בחודש האחרון אני שוהה עם משפחתי בהודו, תת יבשת רבת פנים. ימים שלמים אפשר להעביר בנסיעה ועדיין לא להגיע למחוז חפצינו או אל סופה של המדינה. בדרך האינסופית הזו, בעודי יושבת על מדרגות הרכבת בין קרון אחד לאחר, הודו חולפת על פני. משאירה עלי את חותמה ומעירה מתוכי את אחרון ניצוץ האדישות שקיימת בי.

בהודו - האדישות בלתי אפשרית. כל אחד ואחת שמגיעים אליה מוצאים בה את הדבר שמערבל להם מחדש את החושים: טעמים, ריחות, צבעים, עוני מבאיש אל מול עושר צעקני, צפיפות הערים אל מול חופים זהובים. אפילו העורבים והקופים כאן מתנהגים כמלכים של שושלת האומה, חצופים ומלאי תעוזה. ומעל כל אלו מסוככות עשרות דתות ולהן מאות אלים. הינדים, נוצרים, בודהיסטים, פרסים, טיבטים, מוסלמים, יהודים ועוד.

צילום: shutterstock

עכשיו אנחנו בבומביי, אחת מהערים הגדולות והצפופות בעולם. במהלך אחת מנסיעות המונית הנהג שאל אותנו מהיכן אנחנו ולאיזו דת אנו שייכים. כשענינו לו שאנחנו יהודים הוא שאל האם זה כמו מוסלמים. חייכנו בינינו לבין עצמנו על האירוניה שבשאלה וכשענינו שלא, הוא המשיך לנסות להבין מה זה 'יהודים':

מה השם של האל שלנו? הוא שאל.

לאל שלנו אין שם, ענינו.

אין שם? הוא התפלא.

לא, לאל שלנו אין שם.

צחקנו ביחד, אנחנו והנהג. אני לא יודעת למה הוא צחק והאמת שאני לא בטוחה על מה אני צחקתי. ואולי בעצם צחקנו על אותו הדבר: כה פשוט - שם. לכל איש יש שם, מזהה כלשהו שאפשר להכירו דרכו. ולנו ליהודים אין לאל שם. איך מסבירים להינדי בעל מאות האלים והאנגלית הרצוצה את המשפט האלמותי: 'אהיה אשר אהיה'?

ישנן פרשנויות רבות למשפט זה, חלקן אף מנוגדות אחד לשני. ואני, אינני בקיאה או מיושבת דעתי עם אף אחת מאלו שאני כן מכירה.

החלטתי להעביר תקשור באותו העניין והנה הוא לפניכם:

"מה משמעות המשפט 'אהיה אשר אהיה?' כמספר התפישות כך משמעות השם. אהיה אשר אהיה - אני אינני אחד כמו שאני אינני כלום דבר. יש לי ואין לי הרבה פנים. יכול אני להימצא בכל בבואה, בכל פרט. בכל מקום אליו אתם מתבוננים בידיעה ששם אני נמצא - שם אני.

זה הכל. זו כל תורת השם.

כשאתם אינכם מודעים אלי, להיותי - אזי אין אני. אך כאשר אתם חגים בעולם במודעות לכך שאני הנני, כלומר: קיים אני, אזי קיים אני בכל דבר שאליו אתם מביאים את נוכחות היותי. 

לכן גם תפישות הרבה. זאת כיוון שכל אדם, מהפשוט ביותר ועד הפילוסופים הדגולים מפרשים אותי אחרת לפי היותם שלהם: מנקודת המבט של כל אחד מהם אני נמצא, כל אחד ותפישתו, ראייתו האישית.

אין זה אומר שיש אחד טועה והשני צודק. כל היופי במשפט הוא שהם כולם יחד מהווים את אשר הנני, כיוון שאני נמצא בכל אחד ואחת מכם ובכל מה שאתם מזהים אותו כבריאה אלוהית שאתם היא עיקרה. דומה הדבר לעקרון 'שבירת הכלים', שבו אני מכיר בעצמי דרכיכם: שלל הפנים שלכם הם שלל הפנים שלי.

רבות התפישות כפי שרבות פני. אתם הוא השיקוף שלי, המאוחד. כל אחד ואחת מכם נושא עמו את הניצוץ האלוהי שלו, הבא גם לידי ביטוי באופן שבו הוא רואה, מפרש, נותן דעתו על אותו המשפט.

עוד דבר: אני נמצא בכל חי, צומח, דומם אותו אתם מוקירים בו כקיים בעולמכם, כיוון שכל דבר שאתם מוקירים הוא דבר שאינכם לוקחים מאליו. וכל דבר כזה שהנכם מכירים בו, מוקירים אותו - הווה אומר שהניצוץ האלוהי שקיים בכם מוקיר אותו. זהו הניצוץ האלוהי שבתוככם עושה כן. הניצוץ האלוהי לא נעלם מעינו כל מחווה, כל טוב, כל כוונה טהורה, כל מעשה שבכוונתו חסד.

לכן היו - היו כפי שאתם. היו כפי שתהיו. כפי שתהיו הוא עוד אחד מפני הרבים והוא אני - כפי שנאמר: אהיה אשר אהיה.

אתם ו- אנוכי כמו עלה כותרת אחד ו-תפארתו של הפרח''.

סוף דבר.

ולנהג המונית, מה אומר? השם איננו חשוב וגם הדמות הפיסית איננה. ההיפך, אלו רק גורעים מגדולתו של האל, הנמצא בכל מקום, אדם או חפץ שאליו אנו מביאים את הכרתנו בעצם קיומו. זוהי גדולתו של האל, של כל אל. לא הפסלונים המעוצבים בדמותו, מנחות למזבחו, פרחים לקישוטו הם אלו העושים אותו. מה שעושה אותו באמת היא ההתקיימות שלו בלב מאמיניו: בכל רגע ורגע, ימי חול וימי חג כאחד.

יפעת סנטו -  מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור.

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו