מרים פזה ז"ל עם בעלה

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס, מתוקף תפקידו כמנהל נאות השרון היה שוחט האחראי הבלעדי על מילוי הוראות החוק והנחיות משרד הבריאות, לרבות הוראות המחייבות התקנת מנגנון לויסות טמפרטורת המים כדי למנוע כוויות בקרב האוכלוסייה המבוגרת והרגישה אשר דרה במוסד הסיעודי. למרות זאת לא דאג שוחט שיותקן מנגנון ויסות מים במוסד, וטמפרטורת המים החמים בנקודות הקצה הגיעה כדי 55 ואף 60 מעלות. בהעדר מנגנון ויסות כאמור, אף לא נקט שוחט באמצעי זהירות חלופיים אחרים למניעת כוויות לחוסים במקום, ובכללם, הדרכות לעובדים, פיקוח, בקרות או אמצעים טכנולוגיים אחרים, לא מינה אחראי בעל הכשרה מתאימה בנאות השרון בתחום ועוד.

ביום 22.1.13, הכניס ביינה, שעבד כמטפל במוסד, את מרים פזה, קשישה ילידת 1927, אל חדר הרחצה, כדי לרחוץ אותה. ביינה פתח את ידית ברז המים בצד המים החמים וחש בידו שטמפרטורת המים פושרת. כעבור מספר שניות נוכח ביינה כי הותיר את ספוג הרחצה בחדר אחר, ולכן הניח את צינור ראש המקלחת בעוד מים חמים זורמים ממנו ומתיזים על פלג גופה הקדמי של המנוחה, ויצא מחדר הרחצה כשהוא מותיר בו את המנוחה לבדה. ביינה עשה כן מבלי לתת דעתו לכך שפתח את ידית ברז המים בצד המים החמים וכי הם צפויים להמשיך להתחמם עד הגעה לטמפרטורה גבוהה ומסוכנת. ביינה נעדר מחדר הרחצה במשך כשתי דקות, במהלכן באופן הדרגתי, עקב העדרו של מנגנון ויסות בגין התרשלותו של שוחט, התחממו המים לטמפרטורה גבוהה ומסוכנת שעלתה על 45 מעלות צלזיוס, והמשיכו כל העת להתיז על פלג גופה הקדמי של המנוחה חסרת האונים.

נוכח מצבה הסיעודי של המנוחה, היא לא הייתה יכולה לזוז אל מחוץ לטווח המים, לסגור אותם, או לגונן על עצמה מפניהם בדרך אחרת, והיא החלה לצרוח ולצעוק מכאב ומצוקה. כתוצאה מהמתואר נגרמו למנוחה כוויות בכ-45% מכלל שטח גופה.
כשחזר ביינה לחדר הרחצה וראה את המתרחש, מיהר לסגור את ברז המים החמים ולהזעיק טיפול רפואי. המנוחה טופלה תחילה בנאות השרון, משהחמיר מצבה הועברה לבית חולים ובהמשך נפטרה בעקבות הכוויות הרבות והקשות שספגה.

כאמור, חמש שנים לאחר המקרה הוגש כתב אישום נגד מנהל המרכז הסיעודי, אברהם שוחט, בן 49 מניר גלים, וכן כנגד מטפל לשעבר במוסד.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו