צילום: באדיבות המשפחה

"תשאף לירח, מקסימום תיפול ותהיה כוכב" 

משפט זה שמתאר במדויק את אישיותה של טניה ואת שאיפתה למצויינות, הודפס על הצמידים שחולקו לכל משתתפי הטקס לציון שבע שנים למותה הטראגי שהתקיים במקיף ה' באשדוד.

"כשנחשפים לסיפורה המדהים של טניה ז"ל, קשה להתגבר על תחושת ההחמצה הכבדה שאוחזת בי, אני בטוח שגם בכם, במשפחה בוודאי, אך גם בביה"ס שאיבד כזה מקור של גאווה", אמר שלומי פייער מנהל מקיף ה' ובחר לצטט פוסט שכתבה אחת מחברותיה עם היוודע האסון:

"לפעמים כשאנחנו שומעים על כל מיני דברים נוראים שקרו, אנחנו פשוט אומרים לשנייה "איזה נורא" וממשיכים הלאה. אבל שפתאום איכשהו, בדרך כלשהי כשזה נוגע לנו, אנחנו מבינים כמה באמת האסון קשה, נורא, לא נסבל ולא נקלט!!!"

לסיום מנהל המקיף ביקש שכל אחד מאיתנו ייקח משהו קטן מטניה ובכך נצליח לשמר את זכרונה בחיינו.

צילום: באדיבות המשפחה

אחותה ויקי סיפרה כי טניה ז"ל האמינה שיש לקדש את החיים ומאידך צריך לחגוג אותם ובדרכה הייחודית ידעה לתמרן בין השניים. "טניה לא ציפתה שהיא תיקטף מאיתנו בטרם עת", אמרה ויקי והוסיפה שהיו לה אין ספור חלומות, הישגים לצלוח, אהבות לאהוב והמון לתת, כי טניה הייתה מלאה בטוב".

בטקס  בהשתתפות משפחתה וחבריה של טניה ז"ל, מנהל מקיף ה', שלומי פייער, צוות המורים וההנהלה, תלמידים, וכמובן מפקד כלא נפח"א, גונדר משנה יוסף כניפס, קצינים וסוהרים משירות בתי הסוהר, חולקו גביעים לזוכים בתחרויות הקטרגל וכדור רשת.

צילום: באדיבות המשפחה

לסיום, אחותה הודתה לביה"ס על שהפך את יום הספורט לזכרה למסורת רבת שנים והוסיפה  כי "למרות שלא קל להמשיך בלעדיה, מי שהכיר את טניה יודע שהיא הייתה רוצה שנדע לחייך ונזכור אותה כפי שהיא: חוגגת ומקדשת את החיים".

צילום: באדיבות המשפחה



מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו