$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('87129f08-ab30-40f0-924d-03db37757725','/dyncontent/2024/2/21/19022398-7ad1-43fb-980e-4729804bbbee.gif',17526,'הילה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('87129f08-ab30-40f0-924d-03db37757725','/dyncontent/2024/3/19/08f1124b-66b0-4b70-8f17-5dd7ae679819.gif',17617,'מכבי אסתטיקה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('87129f08-ab30-40f0-924d-03db37757725','/dyncontent/2024/3/10/d666082b-1e2d-4310-a54a-51b66018a2ce.gif',17601,'אלדן אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('87129f08-ab30-40f0-924d-03db37757725','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('87129f08-ab30-40f0-924d-03db37757725','/dyncontent/2024/3/13/eba24287-81c1-4524-8420-9aa872b7d7a6.gif',17612,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

לכל אהובינו וחביבינו אנא ה' תשמרם וכצינה רצון תעטרם
צריך להבין מדוע בחנוכה עמדו החשמונאים על נפשם ונלחמו מלחמה נגד היוונים, בחרב ובחנית ובכל כלי מלחמה אחר, ובפורים לא מצאנו שום מלחמה, עמדו מרדכי ואסתר, צמו והתפללו ולא פעלו, ולא עשו שום דבר בידיים. ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול, אשר צריך ללכת עם כל אחד מאיתנו, בכל ימי חייו: ישנו הסכם בין הקב"ה לעם ישראל; אנחנו עם ישראל, צריכים לשמור על התורה הקדושה והקב"ה, צריך לשמור עלינו. הנה בפורים הגזרה לא הייתה על התורה הקדושה, הגזרה הייתה ממוקדת על עם ישראל, להרוג, לאבד להשמיד נער וזקן ואת כלל עם ישראל.
אם כן, באותו זמן בפורים זהו, החלק של הקב"ה לשמור עלינו, אך בחנוכה, היוונים גזרו נגד התורה הקדושה, ולכן, זה חלקנו בהסכם עם הקב"ה, שצריכים להגן על התורה הקדושה בכל כח ולעמוד ולהלחם מלחמה עם כל כלי אפשרי ולכן, עמדו החשמונאים ונלחמו בכל כלי אפשרי, בכדי לעמוד בהסכם ביננו לבין הקב"ה.
ומפה, ניקח מוסר השכל לחיים; בחיים ישנם עליות וירידות, תקופות ומשברים, זמני מלחמה וזמני שלום, זמני לחץ וזמני רוגע, אך ידע האדם, כשקמים עליו באופן אישי "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך והוא יפרנסך" וה' ישמור ויציל ויעמוד בחלקו, אך כאשר האדם מבין שקמים על התורה הקדושה ורוצים להרים יד על תורת ישראל, חייב בכל כלי לעמוד ולהילחם מלחמת ה' ולקיים את ההסכם של עם ישראל עם הקב"ה ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

ימים אלו, הם ימי שמחה, אך גם כאב וצער גדול, כשרואים האסון הנורא אשר פקד את ארץ הקודש והכאב והצער, אשר עמדנו ביום שישי בלוויה של אדם מהמייסדים של קהילתנו הקדושה, אשר עומד וקובר את כלתו; הכאב והצער קשים מנשוא "כי תצא אש ומצאה קוצים ונדלק הגדיש" האש, שזה מידת הדין, יוצאת בגלל הקוצים, בשביל הרשעים ומי נדלק ומי נשרף? הגדיש, העידית והטובים שבעם ישראל. האש הזו, היא סימן אזהרה מהשמים מפני הבאות, אם לא נחזק בעם ישראל אהבת חינם ולדעת את מעלת חברינו ולא לחפש את חסרונו כל קיום עם ישראל מתערער ועת צרה היא ליעקב נשתדל בכל כוחנו "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"
ונדע, שלכל מצווה יש כח גדול, וכל מצווה יכולה לפעול, פעולה גדולה בשמים, אשר אין לשער ואין לתאר.

וידוע המעשה במחותנו של בעל הפני-יהשוע אשר שמו היה הרב בעריש, אשר בעירו היה גר קצב גס רוח, מחוצף, אשר היה רחוק מאוד מהתורה הקדושה, אך מצווה אחת היה מקפיד בה, בכל כוחו, והיא מצוות נטילת ידיים.
על מצוה זו היה מוכן לתת כל הון שבעולם לא להפסידה. בהתקרב חג השבועות, שחט אותו קצב בהמה, בכדי שיהיה בשר לכל יושבי העיר והנה נמצא, שהבהמה טרפה.
צער גדול היה לכל יושבי העיר, איך יגיע החג ולא יהיה בשר לחג? החליט הקצב לנסוע לעיר הסמוכה ולקנות בשר ולהביאו לעיר; לקח עימו את משגיח הכשרות ונסע עימו לעיר הסמוכה. בדרך תקף את הקצב רעב גדול, החליט הקצב לאכול את אשר הביא עימו, אך לא היה עימם מים לנטילת ידיים וזו המצווה החשובה ביותר על הקצב.
ביקש הקצב מן המשגיח כשרות שימתין, משום שרוצה הוא להכנס לתוך היער לחפש מים לנטילת ידיים. עמד המשגיח כשרות בכל לשון של בקשה, דרש מהקצב לא להיכנס ליער ואמר לו: יודע אתה שהיער מסוכן ביותר ובפנים שודדים ורוצחים מסוכנים וחיות רעות אל תעשה זאת. אמר הקצב: על נטילת ידיים מוכן אני למסור את נפשי ונכנס ליער. אחרי כמה רגעים שמע המשגיח צעקה קשה ומרה מאוד בתוך היער. מיד ברח לעיר.
בבוקר אמר לכל יושבי העיר את אשר היה וכולם, כאיש אחד, באו לחפש את הקצב כשנכנסו לתחילת היער מצאו את גופתו של הקצב בביזיון גדול. בני משפחתו לקחו את גופת הקצב לקבורה.
והנה, בחג שבועות, בעת אשר עסק רב בעריש בלימודו, התקשה רב בעריש קושיה גדולה בגמרא באחת מן התוספות ולא ידע תשובה והנה, פתאום, רואה שעומד מולו בבית המדרש הקצב; רב בעריש לא ידע על מות הקצב ועל כל אשר היה איתו ואיך שבא לדבר עם רב בעריש דחה אותו רב בעריש משום שידע מה יש לקצב לומר, רק דברי ליצנות, בלע וקלות ראש אך הקצב עמד ואמר לרב בעריש: אתה רב של העיר ונשלחתי מישיבה של מעלה לשאול אותך שאלה. ענה רב בעריש ואמר אם נשלחת מישיבה של מעלה, יש לי שאלה בתוספות תענה לי תשובה עליה והנה, נעלם הקצב לכמה רגעים וחזר עם תשובה; הזדעזע רב בעריש מהעניין ושאלו: מה השאלה אשר נשלחת מישיבה של מעלה, לשאול אותי? עמד וסיפר לרב בעריש, כשהגיע לישיבה של מעלה רצו לדונו כאדם אשר מסר את נשמתו על קידוש ה' אך המקטרגים, מקטרגים ואומרים שכל חייו חטא וחי חיים לא הגונים ואי אפשר בשביל מצווה אחת, לזכות לעולם הבא, לכן החליטו בישיבה של מעלה, לרדת ולשאול את המרא דאתרא, רב בעריש, מה דינו של הקצב ומה שיפסוק יהיה מקובל בשמים!
מיד, פסק להלכה רב בעריש, שהקצב על מסירות נפשו על נטילת ידיים, מגיע לו חיי עולם הבא, יחד עם כל אותם שמסרו את נפשם על קידוש ה' ובאותו רגע, נעלם אותו קצב ומסופר שבגמרא של רב בעריש עם אותו תוספות אשר הייתה לו קושיה רב בעריש כתב; זו הקושיה וזה התשובה שענה לי הקצב מהשמים וזה הסיפור.
הנה כח של מצווה אחת, להיכן יכולה להוביל את האדם!

חושבים אנו בדעתינו, בימי חנוכה הקדושים הללו, אשר מרגישים אנו את ישועת ה' כהרף עין ואיך כל הקמים עלינו לרעה, הקב"ה מפר עצתם ומקלקל מחשבתם ויד ה' בהם.
נקבל על עצמנו להתחזק בכל כח, בכל עניין נטילת ידיים ונקפיד ליטול את ידינו כפי שפסקו חכמים על פי הלכה, נטילת ידיים זה לא ניקיון הידיים, אלא לקדש ולרומם את עצמנו לפני בוראנו.
וידוע, כל מי שמקפיד בנטילה זוכה לעשירות!
בעז"ה מבקשים אנו כל מי שיקבל על עצמו להקפיד בנטילה, ישלחו את שמו אלינו ונשתדל להזכירו בזמן רחמים וישועה, בכדי שיעוררו עליו רחמים מן השמים.

הקב"ה, יטהרנו מכל טומאותינו ו"אור חדש על ציון תאיר" ונזכה כולנו לגאולה ולישועה ובעז"ה יקויים בימים אלו "וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתך" "ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך"


$(function(){setImageBanner('d6a66b18-6e65-470d-9926-0bf28f55a2d0','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})
 
$(function(){setImageBanner('615cce95-1f62-4384-bc56-97598a55f932','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה