משרד הפנים

ואלרי קוזנצוב שהוריה מטפלים בדודתה, מספרת: 

"דודה שלי, קארינה (בת 60) מוגבלת בשכלה, מתגוררת עם הוריי באשדוד מזה 5 שנים לאחר שהוריה (סבא וסבתא שלי) נפטרו.

באחרונה החליט משרד הפנים לגרש אותה לרוסיה בטענה: "אין טעם המצדיק מתן מעמד בישראל, ואין טעמים הומניטריים מיוחדים".

לטענתם, היא אינה זקוקה לטיפול ובית הוריה עוד שם.

כמובן שמדובר באטימות מוחלטת של משרד הפנים, הרי ברור שמדובר באישה עם פיגור שכלי משמעותי וגירושה יוביל להכנסתה למוסד לחולי נפש, שברור לכם שאינו עומד בתנאים של מדינה מערבית מודרנית.

לאחר שמשרד הפנים סירב פעמיים להעניק מעמד בישראל, אנחנו פונים לבית המשפט שידון במקרה".

לפני כחמש שנים, עם מות ההורים, הביאה אותה אחותה ארצה, באמצעות אשרת ביקור, ומאז היא מתגוררת בביתה, והיא זו שדואגת ומטפלת בכל צרכיה.

כשהגישה האחות בקשה למשרד הפנים להסדיר את מעמדה של האחות הנכה בארץ, דחה משרד הפנים את הבקשה בטענה כי לא נמצאו טעמים הומניטאריים מיוחדים לאישור הבקשה – בין היתר, משום שלאחות הנכה זיקה גדולה וממשית יותר לרוסיה מאשר לישראל, וכי היא מטופלת שם על ידי דודה ושכנתה הקשישים. עוה"ד חיים פרנק הגיש, בשם האחות, ערר נגד החלטת משרד הפנים, בטענה כי הטיפול באחותה הנכה היה זמני, וכי במילא השכנה והדוד הקשישים אינם מסוגלים או מעוניינים לטפל בה לאורך זמן, שכן בעצמם זקוקים לעזרה בתפקודי היומיום.

חוות דעת של פסיכיאטר מומחה שצורפה לערר תמכה בעמדה זו, וקבעה כי לאחות הנכה נשקפת סכנת חיים אם תגורש מהארץ ותופרד מאחותה, וכי צפוי לה במקרה כזה נזק בריאותי ונפשי.

"התובעת אינה מבקשת מעמד של קבע בישראל עבור אחותה, וגם לא קצבאות או תגמולים, אלא רק שיותר לה להישאר בישראל – שינמעו סבל וסכנת חיים הנשקפים לה אם תוחזר לרוסיה – שם היא צפויה להיכלא בבית חולים לחולי נפש, שהתנאים בו מזכירים את התנאים של בתי חולים דומים במאה ה-19" אומר עוה"ד פרנק.

הערר נדון בימים אלה בבית הדין לעררים בירושלים בימים אלה.

לדברי עוה"ד חיים פרנק, לאחר מות הוריה, ביקרה התובעת ברוסיה, והבינה שאם לא תביא את אחותה הנכה ארצה, הרי שימיה של האחות ספורים – שכן ללא השגחה ועזרה 24/7 היא עלולה למצוא מהר מאד את מותה. וכך, באוקטובר 2013 מונתה התובעת לאפוטרופוסית זמנית על גופה ועל רכושה של אחותה הנכה.

במאי 2013 חזרה התובעת ארצה יחד עם אחותה הנכה באמצעות אשרת ביקור (שהוארכה עד ינואר 2015), ומאז האחות הנכה מתגוררת בביתה, תוך קבלת עזרה ותמיכה מסביב לשעון.

התובעת הגישה בקשה למשרד הפנים כדי להסדיר את שהותה של אחותה הנכה בארץ, אלא שמשרד הפנים דחה את הבקשה, בטענה כי זיקת האחות הנכה למדינת מוצאה חזקה וממשית יותר מזיקתה לישראל, וכי במדינת מוצאה מצבה ידוע והיא מקבלת שם קצבת נכות.

עוד נטען, כי האחות הנכה לא נדרשת לקבל טיפול מיוחד כלשהו, וכי ברשות בני המשפחה נמצא הבית בו גרו הורי האחיות. כמו כן, נטען ע"י משרד הפנים כי שכנתה ודודה של האחות הנכה טיפלו בה מאז מות ההורים, ולפיכך, לא נמצאו טעמים הומניטאריים מיוחדים לקבלת הבקשה.

באמצעות עו"ד חיים פרנק הגישה התובעת ערר בבית הדין לעררים בירושלים על החלטת משרד הפנים, בשם אחותה הנכה. בערר נטען כי האחות הנכה טופלה תקופה קצרה ביותר על ידי שכנתה ודודה הקשישים, שזקוקים בעצמם לעזרה רבה, וכי אין להם כל כוונה או יכולת פיזית להמשיך לטפל בה אם תשוב לרוסיה.

עוד נטען בערר, כי הסכום שאותו מקבלת האחות הנכה כקצבת נכות ברוסיה, בסך 200 דולר, והעובדה שבית הוריהן של האחיות שייך להן - לא מאפשרים לאחות הנכה לממן לעצמה מוסד טיפולי סגור בעל סטנדרטים מערביים.

פסיכיאטר מומחה: סכנה להחמרה קשה במצב האישה הנכה אם תגורש מהארץ

לערר צורפה חוות דעת של רופא מומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר איליה רזניק אשר בדק את האחות הנכה, וקבע באופן חד משמעי כי לאור הנסיבות המיוחדות שלה והמחלה ממנה היא סובלת, קיימת סכנה להחמרה קשה במצבה - במידה ותגורש מהארץ ותופרד מאחותה, שבשנים האחרונות מספקת לה את כל צרכיה ודואגת להעניק לה בית חם ואוהב.

"במידה שהאחות הנכה תגורש מהארץ, ומאחר שאין לה קרובים אחרים זולת אחותה, היא תוכנס למוסד לחולי נפש והדבר יביא להרעה ניכרת במצבה הבריאותי והנפשי, ואף עלול להביא למותה", טוען עו"ד פרנק.

ד"ר רזניק ציין, כי כמי שמכיר היטב את מערכת בריאות הנפש ברוסיה, העברתה של האחות הנכה למוסד לחולי נפש יעמיד את חייה בסכנה. זאת, משום שלדבריו מערכת בריאות הנפש הציבורית ברוסיה היא ברמה ירודה מאד, ואינה תואמת את הסטנדרטים של מערכות בריאות מערביות.

עוד הוסיף ד"ר רזניק, כי ניתוקה של האחות הנכה מאחותה יזיק לה לא רק בפן הבריאותי, אלא גם בפן הנפשי. לדבריו, האחות הנכה תתקשה להתמודד עם אנשים שאינה מכירה, והיא אף עלולה להתנגד באופן אקטיבי לכל עזרה מאנשים שאינם מוכרים לה. "הדבר עלול לגרום להזנחה, להתדרדרות מיידית ולהחמרה קשה במצבה הפיזי, הנפשי והשכלי של האחות הנכה, עד לאובדן מוחלט של היכולת לתפקד ולחוסר רצון לחיות", דברי ד"ר רזניק.

לנוכח הנסיבות המיוחדות של מצבה של האחות הנכה, נטען בערר, ולנוכח הסכנה הנשקפת לחייה באם תגורש מהארץ ותופרד מאחותה, יש להעניק לה מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים. הערר נדון בימים אלה בבית הדין לעררים בירושלים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו