|
|
פלילי
פלילי
ביום שני בשעות הצהריים זוג תיירים מרוסיה שהגיעו לחוף הים ברובע י"א, הניחו את תיקיהם על החוף. למקום הגיע נער בן 17 שהגיע עם משפחתו לים והתיישב לידם. כשהם נכנסו למים הוא ניצל זאת, לקח את אחד התיקים והחל להימלט. האישה שגילתה כי תיקה נעלם הבחינה בנער הנמלט, צעקה והחלה לרדוף אחריו וביקשה עזרה מאזרח שהבחין בו נמלט. האזרח רדף אחריו עד לרחוב הר ציון ושם תפס אותו עם התיק אחר שהספיק לגנוב מתוכו 200 דולר. למקום הגיע שוטר הסיור גבי אזולאי שבחיפשו בכיסיו מצא את שטרות 200 הדולר הגנובים, שהוחזרו לתיירת יחד עם התיק. ואילו הנער, בעל עבר פלילי עשיר, נעצר לחקירה והואשם בגניבה. הוא הודה: "הלכתי לים וראיתי תיק מונח ליד אנשים. לקחתי את התיק והלכתי מהחוף, הנחתי אותו בשיחים ולקחתי ממנו רק את הדולרים". הוא שוחרר בערבות אימו בתנאי מעצר בית לחמישה ימים, והופנה לטיפול שירות מבחן לנוער. זוג התיירים, שהיו בסוף טיולם בארץ, מסיימים אותו עם טעם מר בפה... לא חבל?
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
שבוע טוב וראש חודש טוב! הנה תמוז, מסמן על תחילת הימים הנוראיים. כאדם, אשר עומד, בפני משפט קשה, משפט של חיים וכאשר, מקבל את המכתב הראשון מבית המשפט, המודיעו על יום המשפט, אימה וחרדה אוחזים באדם. ראש חודש תמוז, זהו המכתב הראשון; תמוז ראשי תיבות: זמן תשובה ממשש ובא ואחרי כן, בא מכתב שני, ראש חודש אב, ראשי תיבות, אלול בא. חודש אלול מתחיל, עומק הדין, ראש השנה, המשפט וכו'. יום הכיפורים, חרדת הדין וכו', הושענא רבה, השלוחים יוצאים לבצע את גזרי הדין. אם כך, היום, קיבלנו את ההודעה הראשונה מבית דין של מעלה ומי שחכם, לא מחכה לרגע האחרון, מייד, בכל כוחו, אוסף זכויות, אוסף מעשים טובים ומכין את עצמו, עם ראיות, ליום הדין, אשר כולנו רוצים לצאת בו זכאים. בכל עת, אשר עולה בליבנו עניין התשובה, חושבים אנו בנפשנו, יש כמה סוגים של תשובה: 1) אדם, שגילו דוחף אותו לעשות תשובה, רואה שעברו עליו ימיו ומתקרב לתשובה; 2) אדם, שכל סביבתו התקרבה בתשובה, גם הוא נסחף, עם כולם ושב בתשובה; 3) אדם, אשר מרגיש בערה ודחף נפשי חזק ביותר, המקרבו לתשובה; 4) אדם, אשר, מבחינה שכלית, חוקר ודורש ומגיע לאמונה בהשם; בכל אחת מן הדרכים האלו, יש מעלות, אך אנו, נמצאים בזמנים לא פשוטים, אשר קלו כל הקיצים ואני, כאדם, אשר אם לא יעלה לעגלה ברגע זה, יפסיד את העגלה. גיל, חברה, הארה משמיים, שכל, כל אלו דרכים לזמנים כתיקונם. אנו נמצאים בדור ובזמן, אשר, כל דחייה וכל עיכוב, מסוכן הוא, גם לפרט וגם לכלל ודברי חז"ל, מתחדדים ומובנים יותר, בדור הזה: לעולם, יראה האדם, את האדם כמו, חציו זכאי וחציו חייב. עשה מעשה טוב אחד, גרם לעולם כף זכות, מעשה רע אחד, דן את העולם לכף חובה. ביד האדם הפרטי, להוביל את העולם, לשבט או לחסד. צריכים אנו לדעת, בדרך התשובה, לא קורים ניסים, הכל ביידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אין נס, שפתאום, יוביל את האדם להיות צדיק, אם לא יעמול האדם ויעבוד על עצמו, רגע רגע, שעה שעה, יום יום, לא יוכל להגיע, למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. אין עבירה קטנה ועבירה גדולה. כל עבירה היא עבירה, כל מעשה לא טוב הוא גרוע ולא טוב. חשבנו בשבת קודש, למשול, מעשה לא טוב, ללכלוך, אשר נכנס לעין, אין הבדל בין לכלוך קטן ולכלוך גדול; כל שערה, ולו הדקה ביותר, הנכנסת לעין, מפריעה היא מאוד, ומשבשת את כל חיי האדם; עוד שערה, עוד לכלוך, עוד אבק, לעם שלנו וכמה צער ויגון יש בשמיים ולנשמה שלו. אנשים מחפשים שקט ומזור לנפשם. מגיעים אלינו הורים שבוכים ודואגים לבניהם, אשר נסעו למרחקים ושואלים אנו: מדוע נסעו? מה מחפשים? התשובה: מחפשים שקט ומחפשים את נפשם. השקט, נמצא בתוכנו, לא נמצא באף מקום, אם נדע איך ליישר את חיינו, נמצא את המזור לנפשנו. לפני שנים רבות, ראינו בהקדמה, לאחד הספרים, משל לנפש ולהיהודי, אשר לא מוצא שקט לנפשו, על בן מלך מעודן ומפונק, שיצא לציד עם אחד מעבדי אביו ביער. הלכו וטעו בעבותות היער. כאשר ירד הלילה ולא מצאו את הדרך חזרה, חיפשו מקום בטוח ושכבו על הקרקע והלכו לישון. בן המלך, לא יכל להירדם, העבד, מייד נרדם. בבוקר, אמר בן המלך לעבד: כל הלילה לא יכולתי לישון. כשהגיעו לפני המלך, סיפרו למלך, כל אשר היה עימם. אמר המלך: העבד רגיל כל חייו, לישון על הקרקע, ברגע אחד נרדם. בן המלך, שרגיל לישון בתפנוקי בן מלכים, לא יכל לישון. כך גם נשמת יהודי, אנו רגילים לכרית ולמיטה, אשר הנפש שלנו התרגלה בה, מאברהם, יצחק ויעקב, ממתן תורה ומאבות אבותינו ולעולם, לא נוכל לישון כעם אחר, ולמצוא מזור לנפשנו, כאומה אחרת. אם לא ישנים בכרית ובמיטה הרגילה של אבותינו, מדורי דורות, לעולם לא מוצאים שקט נפשי. אנשים מנסים לברוח מהאמת, מחפשים דרכים לשמח את נפשם, אך הנפש, לא תהיה שמחה. זה כמו אדם, אשר חולה בדלקת ושותה כדור לכאבים, כנגד הדלקת. אולי הכאב יעבור, אבל הוא לא יתרפא, צריך לטפל בדלקת, בדרך שמטפלים בה, לא בדרך של הרגעה לנפש, יש דרך, איך מטפלים בה. כמו שאנשים, נזהרים היום באכילה, לשמור על בריאותם, כך יש גם בריאות הנפש, כאשר אדם שומע דברים לא הגונים, רואה דברים לא טובים, מדבר דברים לא ישרים, נפשו נהיית חולה - כך הנפש נהיית חולה ואדם נופל לעצבות, לייאוש, למחלוקת ולחוסר הערכה עצמית. שורש הכל, מנפש חולה. לא מצאנו באף חיה ובאף עוף, מידת השיעמום, רק בבני אדם ומדוע? משום שהחיות והעופות, מתנהגים, בדרך אשר צריכים להתנהג בני אדם, לא מתנהגים, בדרך הבריאה, אשר הקב"ה ברא את האדם. לכן, ימים אלה, מתחיל זמן תיקון הנפש, זמן של התבוננות. י"ז בתמוז, מתחיל הזמן הקשה של עם ישראל, זמן שנחרב ביתינו, זמן שכל הצרות הקשות קרו בו לעם ישראל - חטא מרגלים וכו'. נשתדל לבנות בנפשנו, בניין עדי עד ולברוא את המקדש שבתוכנו בנוי ומשוכלל, שיהיה משכן לשכינה ולתחילת בניין בית המקדש. שנזכה, כולנו, לנחת ולגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בית הרב. בברכה,
ידיעות אשדוד
שבוע טוב וראש חודש טוב! הנה תמוז, מסמן על תחילת הימים הנוראיים. כאדם, אשר עומד, בפני משפט קשה, משפט של חיים וכאשר, מקבל את המכתב הראשון מבית המשפט, המודיעו על יום המשפט, אימה וחרדה אוחזים באדם. ראש חודש תמוז, זהו המכתב הראשון; תמוז ראשי תיבות: זמן תשובה ממשש ובא ואחרי כן, בא מכתב שני, ראש חודש אב, ראשי תיבות, אלול בא. חודש אלול מתחיל, עומק הדין, ראש השנה, המשפט וכו'. יום הכיפורים, חרדת הדין וכו', הושענא רבה, השלוחים יוצאים לבצע את גזרי הדין. אם כך, היום, קיבלנו את ההודעה הראשונה מבית דין של מעלה ומי שחכם, לא מחכה לרגע האחרון, מייד, בכל כוחו, אוסף זכויות, אוסף מעשים טובים ומכין את עצמו, עם ראיות, ליום הדין, אשר כולנו רוצים לצאת בו זכאים. בכל עת, אשר עולה בליבנו עניין התשובה, חושבים אנו בנפשנו, יש כמה סוגים של תשובה: 1) אדם, שגילו דוחף אותו לעשות תשובה, רואה שעברו עליו ימיו ומתקרב לתשובה; 2) אדם, שכל סביבתו התקרבה בתשובה, גם הוא נסחף, עם כולם ושב בתשובה; 3) אדם, אשר מרגיש בערה ודחף נפשי חזק ביותר, המקרבו לתשובה; 4) אדם, אשר, מבחינה שכלית, חוקר ודורש ומגיע לאמונה בהשם; בכל אחת מן הדרכים האלו, יש מעלות, אך אנו, נמצאים בזמנים לא פשוטים, אשר קלו כל הקיצים ואני, כאדם, אשר אם לא יעלה לעגלה ברגע זה, יפסיד את העגלה. גיל, חברה, הארה משמיים, שכל, כל אלו דרכים לזמנים כתיקונם. אנו נמצאים בדור ובזמן, אשר, כל דחייה וכל עיכוב, מסוכן הוא, גם לפרט וגם לכלל ודברי חז"ל, מתחדדים ומובנים יותר, בדור הזה: לעולם, יראה האדם, את האדם כמו, חציו זכאי וחציו חייב. עשה מעשה טוב אחד, גרם לעולם כף זכות, מעשה רע אחד, דן את העולם לכף חובה. ביד האדם הפרטי, להוביל את העולם, לשבט או לחסד. צריכים אנו לדעת, בדרך התשובה, לא קורים ניסים, הכל ביידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אין נס, שפתאום, יוביל את האדם להיות צדיק, אם לא יעמול האדם ויעבוד על עצמו, רגע רגע, שעה שעה, יום יום, לא יוכל להגיע, למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. אין עבירה קטנה ועבירה גדולה. כל עבירה היא עבירה, כל מעשה לא טוב הוא גרוע ולא טוב. חשבנו בשבת קודש, למשול, מעשה לא טוב, ללכלוך, אשר נכנס לעין, אין הבדל בין לכלוך קטן ולכלוך גדול; כל שערה, ולו הדקה ביותר, הנכנסת לעין, מפריעה היא מאוד, ומשבשת את כל חיי האדם; עוד שערה, עוד לכלוך, עוד אבק, לעם שלנו וכמה צער ויגון יש בשמיים ולנשמה שלו. אנשים מחפשים שקט ומזור לנפשם. מגיעים אלינו הורים שבוכים ודואגים לבניהם, אשר נסעו למרחקים ושואלים אנו: מדוע נסעו? מה מחפשים? התשובה: מחפשים שקט ומחפשים את נפשם. השקט, נמצא בתוכנו, לא נמצא באף מקום, אם נדע איך ליישר את חיינו, נמצא את המזור לנפשנו. לפני שנים רבות, ראינו בהקדמה, לאחד הספרים, משל לנפש ולהיהודי, אשר לא מוצא שקט לנפשו, על בן מלך מעודן ומפונק, שיצא לציד עם אחד מעבדי אביו ביער. הלכו וטעו בעבותות היער. כאשר ירד הלילה ולא מצאו את הדרך חזרה, חיפשו מקום בטוח ושכבו על הקרקע והלכו לישון. בן המלך, לא יכל להירדם, העבד, מייד נרדם. בבוקר, אמר בן המלך לעבד: כל הלילה לא יכולתי לישון. כשהגיעו לפני המלך, סיפרו למלך, כל אשר היה עימם. אמר המלך: העבד רגיל כל חייו, לישון על הקרקע, ברגע אחד נרדם. בן המלך, שרגיל לישון בתפנוקי בן מלכים, לא יכל לישון. כך גם נשמת יהודי, אנו רגילים לכרית ולמיטה, אשר הנפש שלנו התרגלה בה, מאברהם, יצחק ויעקב, ממתן תורה ומאבות אבותינו ולעולם, לא נוכל לישון כעם אחר, ולמצוא מזור לנפשנו, כאומה אחרת. אם לא ישנים בכרית ובמיטה הרגילה של אבותינו, מדורי דורות, לעולם לא מוצאים שקט נפשי. אנשים מנסים לברוח מהאמת, מחפשים דרכים לשמח את נפשם, אך הנפש, לא תהיה שמחה. זה כמו אדם, אשר חולה בדלקת ושותה כדור לכאבים, כנגד הדלקת. אולי הכאב יעבור, אבל הוא לא יתרפא, צריך לטפל בדלקת, בדרך שמטפלים בה, לא בדרך של הרגעה לנפש, יש דרך, איך מטפלים בה. כמו שאנשים, נזהרים היום באכילה, לשמור על בריאותם, כך יש גם בריאות הנפש, כאשר אדם שומע דברים לא הגונים, רואה דברים לא טובים, מדבר דברים לא ישרים, נפשו נהיית חולה - כך הנפש נהיית חולה ואדם נופל לעצבות, לייאוש, למחלוקת ולחוסר הערכה עצמית. שורש הכל, מנפש חולה. לא מצאנו באף חיה ובאף עוף, מידת השיעמום, רק בבני אדם ומדוע? משום שהחיות והעופות, מתנהגים, בדרך אשר צריכים להתנהג בני אדם, לא מתנהגים, בדרך הבריאה, אשר הקב"ה ברא את האדם. לכן, ימים אלה, מתחיל זמן תיקון הנפש, זמן של התבוננות. י"ז בתמוז, מתחיל הזמן הקשה של עם ישראל, זמן שנחרב ביתינו, זמן שכל הצרות הקשות קרו בו לעם ישראל - חטא מרגלים וכו'. נשתדל לבנות בנפשנו, בניין עדי עד ולברוא את המקדש שבתוכנו בנוי ומשוכלל, שיהיה משכן לשכינה ולתחילת בניין בית המקדש. שנזכה, כולנו, לנחת ולגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בית הרב. בברכה,
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
כדורגל
כדורסל
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
נוער
תרבות ובידור
יום הולדת יש רק פעם בשנה, ודץ מכין מסיבת הפתעה לכבשה שושנה ומזמין את כל החברים - את בוב הספוג, יואב הצב ולאה הצפרדע. אבל השליח שמפיץ את ההזמנות למסיבה מביא בטעות, הזמנה לגברת קלרה, השכנה הרעה. יום הולדת יש רק פעם בשנה, אבל הכבשה שושנה בטוחה שכולם שכחו את יום הולדתה. אין התרגשות ואין תכונה. יום הולדת יש רק פעם בשנה וגברת קלרה, שממש לא אוהבת מסיבות, מזעיקה שוטר. כשהכבשה שושנה מבחינה בסימנים חשודים כולם עובדים עליה ומספרים לה שמתכוננים ליום ההולדת של ישראל - של מדינת ישראל. האם השוטר, שיתחפש לקוסם, יצליח להפוך את גברת קלרה מאישה רעה לטובת לב ? שרשרת של מצבים קומיים, מצחיקים עד דמעות, מביאה לבמה מחזמר תוסס, עם הלהיטים הכי גדולים, מתוך הקלטות הנמכרות ביותר בישראל, עד לסוף הטוב.
מופעים לילדים
אירועים
אירועים
אירועים
אירועים
מגזין אשדוד
לכבוד אהובינו וחביבינו, ולגולשי האתר אשדוד נט, ה' עליהם יחיו ובזכות אבותיי הקדושים יגנו עליכם, ואתם שלום וביתכם שלום וכל אשר לכם שלום.
שמחנו שמחה מרובה, בדרכינו פה למיאמי להכנסת שני הספרי תורה ביומא דהילולא של רעיה מהימנה משה רבנו. ובדרך, אדם אשר ישב מאחרינו במטוס היה אוחז בידו את מזמורי התהילים הקדושים עם הפסוקים המיוחדים והמסוגלים, אשר מחזקים אותנו ובכוחם ראינו ישועה גדולה וראינו איך יד ה' הייתה בעושי עוולה, בעודם מדברים ואני שומע בדבקות גדולה ובקול רם היו קוראים את תיקון הנפש.
ודבר זה חיזק את נפשנו ואת רוחנו בימים טרופים אלו ובוודאי סימן גדול, משום שאין נוקפים אצבע למטה אלא אם כן מכריזים על זה למעלה. ובע"ה נשתדל בכל כוחינו לחזק ולהתחזק, לתקן תיקון הנפש ונזכה לטוהר הנפש ולשמחת עולם, שמחה של אמת.
וידע האדם, שאין דבר העומד בפני התפילה, תפילה מבקעת את כל המסכים. יש זמנים שצריכים להסתיר את התפילה, בכדי שהמקטרגים לא יקחו את התפילה. ולכן יש תפילות אשר מתפללים בארמית, וכן יש תפילות אשר מתפללים אותם בסתר וכן רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.
וכך מצאנו אצל רבי שמעון בר יוחאי אשר שלח את בנו לצדיקים גדולים שיברכו אותו. עמד רבי אלעזר ברטט וחלחלה לפני ברכתם, עמדו ואמרו לו: יהי רצון שתזרע ולא תקצור, וכן דברים קשים. הלך רבי אלעזר לאביו רבי שמעון מזועזע, ואמר לו: ביקשתי ברכה והם קיללו, תזרע ולא תקצור וכו'. ענה רבי שמעון בר יוחאי לבנו: אלו ברכות מוסוות שהשטן לא ישמע ולא יקטרג, תזרע ולא תקצור, פרוש: תלד ילדים ולא תראה את קבורתם ח"ו, וכן הלאה; הנה זו תפילה מוסוות.
וכך מובא על הישמח משה שהיה קודש קודשים אשר היה צדיק יסוד עולם ותפילותיו היו עושות רושם גדול בשמים וכל מה שהיה מבקש מהקב"ה היה מתקבל. אך, אמרו אחריו תלמידיו וצדיקים בדור אחריו שהוא היה מסווה את התפילות שלו עם קמיעים והיה אומר כח הקמיע הוא המועיל והמציל והתפילה הייתה נשארת בצנעה.
וכך מסופר על מו"ר זקננו הקדוש רבי חיים פינטו זצוק"ל הגדול, אשר באה לפניו אשה שבתה הייתה חולה במחלה קשה ביותר ובקשה ממנו ברכה, אמר לה מו"ר זקננו זצוק"ל, תחזרי אלי בעוד כמה ימים, בעוד כמה ימים נתן לה בקבוק עם מעט מים ואמר לה תמרחי את המים האלו על הבת החולה ותבריא. וכך עשתה והנה פלא, נס, הבת הבריאה וכשבא תלמידיו ושאלו, מה הנס הגדול הזה? אמר להם: זה לא מים מברז או מנהר, אלא אלו מים אשר בכיתי כמה לילות להקב"ה שירפא את הבת החולה, ואלו הדמעות בגדר 'שימה דמעתי בנאדך', ולכן המים האלו ריפאו את הילדה החולה.
וכך הישמח משה זצוק"ל, היה עם קמיעים מסתיר את תפילתו. ומסופר על אחד מן החסידים שלו שבא בוכה לפניו, ואמר לו: רבנו, יש לי צער גדול ביותר יש בביתי ובמחסן של התבואה הרבה עכברים ומכלים את כל ממוני ואין לי דרך להיפטר מהם, מה עליי לעשות להנצל ממכה קשה זאת? ענה הישמח משה שהנה הוא נותן לו קמיע וילך עם הקמיע לכל חדר וחדר בביתו ויסתובב ואחרי כן ילך למחסן התבואה ומשם ילך לבית שכנו הרשע אשר מזיק לכולם ויזרוק הקמיע בפתח הבית של הרשע. וכך עשה, לקח את הקמיע, נכנס לביתו לחדר הראשון עם הקמיע והנה יוצאים אחריו מהחדר 10 עכברים; מהחדר השני 20 וכו'. גדוד גדול של עכברים הולכים אחריו ואחרי כן הלך למחסן ומשם יצאו כמות גדולה ביותר עד אין שיעור. הלך לביתו של הרשע וזרק בפתח ביתו את הקמיע והנה כל העכברים הלכו לביתו וביתו של התלמיד נהיה נקי מעכברים. למחרת בא השכן לחברו בוכה בכי תמרורים על מכת העכברים אשר חייו אינם חיים וכו'.
והנה הישמח משה פעל בכח התפילה וכן בכח של קל וחומר, אם איש טוב כזה יש לו עכברים בביתו, קל וחומר הרשע צריך שיהיה אצלו יותר וכו'. אך התפילה הייתה מוסתרת בלי שאף אחד ירגיש וידע.
וכך מסופר, שאחד מן הצדיקים היה חולה ושלח לו הישמח משה קמיע אך אמר לו, יודע אני שתבריא כי תפילתי הייתה שגורה בפי וידוע דברי הגמרא: אם הגמרא שגורה בפה חזקה שתתקיים.
ולכן, נקפיד בכל כח בתפילה, "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך".
הזמנים זמנים קשים ביותר, כל יום צרתו מרובה מחברו, רואים בני עוולה אשר מחרפים ומגדפים את תורתינו הקדושה וצריכים אנו להאשים את עצמנו, כל ישראל ערבים זה לזה, ולהתפלל להקב"ה המאיר לארץ ולדרים, יאיר באורה זו תורה, אור המנורה זכה וברה, ובא לציון גואל במהרה.
נחזק האמונה בהקב"ה בכל הכח, והביטחון יהיה גדול במי שאמר והיה העולם, הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין עוד.
והנה, התקשנו בשבועות האחרונים, אנו אומרים בתפילה, "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת". והנה, ודאי שהקב"ה יתן שכר טוב, כל שכר אשר בא מהקב"ה הוא טוב ?! אלא ידוע, כל אדם שנעשה לו נס מנקים לו מזכויותיו, אך כאשר אדם מוסר את נפשו עם אמונה חזקה וביטחון גדול בה' ואין לו שום חשש, לא מנקים לו מזכויותיו, משום שאדם, האמונה והביטחון של המסירות, נותן לאדם שכר גדול, אם כן לא מנוקה כלום מזכויותיו ולכן יובן ותן שכר טוב, ה' תיתן לנו שכר טוב מעצם המסירות והביטחון ולא מניקוי הזכויות.
ה' יקיים בנו הפסוק: "שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה".
אתמול שאל אותנו יהודי צדיק על רשע גדול, כמה רע עושה בעולם ואיך עדיין לא נענש? המשפט והדין של הקב"ה, לפעמים שופט לאט משום שיש חשבונות, אך כאשר המשפט לאט התחינה נהיית דקה דקה, הדק היטב היטב.
ה' יחזיר בתשובה את כל עם ישראל. ונזכה לגאולה שלמה בקרוב, אמן.
מגזין אשדוד
_110_90_Crop_.jpg "דניאל קופף (צילום: דו\"צ)")
לאהובנו וחביבנו היקרים, אנא ה' תשמרם וכצינה רצון תעטרם, אושר ועושר בביתכם כל הימים.
ציוי מיוחד הצטוו בני ישראל לפני שיצאו ממצרים, וכמו שאמר הקב"ה למשה רבנו: "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שמות י"א ב'). ואמרו חז"ל (ברכות ט' ע"א) אמרי דבי רבי ינאי, אין נא אלא לשון בקשה, אמר ליה הקב"ה למשה, בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל, בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. אמרו לו, ולוואי שנצא בעצמנו, משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים, והיו אומרים לו בני אדם, מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה, ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום.
הקושיא המתבקשת היא עצומה, היאך ניתן להאמר שאברהם אבינו יבוא בטענות כלפי הקב"ה, ויאמר: מדוע ועבדום ועינו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצא ברכוש גדול לא קיים בהם. הלא כל מהותו של אברהם אבינו היתה, במה שמסר נפשו על דבר ה' בלא שום שאלות ופקפוקים, והיה איתן בדעתו לקיים רצון ומצוות ה', עד שעמד כנגד כל אנשי העולם, ומשום כך נקרא "אברהם העברי", שכל העולם עמד מעבר אחד של הנהר ואברהם אבינו היה מעבר השני של הנהר, איתן בדעתו וברוחו, איתן באמונתו בצור העולמים.
ומצאנו כמה פעמים שהקב"ה ניסה את אברהם אבינו, והיה לו לשאול ולהקשות על מידותיו של הקב"ה, ובכל זאת קיבל את רצון וגזירת ה' באהבה ובשמחה ולא שאל והקשה על הנהגת ה'. כפי שמצאנו שאמרו חז"ל (בראשית רבה נ"ו) ר' יוחנן אמר, אמר לפניו (אברהם אבינו להקב"ה), בשעה שאמרתי לי קח נא את בנך את יחידך, היה לי מה להשיב, אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו קח נא את בנך. חס ושלום, לא עשיתי כן, אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך. וכן בשאר הנסיונות שעמד בהם אברהם אבינו, לא הקשה ושאל על מידותיו והנהגתו של הקב"ה. ואם כן, מדוע לפני שיצאו בני ישראל ממצרים, בקש הקב"ה שישאלו מהמצרים כלי כסף וזהב, בכדי שלא יאמר אותו צדיק, ומדוע היה חשש שיאמר ויטען כנגד הקב"ה, מאחר שאף פעם לא עשה כן. וקושיא נוספת, מדוע היה צריך לבקש מבני ישראל בלשון בקשה ובתחנונים שיקחו כסף מהמצרים, ומי לא יחפוץ לקחת לעצמו כסף וזהב?
ונראה לבאר, שאם נתבונן נראה, שיש בני אדם שהנסיון שלהם בעולם הזה הוא, לעבוד את ה' ולקיים את המצוות מתוך עושר והרווחה, והקושי שלהם הוא, לעשות את רצון ה' בשלימות, בלי שהעושר יפריע להם ויעמוד להם לרועץ. ומאידך ישנם בני אדם שמטרתם בעולם הזה, לעבוד את ה' דווקא מתוך עוני, והנסיון שלהם הוא לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב, אף על פי שביתם ריק וחסר כל.
ומצאנו אצל יעקב אבינו שבשעה שהלך לחרן לבית לבן הארמי לשאת אשה נשא את ידיו ואמר, שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, והיינו, שהתפלל יעקב אבינו תפילה מיוחדת, לפני שהלך לחרן. ומה הייתה תפילתו? אלא, יעקב אבינו גדל בבית מלא כל טוב, שלא חסר בו דבר, וכמו שאמרו חז"ל במדרש, שהיו הבריות אומרים, זבל פרדותיו של יצחק אבינו ולא כספו וזהבו של אבימלך, והיינו, שיצחק זכה בברכת ה' ומצא מאה שערים בחלקו, ועושרו היה מופלג הרבה מעושרו של אבימלך מלך גרר. וכן אמרו חז"ל, שיצחק אבינו כתב לרבקה בכתובתה שתקבל שני גדיי עיזים בכל יום, ומזה יכולים אנו ללמוד ולהבין באיזה רחבות התנהל ביתו של יצחק אבינו. אך בשעה שהגיע יעקב אבינו אל חרן בעירום ובחוסר כל, הבין יעקב אבינו שמעתה צריך הוא לעבוד את ה' מתוך עוני, והיה הדבר קשה עליו מאוד שכן לא הורגל בזה מימיו, שזו הנהגה שונה והפוכה ממה שהורגל בבית אביו, ואמנם שנסיון העושר קשה מנסיון העוני, אבל בכל זאת יעקב אבינו התיירא וחשש היאך יוכל להתמודד עם נסיונות מהסוג שמעולם לא הסכין לעמוד בם.
וזה פשר בכיו של יעקב אבינו בשעה שנפגש עם רחל אמנו על הבאר, ולא שחס ושלום הצטער שלא הביא בידו מאום לרחל, שבוודאי קיבל עליו מידת הדין באהבה גמורה. אלא שהיה מתיירא ודואג על העתיד, איך יעמוד בנסיונות ובפיתוי היצר מתוך עוני, והיה בכיו מלא תחינה ותפילה לה' שיצליח את דרכו החדשה. וזה כוונת המדרש אשא עיני אל ההרים, אל ההורים, והיינו שיעקב אבינו נשא את עיניו אל הוריו שלימדוהו וגידלוהו בדרכם ועל פי שיטתם, ובאותה הדרך והשיטה היה יעקב אבינו מורגל כל ימיו. ועתה הרגיש שמאין יבוא עזרו, שהרי מעתה צריך הוא לברור לעצמו חלק לבד ולסלול דרך חדשה בעבודת ה', ועל כן היה מצטער על שאל הביא עמו מאומה מבית אביו, כיוון שחשש מפני עבודת ה' וקיום המצוות מתוך נסיון העוני שלא הורגל בו.
לכן ציוה הקב"ה למשה שיבקש מבני ישראל שיקחו ממצרים כסף וזהב לרוב, בכדי שלא יאמר אותו צדיק, ועבדום קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש לא קיים. שכידוע שבארץ מצרים התחילה ההתהוות של בני ישראל להיות לעם ה', ובמצרים עברו את כור הברזל ששם זיככו וצרפו את נפשם להיות עבדי ה'. וכל השהיה במצרים מתוך סבל ויסורים קשים, היו לתועלת עם ישראל כדי לתקן את נפשם ולברר הניצוצות. והסבל והיסורים שעברו בני ישראל במצרים, הם נותנים לנו את הכח והיכולת בכל הדורות לעמוד ביסורים ובנסיונות הקשים ביותר, ומה שבני ישראל סבלו במצרים בגלות וזככו את נשמתם, על ידי זה יש לבניהם כח ותעצומות לעמוד בנסיונות הקשים ביותר, ולמסור את נפשם למען קדושת ה'. וכל מעשי האבות סימן הם לבנים, והאבות במעשיהם סוללים את הדרך לבניהם אחריהם, ומצאנו בחז"ל שכשהאבות מסרו נפשם בעבור מצווה מסויימת, אזי גם לבנים יש כח למסור נפש בעבור אותה המצווה. משום שבכל דיבור או מעשה של האבות, נחקק בנפשם ובנפש בניהם הרושם של אותו הדיבור או הפעולה, ולכן מוכרח שהנהגת הבנים תהיה באופן ובדרך הנהגת האבות.
ואם כן נמצא, שבמצרים בני ישראל קנו את הכח לעמוד באמונתם, ולקיים את מצוות ה' מתוך נסיון העוני והמחסור ובמסירות נפש. אך את היכולת לעמוד בנסיון העושר עדיין לא קנו לעצמם, שהרי לא היו עשירים במצרים. לכן אמר הקב"ה למשה שיבקש מבני ישראל שיקחו ממצרים כסף וזהב, כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו', והיינו, שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שבניו יגלו למצרים וישתעבדו שם, ואחרי השעבוד יגיעו לשלמות נפשם ויבואו לידי התיקון השלם, וזה תכלית השעבוד והירידה למצרים. ואם יצאו בלא רכוש ממצרים, יטען אברהם אבינו שעדיין לא הגיעו בניו לשלמות הראויה, שהרי עדיין לא קנו לעצמם קניני נפש שאיתם יוכלו לעמוד בנסיון העושר. לכן ביקש הקב"ה ממשה שבני יקחו רכוש ממצרים, לא בכדי להעשיר אותם ושיהיה להם רכוש גרידא, אלא בכדי לחזק אותם שיוכלו לעמוד בנסיון העושר ושיוכלו להנחיל את הקניינים הללו לדורות הבאים אחריהם.
לכן יובן מדוע היה הקב"ה צריך לבקש ממשה שיאמר בלשון בקשה לבני ישראל שיקחו כסף וזהב מהמצרים, והרי בני ישראל היו צריכים לשמוח על ציווי זה לבקש כסף וזהב ומי לא יחפוץ להעשיר את עצמו. אלא שבני ישראל ידעו שנסיון העושר קשה מנסיון העוני, ולא רצו להכניס את עצמם לנסיונות חדשים שלא הורגלו בהם, וכפי שאמרו למשה רבינו, ולוואי שנצא בעצמנו, והיינו, הלוואי שנצא בשלום ובשלמות הראויה בדרך שנהגנו עד כה, ושנצליח להשלים נפשנו בדרך זו לעמוד בנסיון העוני. אך הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו, שבסוף השעבוד בני ישראל יצאו ממצרים מושלמים, בכל סוגי השלמות וסוגי הנסיונות הקימים, וע"כ אם לא יקחו רכוש מהמצרים הרי שעדיין יחסר שלב אחד בשלמות נפשם, וע"ז יבוא אברהם אבינו ויטען, ועבדום וענו אותם קיים בהם, ונפשם ונפש בניהם אחריהם מושלמת לעמוד בנסיון העוני. אך ואח"כ יצאו ברכוש לא קיים בהם, וא"כ נפשם עדיין לא מושלמת לעמוד בנסיון העושר. משום כך ציוה הקב"ה למשה שיבקש מבני ישראל שישאלו רכוש מהמצרים, והיה זה ציווי בלשון בקשה, שאף על פי שקשה עליהם הדבר, בכל זאת יתאמצו לשאול כלי כסף וכלי זהבף בכדי להפיס את דעתו של אותו צדיק ושלא יצטער שעדיין לא הגיעו בניו לשלמות נפשם הראויה.
נזכה בעזרת השם לעשות נחת רוח להקב"ה, לעמוד בכל הנסיונות העומדים ובאים לפתחנו בכל יום ויום, וכשם שנגאלו .
מגזין אשדוד
לכל אהובנו וחביבנו, שבוע טוב
שבוע של ברכה, הצלחה, ישועה ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.
הנה נכנסים לשבוע של פרשת "כי תצא", ובפרשת השבוע נאמר: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה", והנה דבר זה נאמר על המישקל ועל המידה, שלא ישים אדם בכיסו אבן עם משקל לא אמיתי לגנוב את דעת הבריות, וזה האיסור. אך קשה, אדם שמחזיק בכיסו אבן לא טובה ולא משתמש בה, מדוע באים כנגדו בטענה, הרי לא משתמש באבן הזו, רק הייתה איתו בכיסו?.
אלא אפשר לבאר: חז"ל אומרים לנו, כל שבים טהור חוץ מכלב הים, מפני שהוא בורח ליבשה. ופירשו המפרשים, כל הבריות של הים, אם עשה מעורם כלים, אין מקבלים טומאה, חוץ מכלב הים, לפי שכל הבריות של הים אין אחד מהם בורח ליבשה, כשבאים לצוד אותם אלא כלב הים בלבד, לכן נחשב הוא בכלל עורות היבשה ואם עשה מהם כלים מקבלים טומאה.
ומפה נלמד יסוד גדול, שמשפט ודין האדם באים אף על נטייתו ופניותיו ולא רק על מהותו, כלב הים, המים והים הם אווירו ומקום חיותו וגם כשפורש ליבשה מקור חייו הם במים, אבל בגלל רגע אחד של התחמקות ממקור חיותו מתקפח כל ערכו והוא מקנה לעצמו כל החומרות ודין בריה של היבשה, ואף שהיבשה זרה בכל מהותו וטיבעו.
ומדין זה נערער ונראה כמה חמורים הדברים, ישנם אנשים אשר יושבים כל חייהם בישיבה, בארבע אמות של הלכה לומדים ועומלים ועוסקים בתורה, אך בדעתם תמיד; הנה פלוני הרויח ממון מרובה הנה פלוני משכורתו גדולה כל חייהם חיים הם את חיי המצליחים לדעתם, אחריתם וסופם, שישפטו וידונו אותם ככלב הים שכל חייו חי במים, משום שדעתו ביבשה ניהיה טמא כטומאת היבשה.
וכך מצאנו מעשה אצל רבי שמעון בר יוחאי, שאחד מתלמידיו נסע לחוץ לארץ והרויח ממון מרובה והתחילו התלמידים לדבר ולרנן על הצלחת התלמיד, עמד רבי שמעון ולקח את כל התלמידים לביקעה והתפלל להקב"ה, ואמר: בקעה בקעה התמלאי בדינרי זהב, התמלאה הבקעה עמד רבי שמעון ואמר לתלמידים, מי שרוצה עוה"ז יקח, מי שרוצה עוה"ב ולא רוצה עוה"ז לא יגע בפרוטה. והנה קשה מדוע רשב"י היה צריך לצאת מגידרו בעינין זה?. אלא רבי שמעון בר יוחאי ידע, כשם שכלב הים דעתו ביבשה ונשפט הוא על פי דעתו, וכן המוכר עם המאזנים שמחזיק בכיסו אבן עם משקל מזויף נענש אף על האבן שנמצאת בכיסו ולא עשה בה מאומה, צריך להזהר מנטיות ומחשבות רעות, משום שענוש יענש על הדברים האלו. לכן העבודה של חודש אלול לעשות חשבון נפש ולקבץ ולאסוף את כל הנטיות והדחפים והיצרים הרעים, גם כאלו שאינו עושה בהם רע ממש, אלא רק שמורים אצלו בדעתו, ולעבוד על עצמו לתקנם להכחידם מנפשו.
וישאל האדם איך ממיתים מחשבות כאלו?, על ידי זהירות בדברים שהם ספק, כגון ספק כשר ספק לא, ספק מותר ספק אסור, הספקות בהלכה הם פותחים בנפש האדם פתח, של כל נטיות הלב הלא הגונות ולא ישרות, וכאשר האדם מתיר את הספקות שבליבו ויודע שזה אסור וזה מותר, זה כשר וזה לא, מזכך את ליבו אף מנטיות ומחשבות לא הגונות. אין יום גדול לישראל מיום התרת הספקות.
נחזק עצמנו בפרשת "כי תצא למלחמה" איזו מלחמה?, מלחמת היצר הרע, שזוהי המלחמה האמיתית הגדולה ונחזקה אך אין בה מנצחים משום שלעולם נשארת כל חיי האדם, המלחמה הזו נמצאת איתנו.
היו ימים גדולים בעם ישראל, שישועת ה' הייתה קרובה מאוד לבא, בימים אלו צריכים הרבה תפילה, הרבה תחינה ובקשה ואפשר לבאר ולומר: "עזרת אבותנו" פרוש, לאבותנו הקב"ה עזר לפני שביקשו ממנו בקשת ישועה, אך ישועה שזה "לבניהם אחריהם" הישועה היא אחרי הרבה בקשה ותחינה שמתפללים ומבקשים מהקב"ה. בימי קדם טרם יקראו ואני אענה, בימינו אלו הרבה תחינות והרבה תפילות והרבה בקשות עד שהקב"ה עונה ומרחם.
אך יסוד גדול צריכים לחזק בנפשנו, כח האמונה. מוצאים בעינין אבן המשקל דבר פלא גדול, התורה הקדושה אומרת: "אבן שלמה בצדק יהיה לך איפה שלמה בצדק יהיה לך למען יאריכון ימיך על האדמה" והנה במצות אבן המשקל, הקב"ה מבטיח אריכות ימים כמו במצות כיבוד אב ואם ושילוח הקן ותלמוד תורה, מה זכתה מצות אבן המשקל לזכות כל כך גדולה של אריכות ימים?. ואפשר לבאר ולאמר: אבן המשקל מסמנת את האמונה בה' כאשר האדם מאמין בה' עושה עסקיו ביושר, וכאשר האמונה מעורערת חושב הוא שאם יטה את המשקל יצליח יותר. לכן מצות האבן היא מצות האמונה ולכן על ידי זה זוכה לאריכות ימים.
נחזק עצמנו בכל כוחנו באמונה בה', במחשבות הגונות וישרות, ולברוח מן הספקות ולהתחבר לודאי, וכך בודאי נזכה לאריכות ימים ונזכה להכתב ולהחתם בספר הצדיקים והחסידים לחיים טובים ולשלום.
שבוע טוב הצלחה וברכה וישועה.
מגזין אשדוד
שבוע זה מיוחד הוא, שבוע שבו מתחילים את חודש אלול.
"בן אדם מה לך נירדם קום קרא בתחנונים".
צריכים לעורר את עצמנו, להכין את נפשנו לימים הנוראים, ימי רחמים וסליחות, ימי קירבה להקב"ה וימי חשבון נפש על כל אשר היה איתנו בשנה החולפת.
שנה זו הייתה שנה מורכבת, כמן שנת המתנה, אחרי השנה הקודמת אשר הייתה כשנות הזעם בעיניני פרנסה. שנה זו, בהרבה עינינים, המתין העולם לראות את אשר יהיה, ואין דבר קשה כהמתנה, והתרת הספקות מן הדברים הגדולים אשר יש בחיי האדם.
לשנות את העתים ואת הזמנים, אפשר על ידי כח האמונה. וכשנתבונן עד כמה צריכה ליהיות האמונה, המדרש מביא: "לך אל הנמלה עצל ראה דרכה וחכם, אשר אין לה קצין שוטר ומושל, תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה". וכשנתבונן על חיי הנמלה, אשר שלמה מזכיר ואומר, נראה דבר פלא גדול, אמרו חז"ל; כל חיותה של הנמלה אינה אלא 6 חודשים וכל מאכלה אינה אלא חיטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל אשר מוצאת, חיטין ושעורין, עדשים. ומובא בשם רבי שמעון בר יוחאי: מעשה היה, מצאו בבור הנמלים שלוש מאות קור (וכשנרצה להבין את הכמות 72.540 ליטר בנפח ובמשקל 51 ק"ג), והנה אם מאכלה הוא חיטה ומחצה, וחיה 6 חודשים, בשביל מה כל הכמות העצומה של האוכל?. אלא, מתרץ רב תנחומא, הנמלה יש לה אמונה חזקה בהקב"ה, ואומרת, כעת חיי הם רק 6 חודשים, אך אולי הקב"ה יאריך את ימי ואחיה יותר ואם כך אצטרך יותר אוכל, ובשביל האמונה אוגרת את כל מאכלה.
וממשיך המדרש ואומר מהו "ראה דרכה וחכם", ראה איך הנמלה בורחת מן הגזל. אמר רב שמעון בן חלפתא; מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא הייתה אחת מהן נוטלת אותה, עד שבאה אותה שהייתה שלה ונטלה אותה, ראה חכמה שיש בה, כל השבח הזה שיש בה, לא למדה מבריאה ולא שופט ולא שוטר יש לה, אתם שיש לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה תשמעו להם. וידועה הגמרא במסכת עירובין (ק'): אמר רבי יוחנן; אלמלא לא ניתנה תורה היינו לומדים גזל מנמלה. ורש"י פירש; שאין אחת גוזלת מאכל חברתה.
והנה כשנתבונן את שאנו שומעים ורואים בימים אלו בעולם, "איש את רעהו חיים בלעו", והרבה חושבים שבדרך עקלקלה ישיגו את אשר שייך לחברם. אך צריך לדעת, בן עזי אומר: "בשימך יקראוך, בכיסאך יושיבוך, ואת שלך יתנו לך". אף אחד לא יכול לקחת לחברו מאומה ולא להחסיר לחברו דבר. ובמקום כל הזמן אשר מפסיד האדם על מחשבות זדון איך להרע, להזיק ולהפריע, יתנו הזמן לתפילה, בקשה ולתחינה לפני הקב"ה על הפרנסה ועל ההצלחה, ויראו אם היד ה' תקצר. נמלה מאמינה ומתפללת שחייה יתארכו, נמלה יודעת שהגזל לא יעשיר אותה. אנו עם החכמה והבינה וכל ההשכלה, צריכים להחדיר עמוק בתוכנו שגזל לעולם אינו מעשיר.
ויותר מכך רבי אליעזר פאפא אומר: ראינו הרבה אנשים שעבדו ביושר והרויחו את כל כספם בהגינות ופתאום הפסידו את כל כספם, ומדוע?. ומתרץ ואומר; אולי עירבבו את כספם עם אדם לא הגון, אשר כספו לא בא לו ביושר, וכל כסף שאינו בא ביושר סופו להפסידו ואף כסף ישר שהתערבב עם כסף לא ישר, סופו לאבדם יחד.
הנה נחזק עצמנו באמונה ובביטחון בהקב"ה ונערער ונתקן את מעשנו על שעות וזמנים אשר עברנו השנה עם חוסר אמונה, ונכה על חטא ונקבל קבלה בעינין האמונה בכל כח. ולא ניהיה ככלב שב אל קיאו.
נחזק את נפשנו ואת אמונתנו ובעז"ה ניכנס לימים קדושים אלו ככלי קיבול, לקבל את ברכת ה'.
סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו. ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות.
שבוע טוב!.
מגזין אשדוד
שבוע טוב וראש חודש טוב! הנה תמוז, מסמן על תחילת הימים הנוראיים. כאדם, אשר עומד, בפני משפט קשה, משפט של חיים וכאשר, מקבל את המכתב הראשון מבית המשפט, המודיעו על יום המשפט, אימה וחרדה אוחזים באדם. ראש חודש תמוז, זהו המכתב הראשון; תמוז ראשי תיבות: זמן תשובה ממשש ובא ואחרי כן, בא מכתב שני, ראש חודש אב, ראשי תיבות, אלול בא. חודש אלול מתחיל, עומק הדין, ראש השנה, המשפט וכו'. יום הכיפורים, חרדת הדין וכו', הושענא רבה, השלוחים יוצאים לבצע את גזרי הדין. אם כך, היום, קיבלנו את ההודעה הראשונה מבית דין של מעלה ומי שחכם, לא מחכה לרגע האחרון, מייד, בכל כוחו, אוסף זכויות, אוסף מעשים טובים ומכין את עצמו, עם ראיות, ליום הדין, אשר כולנו רוצים לצאת בו זכאים. בכל עת, אשר עולה בליבנו עניין התשובה, חושבים אנו בנפשנו, יש כמה סוגים של תשובה: 1) אדם, שגילו דוחף אותו לעשות תשובה, רואה שעברו עליו ימיו ומתקרב לתשובה; 2) אדם, שכל סביבתו התקרבה בתשובה, גם הוא נסחף, עם כולם ושב בתשובה; 3) אדם, אשר מרגיש בערה ודחף נפשי חזק ביותר, המקרבו לתשובה; 4) אדם, אשר, מבחינה שכלית, חוקר ודורש ומגיע לאמונה בהשם; בכל אחת מן הדרכים האלו, יש מעלות, אך אנו, נמצאים בזמנים לא פשוטים, אשר קלו כל הקיצים ואני, כאדם, אשר אם לא יעלה לעגלה ברגע זה, יפסיד את העגלה. גיל, חברה, הארה משמיים, שכל, כל אלו דרכים לזמנים כתיקונם. אנו נמצאים בדור ובזמן, אשר, כל דחייה וכל עיכוב, מסוכן הוא, גם לפרט וגם לכלל ודברי חז"ל, מתחדדים ומובנים יותר, בדור הזה: לעולם, יראה האדם, את האדם כמו, חציו זכאי וחציו חייב. עשה מעשה טוב אחד, גרם לעולם כף זכות, מעשה רע אחד, דן את העולם לכף חובה. ביד האדם הפרטי, להוביל את העולם, לשבט או לחסד. צריכים אנו לדעת, בדרך התשובה, לא קורים ניסים, הכל ביידי שמיים, חוץ מיראת שמיים. אין נס, שפתאום, יוביל את האדם להיות צדיק, אם לא יעמול האדם ויעבוד על עצמו, רגע רגע, שעה שעה, יום יום, לא יוכל להגיע, למה שהקב"ה מצפה מאיתנו. אין עבירה קטנה ועבירה גדולה. כל עבירה היא עבירה, כל מעשה לא טוב הוא גרוע ולא טוב. חשבנו בשבת קודש, למשול, מעשה לא טוב, ללכלוך, אשר נכנס לעין, אין הבדל בין לכלוך קטן ולכלוך גדול; כל שערה, ולו הדקה ביותר, הנכנסת לעין, מפריעה היא מאוד, ומשבשת את כל חיי האדם; עוד שערה, עוד לכלוך, עוד אבק, לעם שלנו וכמה צער ויגון יש בשמיים ולנשמה שלו. אנשים מחפשים שקט ומזור לנפשם. מגיעים אלינו הורים שבוכים ודואגים לבניהם, אשר נסעו למרחקים ושואלים אנו: מדוע נסעו? מה מחפשים? התשובה: מחפשים שקט ומחפשים את נפשם. השקט, נמצא בתוכנו, לא נמצא באף מקום, אם נדע איך ליישר את חיינו, נמצא את המזור לנפשנו. לפני שנים רבות, ראינו בהקדמה, לאחד הספרים, משל לנפש ולהיהודי, אשר לא מוצא שקט לנפשו, על בן מלך מעודן ומפונק, שיצא לציד עם אחד מעבדי אביו ביער. הלכו וטעו בעבותות היער. כאשר ירד הלילה ולא מצאו את הדרך חזרה, חיפשו מקום בטוח ושכבו על הקרקע והלכו לישון. בן המלך, לא יכל להירדם, העבד, מייד נרדם. בבוקר, אמר בן המלך לעבד: כל הלילה לא יכולתי לישון. כשהגיעו לפני המלך, סיפרו למלך, כל אשר היה עימם. אמר המלך: העבד רגיל כל חייו, לישון על הקרקע, ברגע אחד נרדם. בן המלך, שרגיל לישון בתפנוקי בן מלכים, לא יכל לישון. כך גם נשמת יהודי, אנו רגילים לכרית ולמיטה, אשר הנפש שלנו התרגלה בה, מאברהם, יצחק ויעקב, ממתן תורה ומאבות אבותינו ולעולם, לא נוכל לישון כעם אחר, ולמצוא מזור לנפשנו, כאומה אחרת. אם לא ישנים בכרית ובמיטה הרגילה של אבותינו, מדורי דורות, לעולם לא מוצאים שקט נפשי. אנשים מנסים לברוח מהאמת, מחפשים דרכים לשמח את נפשם, אך הנפש, לא תהיה שמחה. זה כמו אדם, אשר חולה בדלקת ושותה כדור לכאבים, כנגד הדלקת. אולי הכאב יעבור, אבל הוא לא יתרפא, צריך לטפל בדלקת, בדרך שמטפלים בה, לא בדרך של הרגעה לנפש, יש דרך, איך מטפלים בה. כמו שאנשים, נזהרים היום באכילה, לשמור על בריאותם, כך יש גם בריאות הנפש, כאשר אדם שומע דברים לא הגונים, רואה דברים לא טובים, מדבר דברים לא ישרים, נפשו נהיית חולה - כך הנפש נהיית חולה ואדם נופל לעצבות, לייאוש, למחלוקת ולחוסר הערכה עצמית. שורש הכל, מנפש חולה. לא מצאנו באף חיה ובאף עוף, מידת השיעמום, רק בבני אדם ומדוע? משום שהחיות והעופות, מתנהגים, בדרך אשר צריכים להתנהג בני אדם, לא מתנהגים, בדרך הבריאה, אשר הקב"ה ברא את האדם. לכן, ימים אלה, מתחיל זמן תיקון הנפש, זמן של התבוננות. י"ז בתמוז, מתחיל הזמן הקשה של עם ישראל, זמן שנחרב ביתינו, זמן שכל הצרות הקשות קרו בו לעם ישראל - חטא מרגלים וכו'. נשתדל לבנות בנפשנו, בניין עדי עד ולברוא את המקדש שבתוכנו בנוי ומשוכלל, שיהיה משכן לשכינה ולתחילת בניין בית המקדש. שנזכה, כולנו, לנחת ולגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בית הרב. בברכה,
ללא סיווג
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ידיעות אשדוד
ביום שני בשעות הצהריים זוג תיירים מרוסיה שהגיעו לחוף הים ברובע י"א, הניחו את תיקיהם על החוף. למקום הגיע נער בן 17 שהגיע עם משפחתו לים והתיישב לידם. כשהם נכנסו למים הוא ניצל זאת, לקח את אחד התיקים והחל להימלט. האישה שגילתה כי תיקה נעלם הבחינה בנער הנמלט, צעקה והחלה לרדוף אחריו וביקשה עזרה מאזרח שהבחין בו נמלט. האזרח רדף אחריו עד לרחוב הר ציון ושם תפס אותו עם התיק אחר שהספיק לגנוב מתוכו 200 דולר. למקום הגיע שוטר הסיור גבי אזולאי שבחיפשו בכיסיו מצא את שטרות 200 הדולר הגנובים, שהוחזרו לתיירת יחד עם התיק. ואילו הנער, בעל עבר פלילי עשיר, נעצר לחקירה והואשם בגניבה. הוא הודה: "הלכתי לים וראיתי תיק מונח ליד אנשים. לקחתי את התיק והלכתי מהחוף, הנחתי אותו בשיחים ולקחתי ממנו רק את הדולרים". הוא שוחרר בערבות אימו בתנאי מעצר בית לחמישה ימים, והופנה לטיפול שירות מבחן לנוער. זוג התיירים, שהיו בסוף טיולם בארץ, מסיימים אותו עם טעם מר בפה... לא חבל?
ידיעות אשדוד
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
חדשות אשדוד
פלילי
כדורגל
כדורגל
כדורסל
כדורסל
כדורסל
כדורסל
רכילות ולילה
רכילות ולילה
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
רכילות
מופעים
מופעים לילדים
אירועים
רואן לוי 23 היא מלכת היופי של אשדוד והסביבה.סגנית ראשונה קארין שריקי,תגלית השנה מעיין קרן,מלכת החן סגולה אסויד,חביבת הקהל שחר זנזורי,פוטוגנית שירלי זגייא,נסיכת היופי עשרה אמית שמשון,...
לעיני אולם מלא עד אפס מקום התקיימה השבוע תחרות מלכת היופי באודיטוריום רמי נעים.20 מתמודדות עלו על במה אחת והציגו בגדים של בוטיק כרמל,המעצבת נורית לוסקי נדב ועיצוב שמלות חינה של הילת החינה,השנה לשם שינוי טקס ההכתרה לבש תפאורה של חינה מבית הילת החינה,בקטע האמנותי הוקרן קליפ מבית שי אסייג,הזמרת ספיר מסיקה שרה מספר שירים ולקהת הריקוד די דאנס של דקלה ואקשור הפגיזה.בחצות הגיע השיא עת הוכתרה רואן לוי למלכת היופי.מלכת היופי של שנה שעברה ספיר פשלי העבירה את הכתר למלכה חדשה.
אירועים
אירועים
אירועים
אירועים
אירועים
אירועים
אירועים
אירועים
|
|
|
|
