ס

ענף הפארם גדל באופן חד בריכוזיות בשנים 2010-2015, שהגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים, וזאת לצד עלייה בשיעור הרווחיות בענף באותן השנים, בפרט בקרב החברות הגדולות.

לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, המתמקדת השבוע בריכוזיות וברווחיות רשתות הפארם ובתי המרקחת, שיעור הרווחיות הממוצע בענף בשנת 2015 עמד על 4.3%, גבוה כפליים משיעור הרווחיות המקובל בענפים תחבורתיים בענף המסחר. בענף המסחר הקמעונאי במזון, לשם ההשוואה, עומד שיעור זה על כ-2% בלבד.

בענף הפארם היו פעילות בשנת 2015 כ-600 חברות, שסך המחזור שלהן באותה השנה עמד על כ-7 מיליארד שקל. בהשוואה לשנת 2003 מדובר בגידול ריאלי של 80%. 

חלקן של שתי החברות הגדולות (סופר פארם וניו פארם) הגיעה בשנת 2015 לרמת שיא של 86%.

נתוני משרד הבריאות על התפתחות הריכוזיות בענף הפארם מראים כיצד גדלה פריסת סניפי הסופר פארם לעומת סניפי בתי המרקחת הפרטיים בין 2003-2015. יצוין כי היעדרותה של ניו פארם מהמפה לא מעידה על פריסה מזערית שלה ברחבי הארץ, אלא נובעת מהיעדר נתונים של משרד הבריאות על פריסתה של רשת זו.

 בד בבד עם הגידול החד בריכוזיות, נרשם גם גידול בשיעור הרווחיות הממוצע של החברות הרווחיות בענף עלתה לרמה הגבוהה משמעותית מזו שמאפיינת את ענפי המסחר הקמעונאי, אם כי נמוכה מזו שנמצאה בקרב יבואני הטואלטיקה.

בישראל לא מוטלת שום מגבלה על גודלן של רשתות הפארם – לא מגבלה כמותית של מספר הסניפים שבבעלותן, ולא מגבלה על נתח השוק. לעומת זאת, על הרשתות הקמעונאיות בענף המזון בישראל חלה מגבלת גודל ברמה הגיאוגרפית.

הנזק לעובדים:

לא רק רמת מחירי מוצרי הפארם מושפעים מהגידול בריכוזיות, אלא יש לכך השלכה גם על רמות השכר של העובדים בענף. בין השנים 2003-2015 חלה ירידה ריאלית של השכר (ברוטו) הממוצע לעובד בענף הפארם בשיעור של 5%, בעוד השכר הממוצע ברוטו של כלל העובדים בענפי המסחר עלה ריאלית באותן שנים ב-6%.

למרות שבמהלך העשור האחרון הופחתו שיעורי המס על עבודה, המעסיקים בענף הפארם "נטלו" לעצמם את החיסכון במס שהיה אמור להגיע לכיסם של העובדים.

לטענת הסתדרות הרוקחים: "ענף הפארם בישראל נראה כמו ענפי המסחר השונים לפני עשרות שנים - המאופיינים בריכוזיות מוגזמת וחסרת תועלת בראש ובראשונה עבור הצרכנים. בחינה פשוטה של הנתונים מראה תמונת מצב עגומה הפוגעת בזמינות, בנגישות ובבעלי העסקים הפרטיים, אך כאמור והחמור מכל מצב זה פוגע בצרכנים שהם בבחינת 'לקוח שבוי'.

 רשת סופר פארם מסרה בתגובה:
"מסקירה ראשונה של הדו"ח עולה כי מדובר במסמך שגוי, המסתמך על נתונים חסרי שחר. בניתוח התחרות ישנה התעלמות מכל המתחרים המרכזיים של סופר פארם ובראשם שופרסל, בתי המרקחת של קופות החולים והדיוטי פרי. אלו הוגדרו בסקירה כגופים שאינם מתחרים בסופר-פארם, בניגוד גמור למציאות.
כמו כן, היקף מכירות הקוסמטיקה על ידי חנות הדיוטי פרי עומד על כ-35%. אך משום מה דו"ח האוצר אינו רואה בדיוטי פרי מתחרה במכירת קוסמטיקה.

חישובי הרווחיות אף הם שגויים מיסודם: האוצר קבע את רווחיותה של סופר פארם בישראל על פי פעילותה בחו"ל, שם רווחיותה היא גבוהה יותר מאשר בישראל. נתוני הרווחיות של סופר-פארם בישראל זהים לנתוני הרווח של הרשתות הקמעונאיות האחרות, אם לא נמוכים מהם. סופר פארם משוכנעת כי כאשר ייבחנו הנתונים האמיתיים תתקבל תמונת מצב נאמנה למציאות".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו