"אחרי החגים יתחדש הכל...", כתבו וזימרו לנו נעמי שמר ועפרה חזה, עם הרבה כוונות טובות לחדש ולהשיב את ימי החול ואיתם את ההבטחה שיש בה תקווה לעשות את כל מה שהבטחנו לעצמנו לעשות "אחרי החגים". ההבטחה מגיעה ב־1 בספטמבר עם איזו ציפייה שאחרי החגים יקרה איזה נס ותנחת עלינו מוטיבציה מופלאה לסגור את כל הפינות הפתוחות, אלה של... "אחרי החגים".

איור: מיכל איסרוף


דיאטה - הבטחה הגיונית בהתחשב שבמשך חודש ימים (למעט צום קצר באמצע) אכלנו. באחרי החגים אנחנו מבטיחות לעצמנו להיכנס למשטר אכילה קפדני ולחזור לבגדים שלבשנו בכיתה ח' ושמרנו בארון רק למקרה. כל זה בתקווה שבקיץ הבא עלינו לטובה נוכל להיכנס לביקיני שאנחנו חולמות עליו עוד מלפני הלידה.

נחזיר לילדים גבולות - אחרי חודשיים של חופש גדול ועוד חודש של חגים ומועדים אנחנו מחליטים שזה הזמן להחזיר או להציב להם גבולות. מעכשיו הם יישנו בזמן, יאכלו רק במטבח, לא בסלון, שלוש ארוחות ביום עם הרבה ירקות. ואין יותר ג'אנק פוד וחטיפים. מיד אחרי בית ספר הם יעשו שיעורי בית, יקראו ספר לפני השינה, ואין יותר נעליים בסלון. בתשע בערב המטבח נסגר.

נעבוד על הזוגיות - אחרי חודש ימים של ביחד, ובהנחה שעוד לא רצחנו אחד את השני, יש איזה צורך לעבוד על הזוגיות. אחרי החגים נשקיע יותר, נעשה מנוי לתיאטרון, נצא פעם בשבוע לקפה ונדבר על החיים. פעם ברבעון נצא לסוף שבוע ביחד, רק אני והוא, ולפעמים גם נסתמס באמצע היום.

זמן תיקונים - בדיוק עכשיו, אחרי שראינו את כל פגעי הבית בזמן ששהינו בו ביחד, זה הזמן לצבוע את הקירות, לתקן את הדלת החורקת בשירותים, להחליף את התריס השבור, זה הזמן להזמין את האינסטלטור שהיה עמוס בחגים כדי לפתוח את הסתימה בכיור. עכשיו. ממש עכשיו הוא פנוי.

לטפח את הקשרים עם בני הדודים - במהלך ארוחות החג פגשנו את המשפחה הרחבה ואחרי שהיה 'מה זה כיף' תהינו למה אנחנו לא עושים את זה יותר. עכשיו זה הזמן להבטיח לעצמנו שהגיע הזמן להשקיע בבני דודים מצד אבא ואמא, כי אחרי הכל, אין כמו משפחה.

לחסוך - זהו, סיימנו לקנות מתנות, בגדים חדשים, אוכל, ועכשיו הגיע הזמן לצבור כסף לחגים הבאים.

להפסיק לעשן - אחרי החגים הוא זמן טוב להפסיק לעשן. אין לחץ של משפחה, אין עומס של שעמום בין הארוחות ובמסגרת סעיף א', שאולי הפסקת העישון עלולה לפגום בו, אנחנו עוברים לאורח חיים בריא. אחרי החגים קל להפסיק לעשן. ברור.

להירשם למכון כושר - כדי להשלים את סעיף א' וכדי שלא נעלה במשקל בגלל הסעיף הקודם, אנחנו מבטיחים לעצמנו שאחרי החגים נירשם למכון כושר וגם נלך אליו. לפחות שלוש פעמים בשבוע, או פעמיים, או פעם. אבל נלך. ברור שנלך. המכון נמצא במרחק מטר מהבית.

נעשה רק מה שאנחנו אוהבים - החגים והבטלה שאיתם מייצרים איזו תחושה שככה החיים צריכים להתנהל, בסוג של 'איזי', ויש איזו מחשבה שמעתה ואילך אין סיבה לעשות משהו שלא עונה להגדרה של משהו שאנחנו אוהבים. אני באופן אישי בעד ולכן החלטתי שאחרי החגים אני מתחילה מהסעיף הזה ואני ממש לא אוהבת להיות בדיאטה, להציב גבולות, לעבוד על הזוגיות, לחסוך כסף, לדאוג לסתימה בכיור, שלא לדבר על להפסיק לעשן או להירשם למכון כושר. הקטע עם הבני דודים דווקא מוצא חן בעיניי.

אחרי החגים שמח!

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו