צילום המחשה: shutterstock

נכון לסוף חודש מרס 2017 הסתכמו החובות של משקי הבית ב-511 מיליארד שקל. 168 מיליארד שקל מתוכם הוא מה שמכונה אשראי צרכני – חוב בגין הלוואות שאינן לדיור. הנתח הזה זינק במהלך התקופה ב-27% ואם נבדוק שש שנים אחורה, מדובר בזינוק של יותר מ-50%.

 אחרי ההסתבכות עם ההלוואות הכושלות לטייקונים, הבינו הבנקים בשנים האחרונות כי את הרווחים הטובים והבטוחים כדאי לעשות באמצעות מתן אשראי למשקי הבית והעסקים הקטנים בישראל והם משקיעים בכך רבות.

גם חברות האשראי החוץ בנקאיות הולכות ומתרחבות וכך גם חברות כרטיסי האשראי שהגדילו את נתח ההלוואות שנתנו ללקוחות בכמעט 70% בתוך שלוש שנים.

מסתבר שאת רוב הכסף עושים הבנקים מהריבית שהם גובים על ההלוואות - סך הכנסות הריבית (נטו) של הבנקים הסתכמו בשנת 2016 בסכום הנושק ל-30 מיליארד שקל.

בעוד ההוצאה על פרסום להלוואות משכנתא הולכת ויורדת בשנים האחרונות בעקבות הירידה בתחרותיות בתחום והגבלות היקפי האשראי של בנק ישראל, ההוצאה על הלוואות צרכניות גדלה.

הגופים הפיננסיים השקיעו בפרסום לעידוד לקיחת הלוואות כמעט 200 מיליון שקל בשלוש וחצי השנים האחרונות (סך ההוצאה על פרסום עמדה על יותר מ-800 מיליון שקל והיא אינה כוללת שיתופי פעולה ותוכן שיווקי).

מבין הבנקים, הבולטים בשידול לקיחת הלוואות – בנק ירושלים שהשקיע כ-30 מיליון שקל בשנים האחרונות וכן בנק לאומי עם סכום של כ-15 מיליון שקל.

גם חברות חוץ בנקאיות השקיעו בתקופה הזו כמעט 80 מיליון שקל לעידוד מכירת הלוואות.

החברה שמשקיעה בכך הכי הרבה כסף היא מימון ישיר (כמעט 12 מיליון שקל רק בשנה האחרונה וכ-40 מיליון שקל בשנים האחרונות).

בחברות כרטיסי האשראי ההשקעה בפרסום להלוואת מסתכמת בשנים האחרונות בכ-40 מיליון שקל כשאת רוב הכסף הוציאה ישראכרט.

רוב ההלוואות הצרכניות שנלקחות הן לצורך "סגירת" המינוס.

מלבד הגידול בהיקף ההלוואות שנוטלים משקי הבית ניכרת מגמה של התארכות משך החזר ההלוואה, כך גם מסתמן גידול של מספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם.

נכון לעכשיו אף אחד לא מגביל את הבנקים או חברות האשראי החוץ בנקאיות במתן הלוואות לציבור, שפעמים רבות אינו מודע באמת לכל המשמעויות וההשלכות של נטילת הלוואה, ולכן החברות הללו ימשיכו להשקיע בפרסום הרבה כסף.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו