בין בבל לירושלים- באולם פסג"ה

פרופ' סמי שלום שטרית פתח את המופע בין בבל לירושלים ואמר: "הפסטיבל כבר ביומו הרביעי. בפסטיבל הזה יש לא מעט מופעים שהמוזיקה תופסת 40-50% אבל האירועים שהכי מרגשים אותי הם אלו שהם כמעט נטו שירה ומגיע קהל להקשיב לה".
בין בבל לירושלים המשתתפים צילום גיל לוי (דויד אסייג)
בלפור הציג את הפאנל של המשוררים וכמובן את אחיו התאום הרצל. ראשית הוא הקריא משירה של לאה גולדברג "אורן" ושיר של אלי עמיר... וכבר מיד החל נושא מפגש המשוררים לצוף- דברים ממערב וממזרח על שתי מולדות. 

בבל היא המולדת וארץ ישראל נקראת הארץ... לאחר מכן המושג מולדת מקבל משמעות הרבה יותר עמוקה. כמו כן, שולבה כמובן מוזיקה שיוצרת חיבור בין שתי תרבויות- יאיר דלאל עלה לבמה ופרט על העוד, ניגן ושר במהלך הערב.
בין בבל לירושלים הרצל ובלפור חקק צילום גיל לוי (דויד אסייג)
"הגחלת והמתח בין הזהויות, הגולה והגאולה הם נושאים עליהם אנו כותבים... תמיד נשארים במתח הזה בין הזהויות. משוררים ששייכים לזהות הצפון האפריקאית וכותבים עליה, מחוברים לזהות של הוריהם... קשרי תרבות שכללו נדודים ומסעות מקהילות מרוקו לבבל... ", אמר בלפור חקק.

"כולם חיו על איזשהו מאגר טקסטואלי דתי מסורתי, שהיה לשפה שחיברה את היהודים כולם. היוצרים שיושבים כאן גדלו על תרבות ערבית מצד אחד ומנגד נוצר דיסוננס בין העושר הערבי לבין היהודים שהיו בגלות וחלמו על הארץ. בלב תמיד המשיכו לחלום ולהתפלל לארץ, גם כשהיה קשה בגלות, זה היה סוד ההישרדות של העם היהודי", אמר הרצל חקק. 

לאחר צפייה בסרט קצר על סיפור משפחת חקק, בו הם משוחחים עם אמם סעידה חקק. לאחר מכן הציגו את המשתתפים והחלו להקריא שירה בנושא הזהויות שכתבו וניהלו דיון פורה על הנושא. 

טוסובקה שירת הגירה עם אריאל או ארתיום לשעבר צילום גיל לוי (דויד אסייג)

טוסובקה- ערבוב, מפגש של חברים בתיאטרון קפה בבית יד לבנים
ההרכב המיוחד והסוחף, חברו יחדיו לפני כשנתיים ומביאים לבמה את הסיפור של דור 1.5. אמנים שכותבים ושרים מחוויה של הגירה וזרות, וגם של שייכות... מביאים זאת לתוך המופע שלהם- על הסבים והסבתות שעלו לארץ, על הוריהם ועל עצמם. על מה שחלמו, קיוו ובסופו של דבר, על האופן בו השתלבו בחברה הישראלית.

לבמה עלו זה באחר זה חברי טוסובקה-  אמנים שונים, כל אחד מהם סיפר על החוויה שלו מהעלייה לארץ. יעל, בעבר ג'ניה עלתה בשנת 91' והקריאה שיר על סבתה, דקלמה בעל פה טקסט אמיץ על סבתה בת ה90, כבר 25 שנה בארץ ועדיין אוהבת אותה רק ברוסית.
לאחר מכן סיפרה על תהליך הגיור שאמא שלה ניסתה לעבור ודימתה זאת לאודישן... "זה מה שחשבתי שאני אהיה שאני אגדל. גיל 27. אף אחד לא יגיד לי שאני יהודייה... גיל 12- אם את לא יהודייה אז מה את כן?"
מאיה זקס והרוסים טוסובקה צילום גיל לוי (דויד אסייג)
הם עשו שירה על הממשל הסובייטי, על גיור, קומוניזם, מאבק בקפיטליזם... אחד מהם סיפר על סבא שלו שהלך לירושלים ומבחינתו הגיע ל"גן עדן"... כל העלייה לישראל הייתה כמו סוד כמוס, כי הם פחדו שישדדו אותם... לקחו איתם כל מה ש"נחוץ" כמו: 80 כפות עם קישוטים סלביים מעץ, 200 מגבות ואופנוע ירוק עם עגלה. 

מאיה והרוסים, זוג הורים לתינוק משותף... נתנו מופע שכלל שירה ונגינה עם המון הומור עצמי על זה שרוסים לא יודעים מה זו מקלחת. מאיה שרה וויקטור מנגן על גיטרה בס... שירה על המילה כפרה, כעולה חדשה איך אפשר להבין מה המשמעות של המילה הזו?
טוסובקה הקהל צילום גיל לוי (דויד אסייג)
לאחר מכן שיתפה על אמא שלה, שהייתה מקפידה לחסוך משכורות רבות כדי לרכוש פריטי לבוש יקרים... נקישות עקב, הבושם... "כמה כוח יש לצליל ולניחוח??"

לאחר מכן אריאל (ארתיום) הציג את העלייה של שנות ה90' מעיניו של שובב בן 8. זוכר את המסטיק בזוקה שקיבל ולא ראה מעולם, לעס אותו כל היום... הוא סיפר שהם היו אמורים לעלות בכלל לארה"ב, במקום ארתיום קראו לי אריאל... למה לא בועז?

צפו בוידיאו - צילום ועריכה מייק אדרי:


קראו לי רוסי מסריח. יודעים למה? כי הם לקחו את כל הרהיטים שלהם, דחסו אותם למכולה לחה ואז דחסו אותנו לדירות עולים קטנות... והקומוניזם? אבא שלי מנקה את הבריכה בנווה יעקב ואמא שלי בוכה על לימודי הרפואה שלו, על חוסר היכולת לדבר עם אנשים ברחוב, על שני בניה עם מסכות נגד מתקפת גז. ככה התחילה שנת 1991. 

שירה מחוץ למגירה בפאב ה"זה" (סיקור: סמדר מלכה)

אל פאב ה"זה" בחוף הקשתות הגיעו משוררים בגילאים שונים, אחד שעשה ראפ, אחרים שהקריאו מדפי נייר שקופלו יותר מידי פעמים, היישר מהסמארטפונים וגם בעל פה. מוטי מלכא, יו"ר ומייסד הפסטיבל הקריא אף הוא שיר וכן סמי שלום שטרית חשף שיר חדש- שלא פורסם באף אחד מחמשת ספריו. את הערב הנחתה חן בוקר שפתחתה בהקראת השיר "פאקינג נסיכה".
אדם שוקרון ומוטי מלכא צילום גיל לוי (דויד אסייג)
רביב שלהבת הקריא שלושה קטעים- שני שירים וסיפור קצר על ׳מגרש החרציות׳ מקום הפולחן שלהם כצעירים שהפך עם הזמן לבר- היה להם את כל מה שצריך, בירה וויסקי וערק ועל שמצא חבר חדש- גלנפידיך שמו (וויסקי).

תמיר גניש עשה ראפ על אהבה בשלושה מונחים, שיר אהבה עדכני וצעיר. מירב טל, הקריאה שיר על סיפורה האישי וריגשה את כולם- נולדה עם שיתןק מוחין, תינוקת פגה ועל הפחדים בין אם תצליח לשרוד. שיר וסיפור חיים שכולו ניסים ונפלאות. היא הקריאה שיר בחרוזים על האינקובטור המבודד ועל אמא עם מלא תקווה.
תמיר גניש עשה ראפ בפאב הזה צילום גיל לוי (דויד אסייג)
אלכס מילמן, הקריא שיר על עצמו, שיתף שהוא מתלהב בקלות מבחןרות שנראות טוב...
"אני דרמטי שם לב רק אם פגעתי
וסופר בחיים אחת שתיים שלוש
מלא בכשרונות אך לא מגשים כלום
מצייר קו ישר רק כדי להגיד לך שהוא עקום
בלגן אחד גדול, כאוס מוחלט
אדיוט גאון 
טיפה של שכל היה נוגע בשמיים
איך נצ'י נצ' תמיד אומר אינעל דינק העולם".

תומר גיגי, הוציא פתק כמו פעם למרות גילו הצעיר(22) ועליו "שיר שחרור" שהתחיל המילים "מים גנובים ימתקו"... בהחלט צעיר לשפה שכזו ואז שר על מגן מסך לטלפון- "למה אין מגן לפינות של המסך שם זו רוב הבעיה לאסונות"

סמדר שרת שהנחתה יום קודם לכן את המופע "משוררים ואשדודית" הגיעה גם היא אל הפאב והקריאה שיר שכתבה יום קודם לכן, במיוחד לפאב. חיים בר אור הקריא שיר בשם "המתייגת" על אחת שמתייגת כל אחד ומשאירה בהם סימנים ללא הבדל, עסוקה לתייג כל מה שהיא רואה- היא מתייגת הוא הפסיק לחייג.
סמדר שרת צילום גיל לוי (דויד אסייג) עם שיר חדש
פרופסור סמי שלום שטרית הקריא שיר חדש בשם "ביבי באריזונה":

"ערימת חשבונות לשלם וצריכה ערימות של חשבונות לשלם
מוזגת חלב לקפה שלו ולובשת חיוך אמריקאי כאילו אין חשבונות
מוזגת עוד קפה המקועקעת והוא מרוצה
קופצת לו מחשבות בנייד ומתקפת ירי במינכן, רגע הבן שלי שם...
הלב דופק על הקירות והוא בכלל בברלין כפרעליו..
נכנס תכף לקונצרט
שיחזור הבן הזה הביתה... מספיק לטייל
דונלד טראמפ והוא במלחמה על תשלומים שלה 
אז אולי ביבי
ביבי עוד יבוא עליך בהפוכה בטיסון אריזונה".

מוטי מלכא, הקריא שירה בסה"כ בפעם הרביעית בחייו והקדיש אותו לכל הרווקים והרווקות. רועי אברהם שישב בקהל והתרגש מהשיתופים של כולם נבר ומצא משהו והעז גם הוא לעלות ולהקריא שיר ואת הערב סיים פרד בן ה- 18 שהותיר את הקהל פעור פה ומוחא כפיים בהתרגשות, עלה לבמה ופשוט עשה שירה מדוקלמת ובועטת.
פרופ סמי שלום שטרית בפאב הזה עם שיר חדש צילום גיל לוי (דויד אסייג)
"אומר אם כבר חרא אז חרא כתוב
חדשות זו כבר הודעות שאני יודע אז למה תשב שם בחורה עם חליפה צמודה?
כולם על כלום לא טוב, למה לדכא אני כולה 18
מתחיל עם בחורה- פלרטטן
מעשן ג׳וינט- נרקומן
רוצה להיות כבאי או גנן- סאטיריקן
תגיד יא בן זונה אתה לא יכול להניח רגע בלי מצלמה
רוצים חברה אוטופית תפסיקו לצחוק על המנקה 
האתיופית".

לוח אשדוד נט כל הנדל"ן והפרויקטים במקום אחד 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו