נתחיל ונגיד מיד, על פניו ועל הנייר נדמה שמ.ס אשדוד התחזקה בהשוואה לעונה שעברה, אי אפשר להגיד כרגע איזה מקום שווה הקבוצה, אבל הנתון שמהווה אופטימיות מגיע בעיקר בסגל הזרים שבניגוד לעונה שעברה נראה הרבה יותר מבטיח.

באהייה, סילבה, בריאברה וקורדריו הם בוודאי טובים יותר מבגאריץ', מנגה, לוסיו וכל מי שעבר כאן בעונה שעברה, למעט קרלו ברוסיץ' שממשיך לעוד עונה.

בסגל הישראלי הקבוצה נשארה פחות או יותר אותו דבר, מינוס אור אינברום, פלוס צעירים כמו אביב סולמון ואוהד רבינוביץ'.

שני שחקנים מרכזיים נשארו בסגל, אל חמיד וגדי קינדה ומהווים את שחקני המפתח לעונה הקרובה. על פניו סביר בהחלט.

אולם דומה שהרבה מאד זמן לא היה לאשדוד קיץ כל כך מורכב, שבור ועקום כמו הקיץ הזה. לצערה או לזכותה של אשדוד פחות בגללה ובגלל הניהול ויותר בגלל צירוף נסיבות שכרגע די פוגע בקבוצה.

צילום: שחר גרוס, באדיבות אתר ONE

זה התחיל עם מי שהיה אמור להיות הדמות המרכזית העונה בקבוצה, המאמן רן בן שמעון. בן שמעון התחיל שבוע אימונים באשדוד, אולם בנה את רוב הסגל שנמצא כרגע בקבוצה, קיבל החלטות על מרבית הזרים, השאיר את אל חמיד וצירף את רבינוביץ' וסולמון ואישר את עסקת אינברום, אם כי ברור שהדבר לא היה תלוי בו.

ואז, אחרי פחות משבוע אימונים בן שמעון החליט "לחתוך" לקפריסין לטובת משרת מאמן הנבחרת המקומית באי. אשדוד החליטה לא לעצור את המאמן ותמורת פיצוי כספי לשחרר אותו "להתקדם".

בעיניי, מדובר בהחלטה רעה מאד של אנשי אשדוד, האג'נדה במועדון היא לאפשר לאנשים להתקדם, אולם בכל התקדמות יש עיתוי, אינברום עזב ממש בתחילת העונה והקבוצה נבנתה בלעדיו, תארו לכם עזיבה של אינברום ביום האחרון של חלון העברות, אחרי שני מחזורי ליגה ועוד שלושה מחזורי גביע הטוטו, שבונים עליו כשחקן מרכזי בהתקפה.

בדיוק בשל כך, עזיבה של בן שמעון הייתה מתקבלת בשלב מוקדם בקיץ, או בסיום עונה שעברה, לא אחרי שהתחילו האימונים, רוב הסגל גובש, זרים הוחתמו והמערכת כבר עובדת. לראיה, תראו כמה קשה לאשדוד למצוא מאמן שייכנס בשלב הזה.

הקולות שנשמעים שמדובר בקבוצה טובה ומוכנה ולאמן החדש אין הרבה עבודה, הם בדיוק הבעיה, כל מאמן שמכבד את עצמו לא ירצה לקחת אחריות על קבוצה שאין לו שום טביעת יד שלו וכבר בשבת פוגשת את בית"ר ירושלים למשחק גביע הטוטו.

לכן, לאשדוד היה אסור לשחרר את בן שמעון, בן שמעון היה צריך לסיים את העונה (לפחות) כמאמן אשדוד, וכל הדיבורים על לא משאירים מישהו שלא רוצה להיות במערכת, היו מתבטלים כאשר הוא היה מציץ בתלוש המשכורת בתחילת כל חודש.

יוסי מזרחי הוקפץ בכדי לעזור ואמר לכל מי שרצה לשמוע שהוא לא רוצה לאמן ונהנה במחלקת הנוער, אז חרף כל הדיבורים על התלהבות מצד מזרחי והשחקנים, להביא מאמן שלא בדיוק שש לתפקיד, ובכל מקרה יצטרך לשבת על הספסל מפני שלאוואט אין תעודת פרו היא בעיה שיכולה להתפתח לבעיה גדולה אף יותר שיהיה משבר או תקופות פחות טובות.

צילום: דוברות מ.ס אשדוד

ואחרי הכל, הגיעה ממש ביום האחרון של המחנה, הפציעה של יואב ג'רפי שכנראה תשבית אותו לתקופה של כמה שבועות מה שאומר שאת פתיחת העונה הוא יחמיץ.

מיותר לציין את החשיבות והתרומה של ג'רפי למערכת, כמה הוא חשוב, יחד עם הבלם החדש פבריסיו סילבה ג'רפי ואל חמיד ושאר החברים בהגנה מהווים את הנקודה החזקה באשדוד.

עכשיו באשדוד יפתחו את העונה עם ירדן קריטושול הצעיר שיצטרך בכמה ימים לעשות סוויץ', משוער שני לשוער ראשון בליגת העל, לא פשוט.

החיסרון של ג'רפי יחד עם היעדר סמכות על הקווים תהיה לרועץ לאשדוד בפתיחת העונה, תוסיפו לזה אפשרות (ריאלית) של שילוב בתוצאות לא טובות ותקבלו מתכון לפתיחת עונה עקומה שתגרר לאורך כל העונה.

ממש כמו היד השבורה (כנראה) של ג'רפי והעזיבה של בן שמעון, נדמה שגם ההכנה של אשדוד בקיץ, מעט נשברה ונתקעה. יש סגל טוב, שחקנים מוכשרים וקבוצה מגובשת, אבל משהו נראה קצת סדוק, קצת רופף. בשבת מול בית"ר ירושלים בגביע הטוטו נוכל לראות לראשונה את היכולת האמיתית.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו