פסיקה חדשה של שופט בית הדין לעבודה אילן איטח, באה להסדיר את אופן חישוב פיצויי הפיטורין לעובד שעתי שהיקף משרתו משתנה. 

תקנה 7 לחוק פיצויי פיטורין קובעת:

"עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו".

תקנה 9 לחוק פיצויי פיטורין קובעת:

"היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים".

השאלה כיצד יחושב שכרו האחרון של עובד שעתי, עובד המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודתו, ושאר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש התעוררה בפסק דין סנונית (דב"ע (ארצי) נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות בע"מ-פרץ) פסק דין שהפך להלכה, שהנחתה משך שנים רבות את בתי הדין לעבודה לאופן חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי. על פי החלטת בית הדין הארצי בפס"ד סנונית, נקבע, כי "כאשר השכר משולם לפי שעה, והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש" יש להקיש מתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים ולחשב את השכר האחרון לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים, כדלקמן:

"בענייננו, כאמור, מדובר בעובדת שקיבלה שכר לפי שעה, ושעות עבודתה השתנו מחודש לחודש. במקרה כזה, הדרך ההגיונית והצודקת התואמת ביותר את רוח התקנות, הינה לחשב את השכר לצורך חישוב הפיצויים, לפי השכר הממוצע של המשיבה בשנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים, ולא לפי כל תקופת העבודה, כפי שעשה בית הדין קמא".

בית הדין הארצי בפסיקתו החדשה, הפך את ההלכה בפסק דין סנונית לאופן חישוב פיצויי  פיטורים לעובד שעתי אשר היקף משרתו השתנה מחודש לחודש וקבע כך:

"לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה, כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא".

בית הדין הארצי, הגיע למסקנה זו, לאחר שאימץ את העיקרון העולה מתקנה 7 לחוק פיצויי פיטורים, המדבר על חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. בית הדין הארצי קבע, כי ניתן ליישם את עיקרון זה גם לגבי עובד שעתי שהיקף משרתו לאורך כל תקופת עבודתו השתנה מדי חודש בחודשו.

בית הדין הארצי נימק את החלטתו לשנות את הלכת סנונית, על מנת ליצור איזון ולמנוע מצב שאם היקף משרתו של העובד עלה ב-12 החודשים האחרונים- דבר שיגרום לעובד לקבל פיצויי פיטורים גבוהים מדיי ובכך יקפח את המעסיק ולעומת זאת במצב שהיקף משרתו של העובד יופחת ב-12 החודשים האחרונים- דבר שיגרום לעובד לקבל פיצויי פיטורים נמוכים ובכך יקפח את העובד. וכפי שנימק בית הדין הארצי את החלטתו לשנות את ההלכה הפסוקה בעניין סנונית, כדלקמן:

"שיטה זו מבטיחה, כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד".

בית הדין הארצי לעבודה, הבהיר בהחלטתו באלו מקרים תחול תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, הכוונה לשיטת חישוב פיצויי פיטורים, לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים, במקרים הבאים:

1.במקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה, אך משתנה שכרו.

2.במקרה של עבודה קבלנית אמיתית בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר. במקרים אלה הממוצע מתיחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב-12 החודשים האחרונים.

ע"ע 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI

פסק דין מיום 4/6/17.

הכותב, עו"ד עופר בן אבי, מומחה לדיני עבודה - לא ייצג בתיק.

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו