זה מלך זה?

משרד התרבות יצאו במחולות לציון 30 שנה למותו של "המלך" זוהר ארגוב. פסטיבל מזרחי ענק הוכרז השנה לציון 30 למותו של ה"מלך".....מלך??? מלך של מי?  לי בא להקיא!

למי שכח או לא רוצה לזכור -  הארגוב הזה היה נרקומן! גנב! אנס! רמאי! אלים! לא שרת בצבא, פגע בכל מי שהיה קרוב אליו. גם בנו היחיד שרצה לחקות את אביו יצא אף הוא נרקומן.
ארגוב נחשד בניסיון אונס שביצע באיריס לוי, אשתו של החבר הטוב שלו, ישי. זאת אחרי שכבר בילה שנה מאחורי הסורגים בעקבות הרשעה באונס נוסף.

בואו נזכור מה עשינו לנשיא קצב וננסה להבין מדוע אנחנו מכתירים את ארגוב למלך ועורכים פסטיבלים על שמו??

ארגוב בשנותיו כזמר היה עולה להופיע כשכולו מתנדנד כלולב ובשנותיו האחרונות הוא היה עולה לשיר רק תמורת מנת סם.

ארגוב אף גנב מכספה של אימא שלו המסכנה. בסוף הוא התאבד בין כותלי הכלא.
זה מלך זה?  לא מלך, לא נסיך ואפילו לא צפרדע!

בושה למי שממליך על עצמו מלך כזה. אנסים ונרקומנים מסוגו של ארגוב נחשבים אפילו בקודים של הכלא...לעבריינים נחותים.

אחרי ארגוב יצאו עוד כוכבי זמר מזרחי שהפכו במהרה לנרקומנים, למה לא?! הוא היה ועודנו הדמות לחיקוי שמטומטמים כמונו יצרו -  הם רוצים להיות מה שכל ילד רוצה – להיות - "המלך".

כולם נסחפים אחרי העדר העיוור (כולל התקשורת, הנרקומנית לרייטינג), מפחדים להוציא מילה אחרת מהפה, שלא נמצאת בקונצנזוס מהחשש שחס וחלילה לא ידביקו להם את השד העדתי.

משום מה עדיין לא קם הילד שיצעק "המלך הוא ערום". הוא בעצם לא רק ערום, אלא רחוק מלהיות ראוי לתואר.

זוהר ארגוב אכן ידע לשיר! היה לו קול יפה. אבל זהו, שכאן נגמרו תכונותיו הנעלות. עד היום אני אוהב את השירים שהוא שר בזמנו, את רובם אני מכיר ושר בעל פה....אמממה, יש לזכור שהוא לא היה היוצר, רק המבצע - הוא מעולם לא היה מוזיקאי, לא מלחין, לא משורר - קול יפה שזכה לשיר שרים קליטים שנגעו ונוגעים ללב השומעים והפכו ללהיטי ענק.

מה יכול היה להפוך אותו למלך?

אם זוהר ארגוב היה נגמל מהסמים ומוכיח שאפשר אחרת, יוצא מהחושך אל האור... הוא היה מעין מלך ותקווה לאומללים,

אם הוא היה דמות לחיקוי, דמות חינוכית שהיינו רוצים להתגאות בה בפני ילדנו ולקוות שהם יהיו כמותו... הוא היה מלך!

אבל ארגוב הוא בדיוק ההיפך, הוא היה חלש מכדי להצליח להיגמל, הוא בדיוק הסיוט של כל אבא שחלילה, בנו יצא כמו זוהר ארגוב - אדם שזורק את הכול מאחוריו, מתוך יהירות ואופי חלש... עד שהגיע לתחתית המדרגה.

הוא היה כוכב רק כלפי מי שלא הכיר אותו, כי בכל מקורביו ואלא שעזרו לו, הוא פגע ואכזב (כדרכם של נרקומנים).

לבסוף הוא התאבד בין כותלי הכלא.

הוא לא היה קורבן של החברה, בהחלט לא קדוש מעונה. הוא היה זמר שהצליח מאוד, זכה לאהבה והערצה מרבים, לכסף, למותרות, לפרסום רב, לתהילה. בעקבות ההצלחה השתן עלה לו לראש והקוקאין ירד לו לדם.

אפשר לרחם עליו, כמו על פושעים אחרים שנפלו, אבל אסור להכתירו למלך.

 אודה למי שיישתף ויעזור להכניס את המדינה ומשרד התרבות לפרופורציות

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו