במקרה של נועם אקוטונס, להופיע בעירום ולהשיג תמיכה לקמפיין ההדסטארט שלו להוצאת האלבום החדש "זר דפנה לנצח" (שהושלם בהצלחה), לא היה פרובוקציה, כי אם דרך חיים.

נועם, זמר ויוצר, מנהל חיים פוליאמוריים (ריבוי בנות זוג), כתב את המנון המחאה של 2011 "הבלדה על כרישי הנדל"ן", ובאלבומו הקודם עסק בנושאים כמו השלכות טיפול בפרוזאק, בעייתיות טיולי הנוער לפולין וגם דילמות של זהות מינית. 12 שנים עברו מאז אותו אלבום, "מתוק מדם", שאחריו הופיע עם להקתו נועם וצבא הישע ברחבי הארץ.

האלבום החדש הוא מקבץ של 10 שירים שעניינם סיפור. כמי שמושפע מהשאנסון הצרפתי מחד, ומאלבומי קונספט של פינק פלויד, לו ריד ואחרים, הוא רקח את ה-DNA הסיפורי שמשאיר את המאזין בתמונה, לתוך כל אחד ואחד מהשירים. על ההפקה המוזיקלית הופקד עופר פריאון וביחד עם צוות נגנים מדויק, נולד אלבום מרתק.

לרגל האלבום החדש שיושק ב-9.11, נועם עולה על השאלון. 

איזה שיר אתה שר באמבטיה?

בתור תל אביבי מזה 18 שנה, מתעצב לספר כי מעולם לא הייתה לי אמבטיה בדירות השכורות שגרתי בהן, אז גם החשק לשיר שם ירד בהתאם. מה שכן אני זוכר זה שעוד כשגרתי אצל ההורים, בדיוק התחלתי שיעורי פיתוח קול  ויום אחד פיזמתי את "Here come the sun" של הביטלס בזמן אמבטיה מפנקת במיוחד. יצאתי מהמקלחת ואמא שלי התנפלה עליי בהתלהבות ואמרה שזה היה נשמע מעולה. מאז אני מתפדח לשיר במקלחת כשאני בא אליהם לביקור מחשש שאמא תגיד לי שעם השנים נהייתי מעופש. 

הייתי מוכר כליה כדי ללכת להופעה של... (חי או מת)

יש מלא. תמיד אנחנו רוצים אגדות רוק כאלה כמו הנדריקס, ג'ופלין, Doors או פרדי מרקיורי שמגניב לומר את שמם עם ניצוץ בעיניים וחבטה עמומה בלב. אבל מי שהכי הייתי רוצה לראות זה דווקא מישהו שלא זכה להיות קאנוני בחייו והכוונה שלי כמובן היא לניק דרייק. מספרים שההופעות שלו היו מייגעות כי היה לו חוסר ביטחון עצמי על במה, הוא בקושי תיקשר וגם כי בכל שיר הוא התעסק שעות עם הגיטרה כדי לכוון אותה אחרת. אני מת על הסיפורים האלה. הייתי ממשכן כליה כדי לראות הופעה כזאת שניק מבאס את הקהל ואחר כך לקחת אותו לדרינק על חשבוני ולקבל ממנו טיפים איך לכוון את הגיטרה אחרת ולעצבן את כולם גם בארץ.  

 נועם אקוטונס. צילום:א.ס.י.פ ערוץ 3

הפדיחה המוזיקלית של חיי היתה…  

זה יותר פיספוס מאשר פאדיחה אבל לפני איזה 10 שנים כמעט הוחתמתי בהליקון אחרי ששמעו את השיר שלי "צוללים". הם ביקשו עוד שירים כאלה אבל האמת שלא כתבתי דברים דומים לא לפני השיר הזה ולא אחריו. בצער קל, שלחתי להם דברים אחרים "אלטרנטיביים" יותר (לטענתם) ולבסוף הודיעו לי שזה לא מתאים. הם עוד יכלו לחיות בשלום עם השם משפחה הבלתי ניתן לעיכול שלי אבל כששמעו שיר כמו "סקס עם גבר" הם נשברו סופית.    

לאי בודד הייתי לוקח (ספר, סרט ואלבום):

אני קצת מרמה אבל… את כל ספרי הארי פוטר, את כל סרטי מלחמת הכוכבים (חוץ מהאחרון שהיה מעט ביזארי) ואיזה אלבום של ניל יאנג. אם כבר להתפגר על אי בודד אז לפחות שיהיה בסטייל. 

בגדול, הייתי ילד...

פחדן, בכיין, חסר ביטחון וקלסטורופובי. להגנתי אומר שכל נסיבות החיים שלי הובילו אותי לשם. בגן נעלו אותי בשירותים למשך כמה שעות בתור "עונש" על שהפרעתי לפעילות קבוצתית, בכיתה ג' סגרו אותי במשקפיים מכוערים ובכיתה ה' עברנו דירה לעיר אחרת וחטפתי מכות בבית הספר החדש. היה שם איזה ביריון שלא הפסיק להיטפל אלי וזה כמעט הרגיש כמו סצינה מ"קראטה קיד", רק שאצלי לא היה שום גורו יפני שיכולתי לבקש ממנו עזרה.

בסוף בכיתי לאבא שלי שאני לא רוצה ללכת יותר לחטיבה הזאת. אבא שלי היה אז איש מפחיד למדי (עם השנים הוא התרכך) והוא הגיע לבית הספר, חמום מוח ועצבני, ושם בחצר מול איזה 300 ילדים, הוא אמר לביריון הזה בשקט מאיים שאם עוד פעם הוא מרים עלי יד - יהיה לו עסק איתו. הביריון ברח משם בוכה ומאז ועד סוף שנת הלימודים איש לא התקרב אלי שוב.

שלוש ההתמכרויות הכי גדולות שלי:

יש לי אהבה גדולה לתקליטי ויניל. יש לי כבר איזה 1,000 תקליטים בבית ועוד היד נטויה והנה גם את האלבום החדש שלי אני עומד להדפיס על ויניל (איך הכנסתי את עצמי לברוך הזה).

חוץ מזה אני מכור לספרים ומכור גם לחתולות שלי (יש לי שתיים - טריו וצליל, כיאה לחתולות המתגוררות אצל מוזיקאי).

מי האשה/הגבר הכי סקסיים בעיניך?

אני לא נמשך כמעט לדוגמניות או לסלביות או לכוכבות קולנוע. נמשך יותר למשוררת בפייסבוק המפרסמת טקסט מרגש. ברצינות, אני אפילו לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שחיפשתי תמונות חושפניות באינטרנט של כוכבנית כזו או אחרת. אבל אם תעמידו אותי מול כיתת יורים אז בטח אבחר באלפית הזאת משר הטבעות, ליב טיילר. איכשהוא אני לא זוכר שום בת אנוש (או אלפית) שריגשה אותי כמו העלמה המדוברת. אבוי יצאתי גיק.

מה יכול להרוס לך את היום?

בבונים שזורקים הערות מגעילות לבחורה שהולכת לבדה. אנשים שנדחפים בתור בכל מקום אפשרי. חבר'ה שמדברים בקול בטלפון במקום ציבורי וכופים עליך לשמוע את השיחה שלהם. רוכבי אופניים חשמליים שצופרים לך כדי שתפנה להם מקום במדרכה זה שיא החוצפה בעיניי.

מה יכול לשפר לך את היום?

ביסודי אני מאמין גדול בטוב שיש באדם אפילו שאני לא תמיד מדבר על זה. אז ידיעות על טוב לב צרוף שמתפרסמות מדי פעם עושות לי ממש טוב. למשל אדם שמצא תוכי מרוט ברחוב ועזר לו למצוא בית חם וכאלה. אבל מצב הרוח משתפר בעיקר אם אני שומע שיר שאני מאד אוהב ברדיו שזורק אותי ישר לקולאז' של זיכרונות נעימים הקשורים באותו שיר. מצד שני, אם אתה ואהובתך נפרדתם לא מזמן (ואצלי זה קרה) כל שיר מקבל פתאום משמעות חדשה ועצובה. אני נמנע כבר חודשים מלהאזין למוזיקה שאני מאד אוהב כדי שהדמעות לא יתחילו לרדת מעצמן. 

על מה אתה חולם?

החלומות שלי פשוטים: להיות בריא ולרצות לקום בבוקר. אבל אם מדובר על שאלה בכיוון של הצלחה מקצועית אז אשמח שיגיע הרגע שאפרוץ ואופיע במקומות גדולים ואולי אז גם ילדים יזמזמו את שיריי בין הלהיטים של בוב ספוג לעדי ביטי. פעם חשבתי שאני בנוי רק לקהל מבוגר אבל היום ברור לי שזה שטויות שסיפרתי לעצמי כל השנים כמו שטויות אחרות, למשל שאסור לאכול שוקולד כשיש לך כאב ראש או שלא מומלץ לענג את עצמך ביום של הופעה חשובה.

מופע השקת האלבום, 9.11.17, מועדון בסקולה, תל אביב

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו