צילום: שמוליק דודהים יפה כל-כך...אני מביטה אל האופק ומתארכת אליו בלי סוף. בשישי שעבר הרוחות נשבו, חול הים התערבל עם הרוח, הים עלה על גדותיו ואז באחת, הכל נרגע. והיה קצת שקט...לפני הסערה הבאה. וביום שבת סערו הרוחות. לא רוחות השמיים, רוח האדם. עסקים שפתוחים בשבת קיבלו התראות לפני קנסות, לפני סגירה והשקט המוסכם, הברור - הופר. מחר יום שבת. יום המנוחה משבוע טרוד, היום לטיול שתוכנן מזמן, היום הנכון לחברים ולמשפחה, היום לקניות שלא התאפשרו במהלך השבוע, היום להתכנסות, היום להפתחות, השקט, הרעש, השמחה, השירה...השבת שלי לא דומה לאף אחת אחרת. לכל אחד היום הקדוש שלו, בדרכו שלו, על פי אמונתו. אל תגעו בשבת החופשית שלי. היא אחרת משלכם אבל לא פחות מקודשת...לי.

שבת של שלום.



מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו