צלילי נוף ילדותי כללו בין היתר את המילה מגבת. מילה שיצאה מהפה של אבי היקר באדם בכל סוף יום. במקלחת. פעולה בסיסית שכזו. הוא מתקלח ושר בקולי קולות ממיטב שיריו של יהורם גאון. זה המקום היחיד שבו אף אחד לא אמר לו "אבא, די, אתה לא יהורם גאון", כי מי יכול לשמוע כשיש סבון באוזניים?

איור: מיכל איסרוף


את תום המחרוזת ממיטב שיריו הוא היה חותם במילה: "מגבת". ככה. מילה פשוטה. "מגבת". בלי "תביאו לי", "שכחתי לקחת", "בבקשה", "אנא". רק "מגבתתתתת!". מרגע זה ואילך הבית ה'רגוע' היה הופך סוער. אמי היקרה ואהובה הייתה אומרת "עוד פעם הוא שכח לקחת מגבת?", רוטנת ואחר כך אומרת "שמישהו יביא לאבא מגבת".

והמישהו הראשון ששמע היה מפיל את האחריות לזה שבא אחריו - "תביא לאבא מגבת", וכן הלאה. "למה דווקא אני?", ועובר לבא בתור שהיה אומר "אבל אני הבאתי לו אתמול", ולזה שבא אחריו שהיה מזכיר ש"אני ששלום. אתה לא רואה שאני עסוק?".

והוא היה ממשיך לצעוק "מגבת" ואמא שלי, היקרה בנשים, הייתה אומרת "מה כבר אבא שלכם ביקש? מגבת. למה אי אפשר לקום ולהביא לו מגבת? האיש עובד כל כך קשה!"

תוך כדי שהיא מתרוצצת בבית בין הסירים, הקופסאות ושלל המטלות. והמגבת: הוא היה ממשיך לצעוק "מגבת!" - ורק כשהיה כחול, מישהו, בדרך כלל אחותי, היה ניאות להושיט לו את מבוקשו.

זה היה פעם. בימים שהמגבות היו מונחות מחוץ לחדר האמבטיה. אבל היום, מי צועק "מגבת"? בכל בית יש ארון בחדר האמבטיה עם שלל מגבות בכל הגדלים הצבעים והצורות. גם אצלנו. המון מגבות. המון. וככה אני, בביטחון מלא נכנסתי לפעולה השגרתית והבסיסית הזו ובסיומה פתחתי את הארון שרק שלשום העמסתי לתוכו את כל המגבות שירדו מהחבל ומגלה ש...אין. הארון ריק. אפילו מגבת פנים אין.

"מגבת!" צעקתי. אין קול ואין עונה. "מגבת!" צעקתי פעם שנייה ומיד ענה ילד מספר שלוש "אמבטיה". וילד מספר שתיים אמר "מים חמים". וילד מספר אחד ענה "קומקום". והאידיאלי אמר "תה". הבנתי. הם משחקים את משחק האסוציאציות. "מגבת, שמישהו יביא לי מגבת", הסברתי. הרי אני מרצה על זה שנים. האחריות בהעברת מסר היא תמיד על המוסר. "תביא לאמא מגבת", צעק האידיאלי. "למה דווקא אני?", ענה מספר שלוש. "כי אבא ביקש", ענה צדיק מספר אחד.

"אני עסוק", מיהר להגיד מספר שתיים. "מגבת!" צעקתי בקולו של יהורם גאון.
הוויכוח בבית התלהט. רגליים רצו, כריות עפו, הכלב נבח. כשהייתי קטנה אמא שלי נהגה לומר לי "אני מאחלת לך שהילדים שלך יעשו לך בדיוק את מה שאת עושה לנו". כנראה שעבר מלאך ואמר אמן. גם כן מלאך. מה כבר ביקשתי. מגבת. שמישהו יביא לי כבר מגבת.

 מזמינים מונית ברחבי העיר עד 20 ש"ח בלבד

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו