צילום: יוטיוב

בחודשים האחרונים נחשפים הצרכנים הישראלים יותר ויותר לאפליקציות שמאפשרות העברת כספים דיגיטלית, לא רק בין לקוח לבית עסק או מוסד — אלא גם בין אנשים פרטיים לבין עצמם (מה שמוגדר P2P).

כך, במקום לחכות שחבר ימשוך מזומנים בכספומט כדי להחזיר לחברו את מחיר הארוחה המשותפת שעבורה שילם החבר בכרטיס האשראי שלו, במקום לחפש את פנקס הצ'קים כדי לשלם לחשמלאי, או לשבור את קופת החיסכון של הילדים כדי לחלץ שניים־שלושה מטבעות כדי לשלם לשליח של הפיצה — אפשר להתחשבן עם כולם באמצעות אפליקציות סלולריות.

מי שנהפכו לשחקנים בולטים בזירה זו, וגם מקדמים בחודשים האחרונים את המסרים של מהפכת התשלומים הדיגיטליים, הם הבנקים הגדולים.

האינטרס שלהם לכבוש גם את הטריטוריה הזאת די ברור, מכיוון שאם הם לא יתקעו דגל ויתבעו ראשוניות ושליטה בענף — מישהו אחר, ככל הנראה גורם לא בנקאי, עלול לעשות זאת לפניהם ולתפוס את השוק.

בעולם קיימות אפשרויות תשלומים דיגיטליים רבות שאינן קשורות לגופים פיננסיים או בנקאיים — מפייפאל, ועד אפל־פיי ואנדרואיד פיי — אבל נראה כי הלקוחות הישראלים שמרנים יותר, והרגולטור הישראלי קשוח יותר.

הבנקים המקומיים הבינו שכדאי להם להיכנס בזריזות לתוך הרווח הזה, וכך יצא ששלושה מהם מתמודדים כרגע על אותה משבצת.

הקרב על התודעה ועל הראשוניות חשוב ביותר בנישה הזאת, משום שהחלק הקריטי בהצלחה של אפליקציית העברת כספים דיגיטלית בין לקוחות פרטיים תלוי לא רק במספר המשתמשים בה, אלא גם בקשר ביניהם.

כמו חברות בפייסבוק או באינסטגרם, הפופולריות של היישום תלויה במספר החברים ברשת החברתית ובאינטראקציה ביניהם: ככל שיותר חברים ברשת שלך יורידו את האפליקציה, כך עולה הסיכוי שהם ישתמשו בה בקצב אינטנסיבי, ולכן לאפקט הראשוניות יש תפקיד מכריע בחדירה לשוק ובכיבוש שלו.

בשלב זה פועלות בשוק שלוש אפליקציות בנקאיות מרכזיות המתחרות ביניהן: פפר פיי (Pepper Pay) של בנק לאומי (1,736 -0.69%), פייבוקס — אפליקציה שפותחה ב–2014 ובאחרונה נרכש הרישיון לשימוש בה בישראל על ידי בנק דיסקונט (919.8 +0.73%), וביט של בנק הפועלים (2,495 -0.48%). בחודשים האחרונים משקיעים הבנקים בקמפיינים מאסיביים לקידום השירותים האלה.

אחד התמריצים לבנקים לבניית האפליקציות האלה הוא מסקנות ועדת שטרום, שהחליטה על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

לשם כך מעוניינים הבנקים ללמוד את הרגלי הצריכה והתשלומים של הצרכנים. כעת, אם אפליקציות אלה יצברו תאוצה, ההיפרדות מחברות האשראי עשויה להיות רכה יותר עבור הבנקים.

אפליקציה נוספת בתחום העברת הכספים היא קולו (Colu). היא פותחה על ידי סטארט־אפ עצמאי, שאינו שייך לבנק כלשהו, ואופן הפעלתה והגישה שבה היא פונה לצרכן שונה מהשלוש הקודמות.

כל האפליקציות חינמיות בשלב זה, ומשווקות עצמן כשירות נוח ופשוט להעברת כספים בין אנשים באמצעות כמה קליקים. הבדיקה שערכנו נועדה להבין אם האפליקציות האלה באמת מסוגלות להחליף את השימוש במזומן, מה מציעה כל אחת למשתמשים, ואיזו מהן היא הנוחה ביותר לשימוש.

לשם כך, ביקשנו מחמישה נסיינים ונסייניות בגילים שונים להתקין את האפליקציות, להשתמש בהן ולהביע את דעתם. כל החמישה התקינו את כל ארבע האפליקציות.

את יכולות האפליקציות בחנו בשימוש הבסיסי שלשמו הן נועדו — העברת כספים בין אנשים. הבדיקה התייחסה גם לקלות ההתקנה, תחושת הביטחון בשימוש באפליקציה, נוחות השימוש ועושר הפיצ'רים.

צילום: אתר דה מארקר

המגניבה, האינפורמטיבית והקבוצתית

בשורה התחתונה, האפלקציות הבנקאיות דומות זו לזו, עם הבדלים קטנים שמייחדים כל אחת מהן. כך למשל, פפר מציגה ממשק אינטואיטיבי ומדברת בשפה צעירה, ולכן חלק מהנסיינים חשבו שהיא "מגניבה מדי", בעוד שביט מציגה ממשק מעט יותר אינפורמטיבי, עם דף כניסה שכולל את היסטוריית העברות הכספים ותצוגת החשבונות הפעילים — מה שהופך את המידע ברור למשתמש.

בניגוד לשתי אלה, פייבוקס מאפשרת גם יצירת קופה קבוצתית, שבאמצעותה אפשר לאסוף כספים למטרות משותפות. היא גם כוללת צ'ט המאפשר לעשות את כל התקשורת בנושא מבלי לעבור לווטסאפ למשל. זהו יתרון משמעותי למשתמשים בה, אך שתי המתחרות, פפר וביט, מבטיחות כי גם הן יאפשרו שירות דומה בקרוב.

בשלושת הבנקים הדגישו כי האפליקציות משמשות כאמצעי תשלום בלבד, והן לא מעורבות בעסקת היסוד שבין מעביר הסכום למי שמקבל את הכסף. ולכן, כמו בכל תשלום באמצעי אחר, כאשר מדובר על תשלום שחייב במס או בדיווח, כל ההתנהלות מול רשויות המס היא באחריות המשתמש, לרבות חובת הדיווח על תקבולים.

על מקבל התשלום לנהוג בהתאם לדין, לדווח ולשלם מס כפי שנדרש על פי חוק, לפי המקרה. אם התשלום משמש לפעילות עסקית, באחריות בעל העסק לוודא עמידה בהוראות החוק בישראל.

בקולו, בעלי עסקים או עצמאים שרוצים להשתמש במטבע כאמצעי תשלום צריכים לספק הוכחה שהם עוסק כדי להקים לעצמם חשבון עסקי. הם מספקים ללקוח חשבונית מס/קבלה על כל קנייה — בהתאם לחוק.

בשלוש האפליקציות של הבנקים, התשלום מועבר למקבל ביום העסקים שלאחר ביצוע ההעברה ויורד מחשבון כרטיס האשראי של המשלם, בהתאם למחזור החיובים הקבוע שלו מול חברת כרטיסי האשראי.

בקולו, לעומת זאת, העברת המטבע מתבצעת מיידית, כיוון שזו העברה של מטבע דיגיטלי בתוך האפליקציה. כיום אין אפשרות למשוך את הכסף לחשבון הבנק עבור משתמשים, והם פשוט מגלגלים את הסכומים שצברו לעסקות הבאות באפליקציה.

שלושת הבנקים יכולים לספוג את עלות תחזוקת אפליקציות העברת הכספים ואת עלויות הטרנזאקציות עצמן, ולכן אינם גובים כל עמלה על השימוש — לא מהמשלם ולא ממקבל התשלום. בקולו המודל העסקי מתבסס על בעלי העסקים, שמשלמים עמלת המרה אם הם מושכים את הכסף לחשבון הבנק (עם זאת, יש להם אפשרות להמשיך ולרכוש באמצעות האפליקציה מספקים אחרים וכך לחסוך את עמלת ההמרה).

העצמאית והסגורה

קולו אינה שייכת לאף בנק. זהו סטארט־אפ שהוקם ב–2015 על ידי עמוס מאירי (מנכ"ל), דויד רינג ומרק סמרגון. החברה משתמשת ברשת הבלוקצ'יין של ביטקוין כדי להצמיד למטבע נכסים דיגיטליים נוספים — שיטה שמכונה "מטבעות צבועים" (Colored Coins). היות שקולו מתמקדת בקהילות ויצירת מטבעות שמשרתים אקוסיסטם שלם הכולל בעלי עסקים, המערכת סגורה יותר.

ההבדל העיקרי בשימוש בקולו הוא בכך שהיא מאפשרת העברת כסף, אך מחייבת קודם לכן לטעון 50 שקל באפליקציה (ארנק). שאר האפליקציות לא מצריכות טעינה של כסף.

לפיכך, העברת הכסף מתאפשרת רק בין מי שכבר נרשמו והורידו את האפליקציה, לעומת האחרות, שמאפשרות להעביר כסף לכל אנשי הקשר בטלפון.

ואולם בניגוד לשאר האפליקציות, קולו מאפשרת תשלום בקליק גם לבתי עסק בשיטה שכולם מרוויחים בה — גם הצרכן שמקבל בכל טעינה כ–10% נוספים במתנה, וגם בעל העסק, שזוכה לחשיפה נוספת על גבי האפליקציה, ומשלם עמלות סליקה נמוכות.

דברים אלה אינם מוסברים באופן נהיר באפליקציה, ולכן הקשו על הנסיינים להעניק לה ציונים גבוהים. עם זאת, העובדה כי אינה משויכת לבנק, אלא פועלת באופן עצמאי, מעניקה תמריצים כספיים על כל הטענה ומאפשרת תשלום לבתי עסק — הופכת אותה למעניינת.

הבדיקה התבצעה ב–17–18 ביולי, והממצאים נכונים לימי הבדיקה בלבד.

*באדיבות אתר דה מארקר צילום: יוטיוב

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו