משרד החקלאות צופה מחסור בעגבניות לקראת החגים! לדברי אנשי המשרד צפוי מחסור של כ20% מכמות העגבניות בשל עומסי חום יש צפי לעליית מחירי העגבניות אלה עם כן יבוצע יבוא מחול. לפי צו שהוצא לפני כשנתיים כבר מחר יוכל להתבצע במשך כחודשיים יבוא ללא מכס של עגבניות מלפפונים ועד שורה של ירקות.

החקלאים יצאו בהודעה לרשתות השיווק ומשרדי הממשלה , וגם  בעיות קשות בענף החקלאות שרק מחריפות מעת לעת , החקלאים  באים בטענות כלפי גורמים רבים בממשלה, מאבק אותו סיקרנו ביישובניק נט בעבר

החקלאים עוברים בקרה מאוד קשה ונדרשים לבדיקות רעלים מחמירות ביותר  ממשיכים להגביר את פערי התיווך וגורמים להרס החקלאות. החקלאות בעוטף עזה על סף קריסה כלכלית קשה מאוד.

הייבוא שמגיע מחוץ לארץ מגיע ישירות מהארגזים לרשתות, ללא שום בדיקות ושום עלויות מיותרות.

חקלאי ממועצה אזורית אשכול ציין "אנחנו לא רוצים שהעגבנייה שלנו תהיה באותה הרשת עם ייבוא מחו"ל שניתן ללא בדיקות. אנחנו פשוט לא נקטוף ולא נמכור! זהו צעד מקדים למה שהולך להיות מינואר" אמר והמשיך: "החל מינואר 2018 המשקים שלנו, במצב הזה הולכים להיסגר, במידה והם ייסגרו אז גם ככה המדינה תחיה מייבוא ולא מתוצרת הארץ!"

מכתב למשרד החקלאות

מה משמעותה של החקלאות הישראלית ?

החקלאות  בישראל שומרת על ביטחון המדינה, החקלאים במושבים, קיבוצים ובמושבות משמשים כגדר חיה בגבולות מדינת ישראל ובלעדיהם לא תהיה מדינה. החוסן הלאומי של מדינת ישראל, בפריפריה בכלל וביישובי הגדר בפרט, מתבסס על קיומה של ההתיישבות החקלאית.

החקלאות כמספקת ביטחון ומזון לאזרחים

ההתיישבות החקלאית מהווה עוגן כלכלי אזורי ושומרת על  היכלת לקבל ביטחון  תזונתי לאזרחי המדינה לאורך כל השנה, היא מאפשרת רווחה  ומצמצמת את  התלות ביבוא של תוצרת חקלאית טרייה במקרה של החרמות ומצבי מלחמה.

החקלאות מהווה חלק חשוב ביצירת תעסוקה  ופרנסה, ןלצערנו נותרו כיום רק כ- 4900 חקלאים המספקים את ביטחון המזון לכלל תושבי ואזרחי המדינה, תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית.

הצמצום קרה כתוצאה  מכך שעם השנים, המדינה החליטה לשנות את סדר ההתנהלות החקלאית והיו לכך השלכות רבות גורל ,  רפתות ולוים שנסגרים ,בשנת 2014 נסגרו כ- 110 רפתות, מטעים ועוד.

החקלאים הגיעו למצב נואש הם חווים פגיעות רבה בנושא הרווחיות  של התוצרת אותה הם מגדלים בגלל רשתות השיווק אשר דורשות מחירים נמוכים ורוצות להרוויח על חשבון כולם. 

הכאב הגדול הוא שהעבודה הקשה התוצרת והאדמה  המשקים שהקימו ובנו במו ידיהם מטעמי ציונות והתיישבות  הולך ונכחד בשנים האחרונות אנחנו עדים  לחקלאים אשר סוגרים את מפעל חייהם .

 

 

האם במצב כזה יכול להתקיים דור המשך? 

לנוכח המצב במשק ילדי החקלאים, לא רוצים לעסוק בחקלאות. ולכך השלכות רבות  יתכן שתוך מספר שנים בלבד לא יהיו עוד חקלאים ולא תהיה חקלאות בארץ.

מה שאומר – שלצרכנים לא תהיה היכולת לרכוש סחורה חקלאית כחול-לבן ובמידה ויהיו חרמות, לא יהיה למדינת ישראל ביטחון מזון.

למה המאבק מחריף ?

הדרישה של החקלאים  לממשלה היא ברורה, והיא שתטפל בכל החוליים והנושאים שקוברים את החקלאות בישראל – כמו מחיר המים, הייבוא הפרוע והבלתי מפוקח, פערי התיווך ועוד.

מה הסיבות לפערי התיווך ? 

עליית מחירים בשנים האחרונות עבור צרכני התוצרת החקלאית, החלה את דרכה כחלק מהעלייה ביוקר המחייה. שמירה על עליות מים חקלאיות נמוכות ככל הניתן איננה אינטרס בלעדי של החקלאים אלא אינטרס משקי רחב.הצעדים שבהם נקטה הממשלה בשנים האחרונות הכוללת פתיחת יבוא בלי פיקוח, הטלת מסים על עובדים זרים ,והגבלת מכסת העסקתם ומחירי המים המאמירים, מוביל את הענף הגוסס לקריסה . בנוסף בשנים האחרונות עצרה המדינה כל סיוע לפיתוח תשתיות.

יש חשש נוסף בקרב האזרחים  והוא  הסכנות של יבוא תוצרת חקלאית,  יבוא של ירקות ופירות עשוי לחשוף את הצרכן הישראלי לחומרים רעילים, חומרי הדברה ולחיידקים. למשל – גידול עגבניות מעזה נעשה על ידי שימוש ממי ביוב. יבוא של מוצרי חלב, פוגע באופן ישיר ביצור חלב בפריפריות וקיום ענף חלב עצמאי. הכנסת היבוא לתוצרת חקלאית לאו דווקא מורידה את המחיר לצרכן.

 

בחודש מאי יצאו שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל בהודעה משותפת בה נאמר כי  "ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות המליצה להכניס לראשונה לפיקוח את פערי התיווך של הפירות והירקות". שר האוצר הסביר כי ההחלטה היא "צעד נוסף ומשמעותי במאבק להורדת יוקר המחיה. אנו מצפים כי ההחלטה הזאת במקביל להמשך המגמה של פתיחת שוק המזון לייבוא תביא להוזלת מחירים ותקל על מעמד הביניים והשכבות החלשות".

הודעת השרים מפנה אצבע מאשימה כלפי המשווקים בדבר התנהלות לא הוגנת מול החקלאים והצרכנים. בין היתר מצוין בהודעה כי אחוזי הרווחיות של מחלקות הפירות והירקות ברשתות השיווק גבוהות משמעותית משאר המחלקות ונמצא בעליה מתמשכת בשנים האחרונות. עוד נאמר שישנם  דיווחים על שיטות לא הוגנות שמפעילים המשווקים, הנהנים משוק ריכוזי, כלפי החקלאים. כגון, קביעת שיעורי פחת גבוהים, החזרת סחורה ללא סיבה מוצדקת ושינוי תנאי עסקה בדיעבד.

למרות זה, הצער רב מכיוון, שנראה ששר האוצר לא מוכן עדיין לצאת למתקפה חזיתית מול רשתות השיווק ואינו מעוניין להרחיב את ההתערבות הממשלתית בשוק.

פיקוח ממשלתי על פערי התיווך שיש בו קביעת מחירים יוביל למעשה לפיקוח ממשלתי על כל ענף התוצרת החקלאית.

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו