אדם שכותב (על אחת כמה וכמה, אדם שכותב טור שבועי בעיתון) זה אדם שחושף את עצמו ואת חייו בפני הקוראים. אחרי יותר מארבע שנים, שבהן אני מרגיש שכבר כתבתי על כל נושא בעולם, ואם נשים את הדברים על השולחן, אז בעיקר על עצמי - מי אני, מאיפה, המשפחה והחברים שלי, דברים שאני אוהב ושונא, ואפילו סתם מחשבות או דברים שקרו לי באותו שבוע, אני כבר משוכנע שכולם מכירים אותי ויודעים עליי הכל.
אז זהו שלא.

אולי לקח לי קצת זמן להבין את זה (מוטב מאוחר וכו'), שלא משנה כמה תכתוב ותספר על עצמך, תמיד יהיו כאלה שיהיו מופתעים לדעת שאתה ככה או ככה, למרות שדיברת על זה לא מעט פעמים והיית בטוח שהדבר ידוע לכל.
והקטע הוא שהם לא רק מופתעים, הם גם מאוכזבים.
מאוכזבים לגלות שאתה לא מי שהם חשבו שאתה.

× × ×

בשנים האחרונות יצא לי להתראיין לא מעט בטלוויזיה ובעיתונות, ויש נושא אחד שאני מקפיד לדבר עליו - "המזרחי ההומוגני".

מצעד בעלי החיים. צילום: מוטי קמחי

אבל בסופו של דבר דווקא הנושא הזה נחתך מהראיון, מה שנקרא נשאר על רצפת חדר העריכה. זה לא במקרה שדווקא הנושא הזה תמיד נשאר בחוץ. כן, הוא אולי לא הנושא הכי "סקסי" בעולם, אבל לא בגלל זה הוא נחתך. הסיבה היא שיש אינטרס לקבע את הדימוי הסטריאוטיפי הזה, לפיו אם אתה מזרחי עם תודעה מזרחית, אתה אמור להיות מישהו ספציפי מאוד. ואם תסטה, אפילו במעט, מהמצופה ממך, אז אתה משתכנז.

× × ×

אם הייתי מקבל שקל על כל פעם שאמרו לי - בצחוק או שלא בצחוק - שאני משתכנז, כי אני אוהד של הפועל תל אביב, אוהב ג'אז או מלמד ספרות באוניברסיטה, היה לי מספיק כסף לקנות ג'יפ חדש. הביטוי הזה גזעני בעיניי, וכולם משתמשים בו, אבל הכי צורם לי שאני שומע שמזרחים משתמשים בו. כי בעצם מה אומר הביטוי הזה, אם לא הפנמה בוטה של קיבוע הסטריאוטיפ של המזרחי?

כאילו אומרים לך אם אתה מזרחי, אתה אמור לשמוע אום כולתום ולפתוח עסק, מה לך ולג'אז או להוראה באוניברסיטה?

שלא לדבר על העיוות שהופך כאן למציאות, כאילו הג'אז הגיע מפולין והאוניברסיטאות הראשונות בעולם לא הוקמו בעולם הערבי ורק אחר כך במערב.

אבל למה שנתייחס לעובדות, כשיש לנו איש קש שכל כך אוהבים לטפח כאן, בדמות של המזרחי ההומוגני. אז פעם אחת ולתמיד - אין דבר כזה מזרחי הומוגני.

מזרחים בעלי תודעה מזרחית יכולים להיות אנשים שאוהבים את צ'ארלי פארקר או את זהבה בן, או את שניהם. הרומנטיקה שבמושג אותנטי, כשמדובר בטעם מוזיקלי, היא גזענית - "בחיים לא הייתי מאמין שאתה מקשיב לצ'ארלי פארקר" (למה?!), והיא הרסנית כשמדובר בלימודים אקדמיים - "מה לך ולאוניברסיטה?".

תתפלאו, אבל גם מזרחים הם אנשים אינדיווידואלים שאוהבים ושונאים דברים שונים, אפילו - לא תאמינו - חושבים שונה, למרות שהם מחזיקים בזהות משותפת.

ואני כותב את הדברים האלה בעיקר עבור הדור הצעיר שקורא את הדברים האלה. אל תיפלו למלכודות האלה, תדעו שיש כאלה שממש נאבקים כדי לשמר את הסטריאוטיפים הללו, תאמינו בעצכם ולעולם אל תפסיקו לחלום, כל מקום הוא גם המקום שלכם. ואל תיתנו לאף אחד לספר לכם אחרת.

× × ×

חודשיים אחרי שהתחלתי לכתוב את הטור הזה, עזבתי את העבודה במטבח והפכתי להיות טבעוני. אז בחשבון פשוט, עוד מעט כבר ארבע שנים שאני טבעוני, ועדיין אני לא אגזים אם אומר שלפחות פעם בשבוע אני נתקל בתגובה מופתעת - כאמור מאוכזבת - מכך שאיך זה יכול להיות? ממתי יש מזרחים טבעוניים? אתה משתכנז!

אתם מבינים? לשיטתם, חמלה על בעלי חיים זו לא תכונה אנושית, אלא תכונה אשכנזית. העיוות הוא עד כדי כך. ושוב, הטרגדיה היא שאני שומע את זה מלא מעט מזרחים.

המעניין הוא שאת הוריי - שנראה לי שאף אחד לא יכול לערער על מזרחיותם - הטבעונות שלי לא הפתיעה בכלל. אני אמנם כבר מזמן לא מסתכל על בשר בתור אוכל, אפילו לא מצליח להבין איך מישהו עדיין כן.

אבל אני לא נוהג להטיף בעניין הזה, אין לי יומרות לחנך את העולם, למרות שאני מאמין בבני אדם ושלא רחוק היום שבו המחשבה שאכלנו בשר וטענו את עצמנו באנרגיה של סבל, תיראה לנו כמו דבר בלתי נתפס. לכן לא תשמעו אותי אומר לכם מה לשים על שולחנכם בערב החג או בכלל.

במקום להתעסק בשלילי ובהטפת מוסר, אני רוצה דווקא להתייחס לחיובי ולמוסרי.

בסוף השבוע שעבר נערך מצעד בעלי החיים. עשרות אלפי אנשים עצרו את עיסוקם ויצאו מבתיהם, כדי לצעוד נגד סבלם של בעלי החיים. עשרות אלפי אנשים שהשמיעו את קולם של אלה שקולם לא נשמע, של משוללי הקול. המפגן האנושי הזה מרגש אותי, באמת באמת מרגש אותי. 

לוח אשדוד נט כל הנדל"ן והפרויקטים במקום אחד 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו