יעקוב בן סימון מנכ"ל האנדלוסית

יעקב בן סימון, מנהלה הצנוע של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, מספר כי בשבוע האחרון - מאז הוכרז כי התזמורת האשדודית זכתה בתואר "תזמורת לאומית" - לכל מקום שאליו הוא מגיע מקבלים אותו בברכת מזל טוב. "תאמין לי", הוא מחייך, "שגם אני וגם כל האנשים האחרים בתזמורת עוד לא קלטנו את גודל הבשורה. אף אחד מאיתנו עדיין לא יודע איך לעכל את זה".

בכל זאת, תזמורת לאומית. הרבה כבוד ובעיקר הרבה יותר כסף.

"אנחנו כמו תמיד עם רגליים על הקרקע ומבינים את גודל האחריות שהוטלה עלינו. עכשיו אנחנו מקבלים את הכלים הכי טובים להמשיך במה שעשינו עד היום, וזה לשמר את המוזיקה והתרבות האנדלוסית. ההכרזה הזו יותר מכל נותנת לנו דחיפה ומוטיבציה להמשך".

השם אשדוד יישאר בשמה של התזמורת?

"כמובן. זה הבית שלנו, המקום שבו נוסדנו, וככה זה יהיה תמיד. השם שלנו יישאר כשהיה: התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד".

חמישה מיליון בשנה

המועצה הישראלית לתרבות ואומנות אישרה בשבוע שעבר את ההמלצה לבצע תיקון ולאפשר הכרה בשני גופים כליים כגופים לאומיים: האחד מתחום המוזיקה הקלאסית המערבית (התזמורת הפילהרמונית) והשני - גוף שייצג את תחום המזרח וצפון אפריקה. התזמורות שנבחרו נדרשו לעמוד במבחנים כמותיים אובייקטיביים ובמקביל לקבל את הניקוד המרבי ברמת הביצוע שנקבע על ידי המדור למוזיקה במשרד התרבות. מעבר להכרה הדקלרטיבית מדובר בבונוס כלכלי משמעותי עם תוספת של כחמישה מיליון שקלים לתקציב מדי שנה.

יעקב, אתם כבר יודעים מה תעשו עם כל הכסף?

"יש לנו כל כך הרבה תוכניות מגירה שנוכל לממש, אבל קודם כל חייבים להבין שלא מדובר בסכום עצום. אנחנו הרי לא רק תזמורת, אנחנו משמרים פה אוצר תרבותי שלם, ומדובר על פעילות ענפה של הרצאות, כיתות אומן, קונצרטים לילדים ועוד. מוטלת עלינו האחריות להכשיר את דור העתיד של המוזיקה האנדלוסית, ועתה נוכל לטפל בכך בצורה רחבה יותר. מעבר לזה יש לנו גם תפקיד חברתי גדול. אנחנו ארגון מוביל של מסורת מוזיקלית עתיקה שפעל עד עתה בארץ ויכול מעתה לפעול גם בחו"ל ולייצג את ישראל".

הייתם ממש עכשיו במרוקו ובספרד.

"זה היה טיול לימודי ברובו, שכלל גם הופעות. היה מאוד מוצלח ולא פשוט מבחינה ארגונית, אבל הסיור הזה נחל הצלחה רבה. אפרופו הכשרת דור העתיד, ראינו בקנאה רבה איך כמעט בכל עיר במרוקו יש מוסד מוזיקלי שמכשיר ילדים לנגן מוזיקה אנדלוסית".

הכול פוליטי?

"התרגשתי לחתום על תיקון מבחן התמיכה בתזמורות", אמרה שרת התרבות מירי רגב, שעמדה מאחורי היוזמה להוספת תזמורת לאומית נוספת וכינתה את המעמד "רגע היסטורי".

"המוזיקה הזאת התנגנה בבתים במשך עשרות שנים ולא זכתה למעמד הראוי לה", הוסיפה השרה. "הגיע הזמן שהעושר של המוזיקה והתרבות המזרחית יקבל את הבמה הציבורית שנשללה ממנו לאורך שנים. אחרי שבעים שנות מדינה התזמורת הלאומית שלנו תנגן את כל הצלילים של החברה הישראלית".

יעקב, בוא נניח לרגע את ההתרגשות וננסה להיות ענייניים. כולנו יודעים שראש העירייה יחיאל לסרי הוא איש ליכוד המקורב לשרה רגב. יכול להיות שבסופו של דבר הכול פוליטי?

"ברור שיש קשר ללסרי, אבל זה לא קשור לפוליטיקה. זה קשור אך ורק לעובדה שמירי רגב יודעת שמי עומד בראש העיר הוא גם זה שהקים את התזמורת המצוינת הזו והוא אחראי עליה בכל מאודו. אני חייב להגיד - ולא בגלל שנבחרנו - שהלוואי עלינו עוד שרים כמוה, שמגיעים עם אג'נדה ברורה ומבצעים אותה. מדובר כאן במעשה פוליטי אמיץ ולא ברור מאליו בכלל. זה שיש לה את לסרי כפרטנר לכל הדבר הזה רק נותן לה ביטחון ללכת בדרך הזו".

"ההכרה של משרד התרבות והספורט בתזמורת האנדלוסית כתזמורת לאומית מרגשת אותנו מאוד", אומר לסרי. "שרת התרבות רגב עושה בכך צדק היסטורי. בנחישות ובהתמדה השרה רגב משנה את מפת התרבות הישראלית ומתאימה אותה למציאות הרב־תרבותית שאשדוד הינה מנושאות הדגל שלה. העיר אשדוד מודה לשרה רגב ורואה בהכרה הזו בתזמורת צעד מחייב לשמירה על רמה אומנותית גבוהה כראוי לתזמורת לאומית".

ובינתיים בירושלים

"אנחנו בכלל לא ניגשנו להתמודד מול התזמורת האנדלוסית על תואר התזמורת הלאומית", מגלה עופר אמסלם, מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח ומערב (שבעבר נקראה "התזמורת האנדלוסית הים תיכונית" והוקמה על ידי נגנים ועובדים שפוטרו מהתזמורת האנדלוסית של אשדוד). "לטעמנו כל הסיפור הזה של תזמורת מובילה לא מתאים".

אבל למה לא בעצם? אם לאשכנזים יש את הפילהרמונית כתזמורת מובילה למה שלא תהיה קונטרה מזרחית?

"הפילהרמונית היא לא של האשכנזים כמו שהאנדלוסית היא לא לספרדים. הפילהרמונית משהו אחר לגמרי מבחינה היסטורית. זה עוול עצום להנציח שוב את הבידול הזה בין מזרח למערב".

טוב, בוא נניח לרגע לדיון הזה ותסביר לי קצת יותר על הבידול ביניכם ובין התזמורת הלאומית מאשדוד. זה נכון שהיה ניסיון לאחד ביניכם?

"אכן. הייתה חברת ייעוץ שעבדה על תוכנית לאחד את שתי התזמורות, לבקשת השרה. התייחסנו להצעה שלהם במלוא הרצינות אבל החלטנו שזה לא מתאים לנו יותר".

למה?

"בראש ובראשונה מבחינה אומנותית - הקו המוזיקלי שלנו הוא כבר לא אנדלוסי בלבד. החלטנו לא לתחום את עצמנו בגטו תרבותי מוזיקלי ולהתפרש על תחומים מוזיקליים מגוונים הרבה יותר. הבהרתי גם ללסרי שהכיוון המוזיקלי שלנו כיום שונה לגמרי משלהם".

ועל הרקע הזה, מספר אמסלם, מגיעה בשורה משמעותית - לראשונה מאז הקרע האנדלוסי תגיע התזמורת שבהנהגתו להופיע בעיר מכורתה, אשדוד, אחרי שנים של איסור כניסה לעיר. הדברים, הוא אומר, התקבלו בתיאום ובהבטחה של לסרי.

אז מה, עכשיו אתה יכול לאחל להם בהצלחה בלב שלם?

"בהחלט. הם קיבלו מה שרצו, עכשיו חובת ההוכחה עליהם".

"אני לא חושב שרעיון האיחוד היה במקום", אומר גם בן סימון. "בניגוד אלינו תזמורת ירושלים מזרח ומערב כבר לא מתרכזת רק במוזיקה אנדלוסית ועסוקה בשנים האחרונות בחיפושים אחרי הזהות המוזיקלית שלה, שזה מצוין וטוב לקהלים השונים. לנו יש אחריות לשימור התרבות הזו וזו האג'נדה שלנו".

ירושלים דה מרואקוס

"ירושלים דה מרואקוס", הקונצרט הראשון של התזמורת תחת שמה החדש - התזמורת האנדלוסית הלאומית הישראלית אשדוד - יתקיים בחודש הבא וישתתפו בו שמעון פרנס כמנחה, יחד עם הזמרות הנהדרות נטע אלקיים ומור קרבסי והפייטן ליאור אלמליח.

"אני רוצה להצטרף לברכות על הכרזת התזמורת האנדלוסית כתזמורת לאומית", כתב אלמליח בעמוד הפייסבוק שלו. "אני זוכר את השנים הראשונות להקמת התזמורת כסולן לצד אמיל זריהן וההישג העצום הזה ממחיש את כברת הדרך האומנותית והחברתית שהתזמורת ובכלל החברה הישראלית עברה. זה המקום להזכיר את המנצח המיתולוגי ד"ר אבי עילם אמזלג, הזמר הענק סמי אמזלג אלמגרבי, הכנר יוסי שריקי ועוד רבים וטובים לאורך הדרך ששמם חתום על ההצלחה. כולי תקווה שהתזמורת תשכיל לשמר ולתעד ולהפיץ את הסגנון עליו היא חתומה בשמה ותחזור קצת לסגנון של שנים עברו שהוא זה שזיכה אותה בהישג. בהצלחה לתזמורת ולאנשיה".

"ירושלים דה מרואקוס", התזמורת האנדלוסית הלאומית הישראלית אשדוד בניצוחה של סיוון אלבו בן־חור, בהשתתפות ליאור אלמליח, נטע אלקיים, מור קרבסי ושמעון פרנס; הופעות במשכן לאומנויות הבמה באשדוד ב־8, ב־14 וב־15 בינואר 2018.

 



מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו