות 2018, (נניח 52% הצבעה כפי שהיו בבחירות 2013) המשמעות המספרית היא שיצביעו כ100,000 בעלי זכות הצבעה (גיל 17 פלוס) זאת מתוך כ 190-195 אלף בעלי זכות הצבעה (המספר עדין לא סופי).

מתוך אותם  100,000 שיצביעו, כ 30,000 יהיו בכל מקרה חרדים (שבנוהל יוצאים להצביע כולם ללא יוצא מן הכלל), כלומר  המועמד שיקבל את תמיכת החרדים,  יצטרך לקבל רק עוד כ20,000 קולות מתוך 70,000 הנותרים. משמע כל שהוא צריך זה לזכות באמונם של רק כ28% מהמצביעים שאינם חרדים...

במידה ויהיו 3 מועמדים ואחוז הצבעה נמוך כבמערכות קודמות, המצב מחזק עוד יותר את החרדים:
כשישנם יותר מ 2 מועמדים, גם 42% מהקולות מספיקים (על פי חוק הבחירות לרשויות המקומיות כל מי שזוכה לרוב קולות ובתנאי שמקבל יותר מ42%, הוא ראש העיר הנבחר) ובתרגום למספרים -  מי שיקבל  42000 קולות (באחוז הצבעה של 52%) יזכה בבחירות! כלומר בעל הדיל הנכסף עם החרדים זקוק לרק 12000 קולות נוספים כדי לנצח. מספר המייצג בסה"כ כ 17% מסך כלל הקולות של המצביעים הציוניים (שאינם חרדים).

משימה זו אמורה להיות פשוטה מאוד לכל ראש עיר מכהן באשר הוא, שכן כראש עיר הוא נמצא במערכת יחסים שוטפים והדוקים עם מגוון מגזרים ברחבי העיר ושולט במנגנון אדיר.  באשדוד יציג ד"ר לסרי את הקמת בית החולים, את הסכם הגג שמטיב עם הצעירים, פסטיבלים ועוד ועם כל אלו הוא יזדקק לקבל את אמונם של רק 17% מהציבור הציוני. על הנייר הדבר נראה פשוט והתנאי למימושו הוא אחוז הצבעה נמוך.

את החישובים האלו ידעו לעשות כל המומחים והיועצים וגם ראש העיר עצמו שהשלים עם העובדה שהציונים לא יוצאים להצביע.
הערכה של כולם הייתה שאם ד"ר לסרי סוגר שוב דיל עם החרדים... בחירתו לקדנציה נוספת מובטחת!

את החישובים האלו יודעים לעשות גם העסקנים החרדים טוב יותר מכל אחד אחר והם ניסו בשבועות האחרונים לנצל את הסיטואציה הקיימת עד תום.... אך את מה שהם לא לקחו בחשבון, נקרא בהמשך הכתבה.החשש של הציבור החילוני נותן את אותותיו

המהפך:

כל הניתוח הנ"ל אמור להשתנות במידה ואחוז ההצבעה בעיר יגדל משמעותית ויעמוד על 65% ( בבחירות לכנסת ב 2015 הצביעו באשדוד 67% מבעלי זכות ההצבעה. כלומר האשדודים יודעים לצאת להצביע כשהנושא חשוב להם).

מה שקרה בשבועות האחרונים, כאשר תושבים יצאו באלפיהם להפגין (דבר שלא מאפיין את החילוניים/מסורתיים), שינה את התוכניות המבוססות על התסריט הראשון - 

הסתבר לפתע שהלחץ החרדי העיר את הציבור הציוני (מסורתי/חילוני) מתרדמתו וגרם לכך שהפעם נוצרה אווירה כללית בקרב התושבים של התגייסות להצבעה. זה הנושא החם היום באשדוד.

נראה שהפעם אחוז ההצבעה הולך לזנק מ2 סיבות עיקריות:
הראשונה שנושא הבחירות יהיה שאלת עתידה ואופייה של העיר.

סיבה חשובה נוספת היא שלראשונה מאז ומעולם, יום הבחירות לרשויות המקומיות ב 2018 יהיה יום חופשי!

תוסיפו לכך את העובדה שהתקשורת המקומית הפכה ב5 השנים האחרונות ממקומונים שבועיים למקומונים דיגיטלים 24/7 ואת הרשתות החברתיות שמחברות את הציבור...התוצאה המתבקשת היא שאחוז ההצבעה בקרב הציוניים יגדל הפעם משמעותית.

במקביל, אחוז ההצבעה של הציבור החרדי לא ישתנה שכן בכל מקרההוא עובר את ה90%.

התסריט הפוליטי בו אכן הציוניים יוצאים להצביע:

במידה ואחוז ההצבעה באשדוד יעלה נניח ל65%  – יגיעו להצביע באשדוד כ 125000 מצביעים (מתוך כ192-194 אלף בעלי זכות הצבעה). כלומר במקרה של 2 מועמדים - מי שירצה להיבחר לראשות העיר יצטרך לקבל כ 62500 קולות בפועל.

ובמקרה של 3 מועמדים ויותר, יזדקק המועמד ללא פחות מ 53,000 קולות כדי לזכות בראשות העיר.

במידה ואף אחד מהמועמדים לא יזכה ל53,000 קולות... ייתקיים באשדוד סיבוב שני לבחירות על ראשות העיר בלבד בו ייתמודדו רק 2 מועמדים שרק אחד מהם יוכל לקבל למעלה מ50% מקולות המצביעים בסיבוב זה.

כאן המשימה כבר יותר קשה שכן גם מי שיקבל את תמיכת החרדים במלואה, עדין יזדקק לתוספת של 32500 קולות מכלל הציבור שאינו חרדי. משמע  ל35% מהקולות של המגזר הציוני.
כשהמאבק בין החרדים לציוניים בעיצומו, סביר להניח שאף מועמד שיסגור הסכם עם החרדים, לא יוכל להגיע לאחוזים אלו. 

היבט נוסף, במלחמה על עתידה של אשדוד:
סביר שלא יהיו יותר מ 2 מועמדים משמעותיים לרשות העיר  ואלו שלא יזכו בתמיכת החרדים יאלצו להתאחד.

גם כל מועמד קש שיצא במטרה לפצל את הקולות, יתקשה לעשות כן שכן התקשורת נגישה היום לכל תושב והיא תחשוף את התוכנית עוד לפני שתתחיל.

התעוררותו של הציבור הציוני עשויה לגרום לנזק בילתי הפיך למגזר החרדי –
התוצאה האפשרית - לא רק שהחרדים כבר לא יכריעו (לראשונה) מי יהיה ראש העיר הבא, אלא בדיוק להפך - מי שיעשה עימם דיל, עשוי להיתקל בזעם הציוניים שחשו את טעם הכפייה וחוששים מהתסריט שקרה בבית שמש ולכן הם ילכו ברובם המכריע נגד בעל הדיל ובאחוז הצבעה גבוה.
התרחיש באחוז הצבעה גבוה הוא- המועמד שיעשה עם החרדים הסכם - יפסיד את הבחירות לראשות העיר.

חישוב מסלול מחדש של ראש העיר:

במידה וד"ר לסרי, ראש העיר המכהן יפנים את רצינות הציוניים, הוא עשוי לוותר מראש על הסכם עם החרדים לטובת הציבור שהתעורר משנתו. לשם כך הוא יאלץ להצהיר אמונים לציבור הציוני ולסרב לכל דרישות הרבנים בנושא השבת ובנושא תכנון העיר.

אפשרות אחרת שראש העיר, למרות השינוי באווירה בעיר, יכרוך את עצמו עם החרדים. באווירה זו, המועמדים מולו יתאחדו ויאחדו את רוב הציבור הציוני סביבם.

נזק משמעותי נוסף שיגרמו החרדים לעצמם - גם במועצת העיר כוחם יקטן משמעותית:
 במצב של אחוזי הצבעה גבוהים, מספר חברי המועצה החרדים עשוי להיות לקטון בכ20% מהמצב הקיים זאת כשבמצב תרדמת של הציבור הציוני,  כוחם עשוי היה עוד לגדול בזכות בחירות 2018.

התוצאה האפשרית - בשנים 2019 -2024 עשויים החרדים למצוא את עצמם במיעוט של פחות מ30% במועצת העיר ואף 0% בהנהלת העיר (במקרה וראש עיר שהלכו נגדו ישלח אותם לספסלי האופוזיציה).

תסריט זה עשוי לגרום לניפוץ כל התוכניות של רבני המגזר, פגיעה במוסדות שלהם, פגיעה בחלום ההתרחבות באשדוד ועוד....

כפי הנראה – החרדים, בזכות (או בגלל) הלחץ שהפעילו בשבועות האחרונים ועוד ממשיכים להפעיל, עשויים לגרום לנזק בלתי הפיך לציבור בוחריהם ולהתעוררות של תושבים גם בערים האחרות שיראו באשדוד כדגם למאבק.

המפקד של תושבי אשדוד לשינוי במטרה להגדיל את כוחם הציבורי של האוכלוסייה הציונית- חלונית/ מסורתית באשדוד - לפרטים על התנועה - לחצו כאן

להצטרפות הרשמו כאן

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו